אל ישראל רוזוב,\1 תל אביב
לונדון, 22 בינואר 1930 רוסית

ישראל היקר,
מכתב זה מיועד לך ולחברים. כמו כן אכתוב לשוורץ\2 ואבקשו שיראה לך את המכתב.
1. נאלצתי לנסוע לרומניה - ההוצאות כבר שולמו. אינני מצטער. גדלנו באופן רציני מאוד.
2. בפאריס התגלגלתי במשך שבוע
ימים תשוש, ללא יכולת חשיבה וללא קול.
3. עדותי\3 נקבעה למחרתיים. ניתן להגיש את התזכיר באותו יום, אבל אם אמסור להם אותו, אז לפי הנוהג המקומי אין לפרסמו.
לכן לא אמסור להם את התזכיר, ואנחנו נפרסם אותו 'כחומר שנאסף בקשר לעדותו של מר ז'בוטינסקי'\4 או בדומה לזה.
4. לפי דברי פיוטר,\5 הוועדה עוינת ושאו\6 עצמו הוא אנטישמי.
5. מסעו של גרוסמן ברחבי פולין, ובמיוחד בלאטוויה ובליטא, נשא אופי של תהלוכת ניצחון, כשהמונים מצטופפים בתחנות הביניים וכו'. הוא יגיע לכאן הערב.
6. למרות בגידת הרדיקלים,\7 גל של תמיכה בנו שוטף עכשיו את אירופה המזרחית. תנועת הפטיציה היתה עשויה לקבל שם ממדים רציניים.
7. כנראה ששוב נציע להנהלה הציונית לכנס את הקונגרס, ובינתיים נדרוש למסור את ניהול העניינים המדיניים לוועדה מיוחדת על בסיס פריטטי. זאת תהיה דרישה אולטימטיבית. ננסח את האולטימטום כך, שפרסומו יעניק לנו יתרון. ברור שידחו אותו, ואז נתחיל בתעמולתנו.
8.
בברלין נפגשתי עם קבוצתו של קולנשר.\8 מאחר שווייצמן תמך בוולטש\9 ונאומו השני היה 'תבוסתני',\10 החליטה קבוצה זו
להיות אופוזיציה לא רק להנהלה של ציוני גרמניה, אלא גם להנהלה הציונית בלונדון, והם אפילו דנו בהצטרפות לרביזיוניסטים,
אבל החליטו שלעת עתה אין זה רצוי. אך עוד אשסה בהם את בודנהיימר\11 - הוא בן דורם.
9.
מסור-נא את תודתי לראפאשה,\12 ליבזרוב,\13 לאידלסון\14 ולגפ'\15 על החומר.\16 אינני כותב להם משום שאני עסוק במתן עדות. החל במכתב הבא אתחיל לכתוב בשביל העיתון.\17
אני מחבק אותך ואת בני ביתך. ושוב תודה על קבלת הפנים.\18 אינך יכול לתאר לעצמך עד כמה כל זה עודד את אניה, ו
השפיע עליה אפילו מבחינה פיסית.
שלך, ו'
הערות:
1 איגרת אל אוסישקין 9.2.1905 , הערה 5. יושב ראש הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בארץ ישראל (עד 22 בנובמבר 1930). בוועידה העולמית הרביעית של ברית הצה"ר (10-15 באוגוסט 1930) נבחר לחבר הוועד הפועל של התנועה.
2 מארק מרדכי שוורץ (איגרת אל
שוורץ 15.8.1920 , הערה 1); מנהל חברת הביטוח 'יהודה' בירושלים וחבר ברית הצה"ר.
3 בוועדת החקירה לארץ ישראל (ועדת שאו).
4 המשפט שבמרכאות במקורו באנגלית.
5 פנחס (פיוטר) רוטנברג (איגרת אל צ'לנוב 18.12.1914 , הערה 2). באותה עת היה נשיא הוועד הלאומי.
6 סר וולטר שאו (איגרת אל שאו 18.12.1929 , הערה 1). יושב ראש ועדת החקירה לבירור הסיבות למאורעות תרפ"ט.
7 מפלגת הציונים הרדיקלים (איגרת אל שכטמן 13.7.1925 , הערה 4) הצטרפה אל הסוכנות היהודית המורחבת, אף על פי שבהתחלה התנגדה להקמתה.
8 מאקס קולנשר - Max Kollenscher (פוזן 1875-ארץ ישראל 1937); עורך דין. מנהיג קבוצת הציונים הכלליים הבלתי תלויים וחבר הנהלת הקהילה היהודית בברלין. ב1933 עלה לארץ ישראל. בוועידה ה23 של ציוני גרמניה (יֶנָה, 29-30 בדצמבר 1929) תקף את רעיון המדינה הדו-לאומית, שהועלה בוועידה על ידי רוברט ולטש (Judische Rundschau, 7.1.1930, p.12).
9 רוברט ולטש (איגרת אל יעקבי ש' 3.12.1926 , הערה 8). וייצמן תמך בהמשך כהונתו בתפקיד עורך היודישה רונדשאו, הביטאון של הסתדרות ציוני גרמניה, למרות הביקורת שנמתחה עליו בשל עמדתו בשאלת עתיד המפעל הציוני. בנאומו בוועידה ה23 של ציוני גרמניה (יֶנָה, 29-30 בדצמבר 1929) הכריז ולטש, כי הרעיון הציוני לא יוכל להתגשם על ידי הפיכתה של ארץ ישראל למדינת היהודים, 'אלא על ידי כינונו של בית לאומי יהודי לצדה של הקהילה הערבית המתפתחת בהתמדה. את הדבר הזה אנו מכנים מדינה דו-לאומית' (Judische Rundschau, 7.1.1930, p.14).
10 בנאום הסיום בוועידת ציוני גרמניה אמר וייצמן בין השאר: 'בנוסחה "ללא מדינה יהודית אין קיום לעם היהודי בארץ ישראל" טמונה מידה רבה של התבוללות. מדינה יהודית ומדינת לאום הם מושגים שאינם הולמים את תנועתנו.' וכן ציין, שארץ ישראל שייכת לשני העמים - ליהודים ולערבים (Judische Rundschau, 7.1.1930).
11 מאקס בודנהיימר (כרך א, איגרת 135, הערה 6) היה חבר מועצת ברית הצה"ר.
12 רפאל רוזוב (איגרת אל יבזרוב 14.6.1929 , הערה 1). מראשי בית"ר בארץ ישראל.
13 איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 7.9.1925 , הערה 6. אלכסנדר יבזרוב היה חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בארץ ישראל (עד 22 בנובמבר 1930),
עורך כתבי עת כלכליים ומנהל חברת 'מסחר ותעשייה' ויריד המזרח.
14 לימים אילון (איגרת אל הופמן 3.1.1924 , הערה 1). חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בארץ ישראל (עד 22
בנובמבר 1930).
ממנהלי חברת 'מסחר ותעשייה' ויריד המזרח.
15 ולגפשטיין (איגרת גפשטיין 4.6.1930 , הערה 1).
16 לצורך מתן העדות בפני ועדת שאו (איגרת אל בלילובסקי ח' ו- ב' 3.1.1930 ).
17 דאר היום.
18 בעת שהייתו בארץ ישראל, בדצמבר 1929.