אל ישעיהו קלינוב, ברלין
לונדון, 12 בפברואר 1930 רוסית

איסאי יעקובלביץ' היקר,
אני שמח מאוד ומודה לך שהשארת את שמך, אבל מכתבך מאוד העציב אותי.\1 זו אשמתי, יש לי הרגל טיפשי - לכתוב על דברים רציניים בנימה של פטפוט ידידותי, כדוגמת 'אל תשתולל'. יחד עם זאת אני סומך על הידידות ועל חוש ההומור של הנמען. לא עלה בדעתי, כי למרות חוש ההומור הרב שלך, העניין הזה כה יפגע בך. אני מבקש סליחה. מחוק-נא מזכרונך את המילים 'להשתולל' או 'לסעור' וכדומה. ועכשיו נדבר ברצינות.
נימוקיך הם כמעט כולם ללא דופי, ואתה צודק בהחלט בהערכת תחושותיך. מאחר שהדבר כה מכאיב לך, איש אינו יכול לדרוש שתשלים עם הנעל הלוחצת כל כך את רגלך לעיני כל הציבור. לא דרשתי, רק
ביקשתי שתקריב את הקרבן הזה למען עניין טוב.
חוששני שטענתך, כי אין שולחים לך חומר אינה מוצדקת. בשנה מסוימת ערכתי את הראזסווייט - רק עיתון אחד ולא שניים\2 (למעשה שניים וחצי, מפני שנייער וועג מכיל יותר חומר). אני זוכר את עבודת הפרך הזאת: עד הרגע האחרון חסרים מאמרים, בית הדפוס מקלל (לפי החוזה חייב החומר להגיע בהדרגה), לכן ברגע שקיבלתי מאמר קראתי אותו ושלחתי אותו לבית הדפוס (6 פראנקים לדואר הפניאומטי, כדי שלא יגיע למחרת היום - אין נער שליח). לו הציעו לי לשלוח את המאמרים לבדיקה, לאו דווקא לברלין (ההחזרה
- 5
ימים!), אלא כאן בפאריס, הייתי מניח את הנשק.
בעניין 'המדור' - שוב אני אשם. לא ייתכן ששכטמן הציע לך לקבל על עצמך מדור,
שכן אתה כותב כי לא היתה שום הצעה כזאת. כנראה שהוא פשוט אמר לי שאפשר למצוא מוצא כזה, ואני הקשבתי בפיזור נפש ובלבלתי. נשכח זאת יחד עם שאר חטאיי. שכטמן אינו אשם. אבל אולי אפשר באמת להגיע להסדר כזה? קבל על עצמך את העריכה של מדור גדול, תזמין בעצמך את המאמרים (אפשר לפרסם בעיתון את מענך למשלוח כל חומר בנושא הזה), תערוך את החומר ותשלח אותו לפאריס. הרהר בדבר.
אני מאוד אוהב אותך; ולמען השם, אל תכעס. דרישת שלום לבני ביתך.
שלך ו' ז'
ב21 לחודש אסע לדרום אפריקה.
הערות:
1 קלינוב השיב לז'בוטינסקי שמכתבו (איגרת אל קלינוב 4.2.1930 ) גרם לו עָגמת נפש, אבל הוא החליט להיעתר לבקשתו והסכים ששמו יופיע כאחד משני העורכים של השבועון
דער נייער וועג (מכתב של קלינוב אל ז'בוטינסקי מ9 בפברואר 1930, מ"ז, א1/18/3/1).
2 שכן יוסף שכטמן, שעליו התלונן קלינוב, היה באותה עת העורך בפועל של שני עיתונים: ראזסווייט ודער נייער וועג.