אל שלמה זלצמן,\1 תל אביב
פאריס, 26 ביוני 1930 רוסית

(אבקשך לשמור על סודיות המכתב, כמובן שזה אינו מתייחס לאלה הקשורים לעניין ישירות).
סולומון דוידוביץ' היקר,
מה שלומך? אצלנו הכול כשורה.
חַלֵץ מִצָרה חבר מאודסה.\2 אני מצרף העתק של מכתב שקיבלתי ממר טברסקי,\3 בא כוחו של שטיבל.\4 העניין הוא דלהלן:
1. דאנטה\5 כתב את הקומדיה האלוהית\6 ב100 מזמורים.
2. זמן לא רב לפני עכו\7 הציע לי שטיבל ממקום מושבו באמריקה לתרגם את היצירה בתנאים שקבעתי: 2000 לירות שטרלינג, זאת אומרת -
20 לירות שטרלינג תמורת כל מזמור.
3. בעת ששהיתי בעכו ביקשתי ממנו, מסיבות ידועות, לשלוח לי מקדמה בסך 500 לירות שטרלינג, וקיבלתי את הסכום.
4. התברר לי שהעבודה היא מעל לידע שלי. היה עליי להרכיב מילון חרוזים! בסוף 1923 מסרתי 10 מזמורים, זאת אומרת השלמתי עבודה בשווי 200 לירות שטרלינג. החלטתי לחדול מזה, ולעבוד למען ההוצאה תמורת הסכום שנשארתי חייב.
5.
במכתב מ9 במאי 1928 אישרה ההוצאה (ב' כץ\8) את קבלת ספרי שמשון בתמורה לחובי. \9 התנאי: שכר הסופרים שלי - 7.5% מכל עותק. 2000 עותקים במחיר של 5 מארק לעותק, פירוש הדבר שהם יכולים לקבל: 0.075 x 5 x 2000 = 750 מרק, שערכם 37.10 לירות שטרלינג.
6.
בחורף שעבר כתב לי שטיבל באופן אישי, שלפי החלטת בית המשפט עליו לשלם לאלמנתו של ברדיצ'בסקי,\10 אך אין
לו כסף; ואם לא אחזיר לו את חובי בתשלומים חודשיים של 15 לירות שטרלינג, הוא יתבע אותי לדין. מאז שלחתי לו 75 לירות שטרלינג, אך עכשיו כתבתי לו, שבגלל הפסקת עבודתי ב'יהודה' לא אוכל לעת עתה להוסיף לשלם.
7.
מכתבו של טברסקי אינו מוצא חן בעיניי. אני יכול לבוא לקראת שטיבל - הוא הפגין כלפיי יחס הוגן בשנת 1920 - אבל אין ההוצאה יכולה להעמיס על כתפיי את כל חובותיה. הצעתי לשלם בעבודה נתקבלה, וההוכחה: ההוצאה קיבלה את
שמשון בתנאים שהצעתי. על כך אני עומד.
8. במקרה ויתעקשו, אשב ואתרגם עוד 9.5 מזמורים של דאנטה, תמורת 180 לירות שטרלינג שאני חייב להם. אך לא ארשה שיקחו ממני מזומנים. שום סופר אינו יכול להחזיר מקדמה במזומן, בפרט מקדמה שנתקבלה בתנאים כאלה.
אל תסרב לי אדוני, בוא בדברים עם ההוצאה, והשב לי. תודה וסליחה.
II
אי שם מונח אצלי מכתבך, שקיבלתי עוד לפני נסיעתי לדרום אפריקה, בו אתה מציע להוציא לאור את כתביי בשפה העברית. אינני יכול למצוא אותו. הֱיֵה מלאך, והזכר לי במה העניין.
אנו מוציאים כאן לאור ברוסית מיצירות 'אלטלנה'\11 בשלושה כרכים.\12 מובטח כישלון.
III (העניין החשוב ביותר)
שאלתי את שנקר\13 ביוהנסבורג: 'מתי תפסיק לשבח אותנו, הרביזיוניסטים, ופשוט
תצטרף אלינו? הוא אמר שבשובו יפתח במשא ומתן עם רוזוב וקבוצתו.\14 אותה שאלה אני מציג גם לידידנו הוותיק ס' ד'\15 - עד מתי?
בשם שנינו אני מחבק אותך, את ליובה\16 ואת הבן.
ו' ז'
הערות:
1 איגרת אל סוקולוב ו- פייבל [1910. 5. ? ]
הערה 19. מו"ל, עסקן ציבור וחבר הנהלה של חברות כלכליות.
2 ז'בוטינסקי נתבע על ידי טברסקי, מנהל הוצאת 'שטיבל' בארץ ישראל, לשלם את יתרת חובו לא' י' שטיבל (ראה להלן). עוד באודסה נוצרו יחסי ידידות בין ז'בוטינסקי לבין זלצמן, שגם הוא היה תושב העיר החל משנת 1896.
3 נחום טברסקי - Twersky (סקווירה, אוקראינה 1884-תל אביב 1953); עלה לארץ ישראל ב1905. ממנהיגי תנועת העבודה הארץ-ישראלית. משנת 1929 מנהל הוצאת 'שטיבל' בארץ ישראל. ב1941 יסד את הוצאת הספרים נ' טברסקי.
4 אברהם יוסף שטיבל (כרך ג, איגרת 164, הערה 3). ראה גם איגרת אל כץ ב"צ 7.6.1927 ; איגרת אל שטיבל א"י 6.6.1929 .
5 דאנטה אליגיירי (איגרת אל ברלין נ' 11.11.1921 , הערה 1).
6 La Divina Commedia
7 לפני המאסר בכלא עכו.
8 בן-ציון כץ (איגרת אל כץ ב"צ 7.6.1927 , הערה 1). מעורכי התקופה (כרכים כ"ד-כ"ז) וממנהלי הוצאת 'שטיבל' בברלין.
9 המהדורה העברית של הרומן שמשון יצאה לאור בהוצאת 'שטיבל' בשנת תר"ץ.
10 מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן-גוריון)
(1865-1921); סופר עברי והוגה דעות.
11 שם העט של ז'בוטינסקי.
12 בשנת 1930 יצאו לאור בפאריס שלושת הכרכים הבאים ברוסית: Causeries (שיחות); ???????? (סיפורים); ????? (שירים).
13 אריה לייב שנקר - Shenkar (ספיצ'יניץ
(1877-תל אביב 1959); תעשיין ועסקן ציבור. עלה לארץ ישראל ב1924. מחלוצי התעשייה העברית בארץ ישראל. נשיא התאחדות התעשיינים וממייסדיה. ייסד את הבנק הארץ-ישראלי לתעשייה וכיהן כנשיאו. שנקר נפגש עם
ז'בוטינסקי בתחילת 1930, במהלך מסעו של שנקר לדרום אפריקה לגיוס השקעות לפיתוח התעשייה הארץ-ישראלית.
14 ישראל רוזוב היה באותה עת יושב ראש הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בארץ ישראל.



















15 סולומון דוידוביץ' זלצמן.
16 רעייתו של זלצמן.