אל דראמונד שילס,\1 לונדון
לונדון, 11 בפברואר 1930 אנגלית

אדון נכבד,
בקשר לשאילתות בבית הנבחרים ב5 לחודש בעניין הפעילויות שלי,\2 אני מבקש להעלות את הדברים הבאים:
1. נכון שבשנת 1920 ארגנתי את ההגנה העצמית היהודית בירושלים. הארגון הזה מילא תפקיד פעיל בהגנה על יהודי העיר בעת הפרעות בימים 3-1 באפריל. נאסרתי ונשפטתי על ידי 'בית דין צבאי', שלפי החוקה הצבאית הוא פועל כבית דין לשעת חירום ללא כללים מגבילים וללא הליכים מוגדרים. הוא דן אותי ל15 שנות עבודת פרך, ובנספח נקבע שיש לגרש אותי לאחר ריצוי העונש. לאחר מכן נעשו בגזר הדין השינויים הבאים:
א) העונש הופחת על יד אלוף הפיקוד של חיל המשלוח המצרי לשנת מאסר אחת מדרגה שנייה.
ב) ביוני 1920 בוטל גזר הדין על ידי החנינה של הנציב העליון.
ג) לבסוף הוא בוטל על ידי מועצת הצבא בתחילת שנת 1921. עובדה אחרונה זו, כפי שיתברר לך, היא בעלת השלכות רטרוספקטיביות, שכן לא זו בלבד שגזר הדין בוטל מכול וכול, אלא הוא נחשב לחסר תוקף מלכתחלה. אין זה נכון אפוא להתייחס אליו כאילו היה אי-פעם בתוקף.
2. מעולם לא 'הוגלתי' מארץ ישראל, ולא היתה כלל 'הבנה שלעולם לא אשוב.' שוחררתי ביוני 1920 ועזבתי את ארץ ישראל באוגוסט של אותה שנה, לאחר שנפגשתי עם הנציב העליון, עמו דנתי על עתידם של הגדודים העבריים, ולאחר שביקרתי אצל המושל של ירושלים, מר (עתה סר) רונאלד סטורס.\3 עזבתי את ארץ ישראל מצויד באשרה המקנה זכות שיבה, ואף חזרתי לארץ בשנים 1922, 1926. ב1928 באתי לארץ ישראל כדי להתיישב בה לצמיתות, ועתה אני מכהן כסגן נשיא וכגזבר של חברת הביטוח 'יהודה' בע"מ בירושלים.
3. הנאום שנאמתי בתל אביב לא כלל שום פסקה שאפשר לראות בה 'הסתה למרד'. אני מצרף כאן דין וחשבון סטנוגרפי מלא של הנאום הזה, שפורסם בדאר היום.\4 אם אֶדָרש, אגיש תרגום מילולי לאנגלית, אף על פי שהייתי מעדיף שהוא יתורגם על ידי המתרגם הרשמי שלכם. לא הוגש נגדי שום כתב אישום בשל הנאום הזה, וגם לא ננקטו שום צעדים משפטיים נגד דאר היום שפרסם את הנאום.
אדוני הנכבד, אני רואה שבתשובתך לשאילתות שהוגשו בבית הנבחרים ציינת, שראית 'דין וחשבון' של נאומי.\5 בעניין זה מבקש אני לומר, שאינני אחראי לעיוותים שפורסמו כנראה בעיתונים ערביים, ולא אוכל שלא לערער על פירוש כלשהו שניתן לדבריי על ידי המשטרה הארץ-ישראלית, אם אכן זה מקור הדין וחשבון שהזכרת. יש כמה אלפי עדים שהאזינו לי, ומוכן אני לתבוע לדין כל אדם הטוען שנאומי הסית למרד.
4. אני חייב לומר בכנות שנפגעתי מהערתך, כי עזבתי את ארץ ישראל יומיים לאחר שנאמתי את הנאום. אני בטוח שהעקיצה לא היתה מכוונת. ואולם עליי בכל זאת למחות נגד כל טענה, שהחשתי את יציאתי כדי להימלט מהאחריות לנאומי. על פי סידורים שנקבעו לפני כן היה עליי לצאת למסע הרצאות ברומניה: את ההרצאה הראשונה הרציתי ב1 בינואר בקונסטאנצה, וכדי להגיע לשם במועד הייתי חייב להפליג באנייה 'דאקיה' ב27 בדצמבר.
חופשתי ללא תשלום מחברת הביטוח 'יהודה' תסתיים במאי, ואז אשוב לירושלים ואשיב על כל האשמה, אם אתבקש לעשות כן.
נוסף על כך הרשה-נא לי אדוני הנכבד לומר, שיש צד אחר ואמתי יותר להישגיי. מן הדין היה שיִמְנַע יחס של זלזול מצד חברי בית הנבחרים בעלי מצפון, ועל כל פנים יְזַכֶּה אותי במידה כלשהי של הגנה מצד דוברי הממשלה, כאשר שמי הטוב מותקף בצורה כה בלתי הוגנת.
לא עליי להזכיר את מעשיי בזמן המלחמה, הן כעיתונאי הן כחייל; אולם אני בטוח שקולונל אמרי,\6 מייג'ור אורמסבי-גור,\7 קולונל סר אשטון פאונל\8 וסר הרברט סמואל\9 ימסרו מידע על אופיים של אותם מעשים, אם הם יידרשו לעשות כן.
עבדך הנאמן,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 דראמונד שילס - Drummond Shiels (1953-1881); חבר הפרלמנט הבריטי מטעם מפלגת הלייבור (1931-1924). במשך שנים אחדות כיהן כמזכיר השדולה הפרו-ציונית בפרלמנט. בשנים 1929-1931 היה סגן שר המושבות.
2 חבר פרלמנט בשם הווארד ביורי ( (Howard Buryשאל, מדוע לא הופעל נגד ז'בוטינסקי החוק למניעת הסתה למרד בעקבות נאומו בתל אביב ב23 בדצמבר 1929. חבר פרלמנט אחר, א' נ' בנט (Benet), שאל, אם זה נכון שז'בוטינסקי נדון ב1920 ל15 שנים, ולאחר ששוחרר בתום שישה שבועות הוסכם שיעזוב את ארץ ישראל לצמיתות (House of Commons, Parliamentary Debates, vol. 234, p. 1888-1890).
3 איגרת אל וייצמן ח' 12.11.1918 , הערה 12.
4 בגיליון מיום 24 בדצמבר 1929.
5 House of Commons, Parliamentary Debates, vol. 234, p. 1888
6 ליאופולד צ'ארלס אמרי (איגרת אל אמרי 23.1.1917 , הערה 1); באותה תקופה היה חבר פרלמנט מטעם מפלגת השמרנים.
7 ויליאם אורמסבי-גור (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 1.5.1918 , הערה 5);
באותה תקופה היה חבר פרלמנט מטעם מפלגת השמרנים.
8 איגרת אל אמרי 23.1.1917 , הערה 7; איגרת אל שכטמן 19.4.1928 . סר אשטון פאונל היה באותה עת חבר פרלמנט מטעם מפלגת השמרנים.
9 הרברט לואיס סמואל (איגרת אל סמואל 19.4.1916 , הערה 1) היה באותה תקופה חבר פרלמנט (1929-1935). בשנים 1931-1935 הנהיג בו את הסיעה הליברלית. ראה גם איגרת אל ליכטהיים 25.8.1931 .