אל ישעיהו קלינוב, ברלין
לונדון, 4 בפברואר 1930 רוסית

אדון יקר,\1
אל תשתולל. בישיבה ביקשנו ממך שתסכים ששמך יופיע בעיתון\2 לפחות עד הוועידה ביולי. אני מבין היטב את מצב רוחך, אבל אני אינני מסיר את שמי מהראזסווייט\3 או מדאר היום, אף על פי שגם שם יש מחדלים, בורות, סטיות רעיוניות וליקויים עיתונאיים. במה אני גרוע ממך? אם תרכב על סוס המחמאות ותגיד שאני 'זה עניין אחר', אענה לך: אדוני, אל תעמיד פני קוזאק נגזל. אתה כבר מזמן מפורסם בעיתונות היהודית, אתה נמנה עם המובילים בה ואתה יודע זאת בעצמך. כבעל כתפיים רחבות כשלך תוכל לעמוד בביזיון הנייער וועג בלי להיפגע כלל. העיתון מצוין, הוא זוכה להצלחה רבה, והכול יודעים שאתה בברלין ואינך נושא באחריות לשגיאות דפוס.
שנית: הסרת השם תזיק לעיתון; את הדבר הזה אתה מן הסתם מבין בעצמך. האם אפשר לעשות דבר כזה ממש בהתחלה? אתה אדם מבוגר, היית מודע למעשיך. עכשיו אי אפשר לרדת מהספינה (אפילו אם למעשה אינך יושב בה). הרבה יותר צודק יהיה לעשות את אשר ביקש ממך י' ב'\4 ואשר כולנו מבקשים: קבל על עצמך מדור ובַשֵל אותו בברלין. אם זה בלתי אפשרי, אל תעניש בשל כך את העיתון.
הכרחי שתַראה את המכתב הזה לגברת רוחלה\5 (היא הרשתה לי לכנותה בשמה הפרטי, אבל אני עדיין מהסס
- היא גברת), ובקש ממנה שתערוך לך הופעה של צחוק רועם, ותתיישב לרגליה - מניסיוני האישי אני מאשר, שזה המקום הטוב ביותר בעולם לאחד כמונו.
אני מבקש מאוד, ידיד יקר, שתסכים להשאיר את שמך.
אני מחבק אותך, ודרישת שלום לבני ביתך.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 במקור באנגלית: Dear Sir
2 בתור אחד משני העורכים של דער נייער וועג.
3 אף על פי שבפועל יוסף שכטמן ערך את העיתון.
4 יוסף בוריסוביץ' שכטמן.
5 רחל קלינוב - רעייתו.