אל תומאס אינגראם ק' לויד,\1 לונדון
לונדון, 31 בינואר 1930 אנגלית

אדון נכבד,
אני מבקש להודות לך על שהואלת לשלוח לי העתק של עדותי, ואני מחזיר אותו בצירוף הצעותיי לתיקון. מרבית התיקונים הם מילוליים ואני מקווה שמספרם ודקדקנותם אין בהם משום הגזמה.
אולם יש לי כמה הצעות לתיקונים מילוליים בלבד השומרים נאמנה על תוכן הדברים שאמרתי למעשה. אני מקווה שהוועדה תיאות לקבלן, ואלה הן:
עמ' 2 (באמצע): 'במקרה זה
- כמובן אדוני'. אני מבקש שיהיה ברור, כי לדעתי הסידורים המוצעים בשאלה הם הוגנים, רק אם הממשלה תפעל כסוכנות מיישבת.
עמ' 1 (שורה תחתונה): לא עלה בידי למצוא באותו רגע את הקונטרס,\2 לכן ציטטתי את דבריו של ד"ר וייצמן על פי הזיכרון. כעבור זמן מה מצאתיו וציטטתי מילה במילה, כפי שרשום בעמ' 21. אני מציע שגם כאן יוכנס הציטוט המדויק.
עמ' 19 (פעמיים): אזור\3 ולא
דת;\4
היתה זו שגיאה של הכתבנית שלי, וציינתי זאת במכתבי מ26 לחודש.\5
עמ' 22 (בתחתית העמוד): אני זוכר במפורש שנשאלתי 'מי הוציא לאור את הקונטרס של מר מקדונלד?'\6 כי אלמלא כן, לא הייתי צריך כלל להזכיר את המוציא לאור. אני מציע שהשאלה תיכלל בעדותי, שאם לא כן, עלולים הדברים להתפרש כאילו העליתי חשד שקונפדרציית הפועלים היהודית זייפה את הטקסט של המחבר, דבר שכמובן לא עלה על דעתי.
עמ' 36 (שורה 9 מלמעלה): דומה שכאן דיברתי בקצב מהיר מדי לקצרניות, והמשפט אינו מובן כלל. התכוונתי למשא ומתן של המייג'ור סונדרס\7 בבית ספר למל, שם החלה להתארגן התהלוכה.\8
עמ' 39 (בתחתית העמוד): אכן השתמשתי במילה 'ציניות', שבשפת האם שלי משמעותה שונה במקצת. נאמר לי שבאנגלית מילה זו מבטאת מידה של זלזול, וזו לא היתה כוונתי. אני מציע להשמיט אותה.
עמ' 45 (באמצע העמוד): טעות שלי. הגעתי לארץ ישראל ב6 בדצמבר.\9 אם זה חשוב, אפשר לתקן את הטעות.
עמ' 45 (בתחתית העמוד): לאחר שהרהרתי בדבר, אני מבקש רשות לחזור בי מבקשתי שהאשמה זו תימחק, ואני מעדיף שתישאר. אני מצטער שלא הבאתי עמי ללונדון את התיקים שלי הדנים בקולונל הֶרון;\10 אך אין זו סיבה להירתע מקבלת אחריות מלאה לקביעה שלי, שהיא עובדה מוכחת בעיני יהודי ארץ ישראל.
עמ' 48 (בראש העמוד): שוב קצב הדיבור שלי עִרפל מן הסתם את מובנם של הדברים. התכוונתי לומר, שביום הכיפורים 1928 המשטרה היתה צריכה לאפשר ליהודים לסיים את תפילתם (לחכות 10 שעות) ולפעול אחרי כן נגד אלה שנחשבו לאשמים, במקום להפסיק את התפילה.\11
עמ' 56 (בראש העמוד): כפי שידוע לי, אין הממשלה מתכוונת עתה למנות ועדה כזאת; אני הצעתי למנותה.
עמ' 64 (שורה שנייה מלמעלה): מובן מאליו שלא עליי לתקן את תעתיק השאלות של חברי הוועדה, ואולם יורשה לי לציין ששאלה זו מן הסתם פירושה: היסכימו היהודים לדרישה משותפת להקמת פרלמנט רק לאחר שכל התביעות הנזכרות במאמרך בטיימס ימולאו,\12 או גם לפני כן?
עמ' 64 (באמצע העמוד): אני מודה שלמעשה כתבתי את התשובה מחדש, אבל זו הדרך היחידה להבהיר את הדברים.
עמ' 67: כפי שכתבתי לך ב26 לחודש, זה היה המייג'ור קינגסלי-הית.\13
עמ' 70 (באמצע העמוד): הניסוח שלי לא תאם את כוונתי. 'לחלוק על הממשל' הוא דבר שכיח בקהילות הנאמנות ביותר. התכוונתי לומר, שאין אנו יכולים אפילו להעלות על הדעת 'מרד' או 'התקוממות'.
בכבוד רב,
[ו' ז'בוטינסקי]
הערות:
1 Loyd Thomas Ingram K. (1896-1968); פקיד במשרד המושבות. מזכיר ועדת שאו.
2 ייתכן שהכוונה לקונטרס The Jewish National Home and its Critics, The Oxford Speeches by Sir Alfred Mond and Dr. Ch. Weizmann, London 1922
;
בנאומו באוקספורד הצביע וייצמן על חיוניותה של העלייה לבניינו של הבית הלאומי היהודי, ועל תרומת העולים לפיתוחה של ארץ ישראל לטובת היהודים והערבים כאחד.
3 במקור: region
4 במקור: religion
5 המכתב לא נמצא.
6 ג'יימס רמזי מקדונלד (איגרת אל קיש 4.7.1925 , הערה 13). בעקבות ביקורו בארץ ישראל פרסם קונטרס פרו-ציוני בו שיבח את המפעל הציוני בארץ ישראל (J. Ramsey MacDonald, A Socialist in Palestine, Jewish Socialist Labour Confederation Poalei-Zion, London 1922).
7 מייג'ור אלן סונדרס (איגרת אל ואן פריזלאנד 8.12.1929 , הערה 4) היה סגן המפקח הכללי של משטרת ארץ ישראל.
8 ב15 באוגוסט 1929 התארגנה בבית ספר למל תהלוכה של נוער לאומי שצעדה באישור השלטונות לכותל המערבי.
9 1929.
10 ג'ורג' ו' הרון - George W. Heron (1863-1944); מנהל מחלקת הבריאות הממשלתית בארץ
ישראל (1920-1944). היה עוין את הציונות.
11 ראה איגרת אל הוועד הלאומי 10.10.1928 , הערה 2.
12 הכוונה למכתבו של ז'בוטינסקי לעורך הטיימס (איגרת אל עורך הטיימס 5.9.1929 ), שפורסם בעיתון
זה בכותרת: 'Jews in Palestine. Revisionists and the Mandate', The Times, 6.9.1929
13 A.J. Kingsley-Heath
היה קצין במשטרת ירושלים. בעת שהערבים פתחו בפרעות בירושלים, ב23 באוגוסט 1929, הוא סייר בעיר העתיקה.