אל מארק שוורץ, ירושלים
יוהנסבורג, 23 באפריל 1930 אנגלית

שוורץ יקירי,
זה עתה חזרתי מרודזיה ומצאתי כאן מברק מגרוסמן מ20 לחודש: 'בעקבות התערבותו של אמרי, שילס יודיע לצ'נסלור'.\1 אולם אני חושש שזה יהיה לשוא. מכל מקום, אינני מצפה שיקרה דבר מה בזמן הקרוב. בינתיים השארתי אותך ואת החברה\2 במצב גרוע למדי. אינני יודע כיצד תוכל לנסוע לאמריקה כדי להציל את האשרה שלך או כל דבר אחר, בעוד החברה תישאר ללא מנהל.
אני מבריק לניו יורק את המברק הבא: 'בעקבות התערבותו של אמרי, התקשר פאספילד\3 (הם אינם אמורים לדעת מיהו שילס)
לצ'נסלור בעניין שובי. אבל מכיוון שאני צופה משא ומתן ממושך, אני חש חובה להגיש את התפטרותי. הבריקו את החלטתכם.'\4
אינני יודע כיצד אחלץ מהבוץ הזה. אני חייב לחברה 400 לירות שטרלינג ו100 לירות שטרלינג אני חייב לך, ועוד - ועוד. ובכן, אסתדר איכשהו מבלי לגרום סבל לידידיי. אבל אני מקלל את היום שבו הסכמתי לקבל את התפקיד הזה, לפחות באותה מידה של מרירות שאתה מקלל אותו.
אצא מכאן ב16 במאי, שהרי אין כל סיבה להיחפז למקום כלשהו. קיימתי שיחות אחדות בדבר סיכוייה של 'יהודה' כאן; מחר אלך לפגוש כאן איש ביטוח נודע, ואולם אינני תולה תקוות בתכנית זאת. היהודים כאן הם ללא ספק ציבור נדיב מאוד, ככל שהדבר נוגע לארץ ישראל, אבל הם מונים 70,000 בלבד, ולמעשה כולם מבוטחים, וישאלו שאלות נוקבות בדבר ההון שלנו וכו'. הדבר ישתלם רק בקושי. כמובן, לו יכולנו למצוא חברה אחרת שתשמש לנו סוכן תמורת עמלה מתקבלת על הדעת, ולו היו לנו 10,000 לירות שטרלינג לצורך ערבות כפי שהחוק דורש…
דרישת שלום לבבית ללאה,\5 לך, לזליגמן ולכולם.
שלך בעצב,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 לג'ון רוברט צ'נסלור (איגרת אל גרוסמן 31.8.1928 , הערה 13). הנציב העליון בארץ ישראל.
2 חברת הביטוח 'יהודה'.
3 סידני ג'יימס וֶב, לורד פאספילד (איגרת אל שכטמן 12.6.1929 , הערה 4). בשנים 1929-1930 היה שר הדומיניונים והמושבות ובשנים 1930-1931 כיהן כשר המושבות.
4 המברק לא נמצא. ראה גם איגרת אל שטראהל 10.6.1930 .
5 רעייתו של מארק שוורץ.