אל שלמה גפשטיין, תל אביב
פאריס, 10 ביולי 1930 רוסית

קלימיץ' היקר,
תודה על מכתבך החביב.\1 אני שמח שהשבעתי את רצונך במשלוח שלי.\2 את המאמר (השני) שלחתי זה עתה.
עדיין לא ראיתי את העיתון.\3 האם שולחים אותו? הכתובת שלי מתנוססת בראש נייר המכתבים הזה. אתמול הברקתי (בתשובה למברקך): 'בן אנשל,\4 הודיע לצדדים - ג',\5 פ',\6 יבז'\7 מורשים לחתום חוזה דאר היום בשמי.'\8 לא היה לי מספיק כסף לשלוח שני מברקים, לך ולווייט,\9 כפי שביקשת.
יהֵא אלוהים בעזרך. אשר ל'מגדלור',\10 כל הכבוד לך. אני בכל זאת מאמין שנוכל לשלוח לך מכאן סכום כלשהו, רק תן לי אפשרות להסתדר. אני אישית נתון עכשיו במצב קשה מאוד.
רוזוב ביקש טלגרפית לדחות את הוועידה, אך זה כבר בלתי אפשרי. בכל אופן, אני מקווה שמישהו מהארץ-ישראלים יבוא. אומרים שהוועידה תהיה חשובה.
הוראות? ללמד את המלומד, פירושו - לקלקל. רק אל תרשה היסטריה ויריות מהמותן. המאמר שלי מהיום הוא בעצם ירייה מהמותן, אך אני קשיש וזקן העדה. אבל בדרך כלל אין צורך בכך. הפרחנו כתריסר ססמאות, וזה טוב, אך לעת עתה אין צורך יותר. אל תתפתה לדמות בנפשך כאילו 'דווקא עכשיו אנחנו צריכים לומר איזושהי מילה חדשה'. זה כלל אינו דרוש .להפך: אנו גאים שאת כל המילים הנחוצות אמרנו כבר קודם. ואם הקהל סבור שהמילה החדשה משמעותה אמבולנס של עזרה ראשונה, אז שיֵדע שהאמבולנס אינו קיים. הם נהגו בטיפשות, בני הבליעל? לא שמעו לנו? עכשיו הם ישלמו; אף אחד לא יוכל לפטור אותם מלשלם את המחיר. עגלה המוצאת את עצמה במורד ללא בלמים באשמת הנהג הטיפש, חייבת להגיע לתחתית התהום. לחלץ אותה מהתהום, אפילו בזחילה - זאת נעשה אחרי כן.
חבל שווייזל כתב (פורסם ביט"א), שעל ההנהלה הציונית להגן עליי. הרביזיוניסטים אינם צריכים לנקוף אצבע בעניין הזה.
אני מחבק אותך, וכל טוב לכולכם.
האמנם בן-חורין\11 פרש?\12 הוא עובד יעיל ואדם יקר ערך. וכי אי-אפשר לאחות את הקרע?
שלך, ו 'ז'

1 המכתב לא נמצא.
2 ז'בוטינסקי שלח לגפשטיין את החלק הראשון של מאמרו 'הנוער של הציונות ההרצלאית', שראה אור בדאר היום ב8 באוגוסט 1930. חלקו השני של המאמר ('מאמר שני'), ששלח 'זה עתה', ראה אור בגיליון 10 באוגוסט של העיתון.
3 את דאר היום לאחר חידוש הופעתו. ראה איגרות אל גפשטיין 12.6.1930 ו- אל גרוסמן 19.6.1930 סעיף 12).
4 ישראל אנשלוויץ' רוזוב.
5 גפשטיין.
6 פאסמאן (איגרת אל דה-שליט 10.11.1926 , הערה 2).
7 יבזרוב.
8 במקור בעברית בכתב לטיני.
9 לזלמן וייט.
10 חברה להוצאה לאור. הוקמה במאי 1930 במטרה להוציא לאור עיתון מטעם ברית הצה"ר בארץ ישראל. חברת 'מגדלור' הוציאה לאור את היומון העם. עם מייסדי החברה נמנו אברהם ויינשל, שמואל פאסמאן, שלמה גפשטיין ודוד מלמד (מ"ז, ג44/10).
11 אליהו בן-חורין.
12 ממערכת דאר היום.