אל מאיר גרוסמן, לונדון
באנייה, 24 בפברואר 1930 רוסית

מאיר איליץ' היקר,
מצורף בזה מכתב בעניין 'היובל' שלי.\1 אנא הפץ אותו ושים קץ לשטות הזאת. אני מודה לך מראש.
לעת עתה ההפלגה נהדרת. הים דומה לצלחת מרק סמיך במלון בונינגטון\2 לפני שבוחשים אותו בכף. האנייה אינה מפוארת ואין בה חן, אבל נוח בה והצוות אדיב. היום כבר חם ומחר נגיע למאדירה.\3 רעייתי יוענה חשה בטוב.
יש ניסיונות לבלבל לי את הראש. אתמול בא אליי החזן של בית הכנסת ביוהנסבורג מהמחלקה השנייה, והיום - שלוש שחקניות של תאטרון יידיש מהמחלקה השלישית. סילקתי אותם וביקשתי לכבד את התבודדותי. הייתי אדיב, אך אם זה יחזור אהיה חצוף.
עדיין אינני עושה דבר, אבל בעומק נשמתי אני חולם לכתוב לפחות שני מאמרים להיינט ולמאָרגען זשורנאל.\4
בשבת הביאו לי מברק מאברהמס\5 שנשלח בעקבותיי: 'התקשר למשרד'. מה פירוש הדבר? מן הסתם מדובר באיזשהו מסמך ממועצת הצבא או בדומה לזה.\6 יעזור להם האל.
מה שלומך? מה שלום הרעיה, הילדים והצוות? תן הוראה שבכל שבוע ישלחו לי מידע
כלשהו מהמשרד - כדי לשמור על קשר וכדי שלא אשתעמם.
בדרום אפריקה אאסוף כסף, וָלא - אפרוש מהעסקנות הציבורית (זה מה שצריך לעשות).
אני נוטה יותר ויותר לתמוך בפטיציה מטעם הרביזיוניסטים. אם נאסוף מאתיים אלף עד שלוש מאות אלף חתימות, נהיה חזקים יותר מבחינה מורלית מההסתדרות הציונית, ואפשר יהיה להקים את הרעש במקומם. אם עדיין לא נוח לכתוב 'רביזיוניסטים', שיהיה בצורה עקיפה - ציונים הרצליאנים, או חסידי חזון המדינה היהודית, או דבר מעין זה.
לפני נסיעתי קרא באוזניי י' מ'\7
מתוך הבולטין\8 מאמר של ואסרמאן.\9 זו חוצפה שלא נשמעה כמותה. כדאי להתחיל במתקפה מוחצת נגד הסוכנות, על יסוד מאמר זה והסחטנות של וארבורג:\10
'אם תתנגדו למאגנס,\11 אמריקה לא תיתן כסף'.
הלוואי ויושם קץ בהקדם לאי-הוודאות בנושא שהתיישן: החזית המאוחדת! צריך לריב ולפחות להצדיק על ידי כך את עול 'האופוזיציה' הרובץ עלינו, שאם לא כן אנו פשוט איננו קיימים.
גרוני השתפר במקצת, אבל חוששני שבכושר הנאום שלי אאכזב את פלך קובנה.\12
עוד נראה. אני מחבק אותך ואת הילדים, מנשק את ידיהן של וארווארה דוידובנה\13 ושל טאניה.\14 דרישת שלום לבבית לשאר חברי המזכירות של הברית העולמית של הציונים הרביזיוניסטים.
שלך, ו' ז'
רעייתי דורשת בשלומך.
הערות:
1 איגרת אל גרוסמן 24.2.1930 .
2 Bounington Hotel
3 Madeira
- אי באוקיינוס האטלנטי, דרום מערבית לליסבון.
4 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 21.2.1926 , הערה 3.
5 אברהם אברהמס (איגרת אל גרוסמן 9.11.1927
הערה 2). מזכיר בכיר בוועד הפועל של ברית הצה"ר בלונדון.
6 ראה איגרת אל גרוסמן 14.3.1930 , סעיף 3.
7 יונה מויסייביץ' מחובר.
8 Daily News Bulletin - בולטין חדשות יומי מטעם הסוכנות הטלגרפית היהודית (יט"א), שיצא לאור בלונדון.
9 אוסקאר ואסרמאן (איגרת אל אידר 18.11.1927
, הערה 4). באותה תקופה היה נשיא קרן היסוד בגרמניה, חבר מועצת המנהלים של קרן היסוד וחבר הוועד המנהל של הסוכנות היהודית. במאמר שפרסם לקראת ישיבת הוועד המנהל של הסוכנות, שאמורה היתה להתכנס בלונדון ב23 במארס 1930, קבע בין השאר, כי הלא-ציונים דוחים את הרעיון שארץ ישראל תהיה בית לאומי גם ליהודים שאינם גרים בה. אין ארץ ישראל יכולה לשמש מרכז מדיני ולא מרכז תרבותי ל15 מיליון היהודים בעולם, פרט לחצי מיליון היהודים החיים בה (Daily News Bulletin, 21.2.1930 ).
10 פליקס מוריץ וארבורג (איגרת אל יעקבי ש' 26.4.1928 , הערה 12); היה יושב ראש הוועד המנהל של הסוכנות היהודית. הוא התפטר מתפקיד זה באוקטובר 1930 כמחאה נגד 'הספר הלבן' של פאספילד.
11 יהודה לייב מאגנס ( איגרת אל מאגנס 19.5.1914 , הערה 2). נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. נודע בתמיכתו ברעיון המדינה הדו-לאומית.
12 רמז למסע המוצלח של גרוסמן בפולין, ליטא ולאטוויה בדצמבר 1929 ובתחילת 1930.
13 רעייתו של מאיר גרוסמן.
14 טאניה אימברט - פקידה במזכירות הוועד הפועל של הצה"ר בלונדון.