אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 17 ביוני 1930
רוסית


מאיר איליץ' היקר,
סלח לי שאני כותב בעיפרון - ערי הלך למבחן ולקח את כל העטים.
תודה על המכתב\1 ועל הצעתך להקים רעש. אולם אני סבור שאין זה מעניינינו להקים רעש. ההסתדרות הציונית, או ההמון היהודי שנעלב בעקבות הגלייתי, הם בלבד צריכים להקים רעש. אל לנו להתערב. ביקשתי משכטמן לא להגיב אפילו במילה אחת.
י' מ'\2 אמר לי, שתדונו בכוונתי לוותר על דרגתי ולהחזיר את אות ההצטיינות שלי (הוא מתנגד לכך, הבטחתי לחכות ימים אחדים ועדיין לא קבלתי החלטה).
כרגע הגיע מכתב מגברת וייז\3 בצירוף המחאה. נעים מאוד. אחתום עליה בדואר בעט ואשלח אליך בדאר רשום. אכתוב לה מחר.\4
ראיתי את קאואן\5 בבית החולים, ומאוחר יותר אסע עם רעייתי לבקרו. מצבו לא כל כך טוב, אך בכל זאת אחליט כנראה לבקש
ממנו.\6
הרנרוט\7 שלח לי את הקטע הבא מיט"א\8 - אינני יודע אם הוא כבר פורסם -

'נודע ממקורות מהימנים, שהציונים בוחנים באופן רציני ניתוק מוחלט של היחסים עם ממשלת בריטניה. ההודעה המסכמת של שילס בוועדת המנדטים היא מכה רצינית ביותר,\9 גרועה אפילו מ'הספר הלבן'.\10 ההודעה הזאת הגבירה את נחישותם של בעלי ההשפעה שבקרב חברי הנהלת הסוכנות, לדרוש מהיהודים (?)\11 להתפטר מהסוכנות (זה רעיון נכון: שיתפטרו היהודים מהסוכנות). היות שהסוכנות היא חלק בלתי נפרד מהמנדט, תגרום ההתפטרות לסיבוכים והנושא יועלה על סדר יומה של מועצת חבר הלאומים. ברור שהוועדה המדינית,\12 שתתכנס ב24 ביוני, תדון במפורט בניתוק המוחלט לקראת העלאת הנושא בקונגרס הבא. נוסף על כך נודע שמישהו (בריטי) ממפלגת האופוזיציה, כנראה חבר מפלגת השמרנים, יכלול במצע הבחירות\13 של המפלגה את אי-מילוי ההבטחה להקמת הבית הלאומי היהודי. בכמה אזורי בחירה הקול היהודי מהווה לשון מאזניים, והשמרנים שוקלים ברצינות לזכות בקול
היהודי.'\14
מה דעתך על כך?
ניידיץ'\15 אמר לטריווש,\16 שח' י'\17 להוט לצאת לקרב, ומוכן אפילו לוותר על אזרחותו הבריטית וכו'. אני סבור שפירוש הדבר, שהשרים לא יקבלו אותו עוד. וכאשר יזמינו אותו למחרת ויתייחסו אליו בחיבה, הוא ישוב להיות נאמן.
אני לוחץ את ידך.
שלך, ו' ז'


הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 יונה מויסייביץ' מחובר.
3 לואיז וייז (ראה איגרת אל וייז 24.2.1931 , הערה 1). למכתבה מ24 בפברואר היא צירפה המחאה בסך חמש מאות דולר כתרומה למטרות
שז'בוטינסקי יחליט עליהן (מ"ז, א1/18/3/1).
4 ראה רשימת האיגרות (19 ביוני 1930).
5 ג'וזף קאואן (איגרת אל גולדבלום 30.12.1915 , הערה 2).
6 תרומה לקרן 'תל-חי'.
7 אברהם הרנרוט (איגרת אל ציוני סלוניקי 22.4.1925 , הערה 1). מנהל סוכנות יט"א בפאריס.
8 יידישע טעלעגרפן אגענטור (הסוכנות הטלגרפית היהודית).
9 בנאומו במושב המיוחד של ועדת המנדטים (3-22 ביוני 1930) הודיע שילס, שבריטניה קיבלה על עצמה להקים בארץ ישראל בית יהודי ולא בית לאומי יהודי (The Jewish Chronicle, 13.6.1930).
10 מגילוי הדעת ששלח שר המושבות לוועדת המנדטים ב20 במאי 1930, בו כתב דברי שבח למסקנות ועדת שאו, אך נמנע מהתווית מדיניות בארץ ישראל בטרם תסתיים שליחותו של ג'ון הופ סימפסון (A. S. Klieman , ed. The Rise of Israel, vol. 20, pp. 30-38).
11 כך במקור.
12 של הסוכנות היהודית. הוועדה נתכנסה בלונדון בימים 23-25 ביוני 1930 לדיון במערכת היחסים עם ממשלת בריטניה לנוכח מדיניותה כלפי התנועה הציונית.
13 לפרלמנט הבריטי.
14 הקטע כולו במקורו באנגלית.
15 יצחק ניידיץ' (איגרת אל צ'לנוב 20.3.1914 , הערה 3). חבר הוועד הפועל הציוני.
16 ישראל טריווש (איגרת אל אוסישקין 13.7.1906 , הערה 5). חבר הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
17 שחיים יווזרוביץ' וייצמן.