אל מאיר גרוסמן,\1 וארשה
קישיניוב, 6 בינואר 1930 רוסית
מאיר איליץ' היקר,
בקושי מצאתי רגע פנוי - רק עכשיו קיבלתי את האשרה הפולנית.
1. אסע ב9 לחודש בערב מצ'רנוביץ לברלין דרך פולין. אעבור במקומות הבאים:
א) לבוב

-

ב10 בינואר, ב10 בבוקר.
ב) קראקוב
-



"



ב7 בערב.
ג) קאטוביץ -



"



ב9 בערב.
ד) ברלין

-

ב11 בינואר,
ב8 בבוקר.
האם נוכל להיפגש?\2 האם יש צורך? היכן? האשרה הפולנית שלי היא אשרת מעבר.
אני חושש להתעכב בפולין פן יבקשו ממני לקיים הופעה פומבית והדבר יקלקל את הנסיעה
בעניין הפטיציה.\3
בברלין אני מבקש לשהות יום אחד, כדי לשוחח עם ל',\4 לכן אני מעדיף שניפגש שם.
2. ללונדון אסע כמעט היישר, עם שהייה של יום-יומיים בפאריס. ועדת החקירה\5 הציעה לי להעיד בפניה
(הם יעסקו בחקירה מ14 עד 24
לחודש). החלטתי להכין תזכיר שיכלול את כל התמונה - 'ספר שחור' בזעיר אנפין.
חלק מהחומר נמצא אצלי וחלק מהחומר נשלח מארץ ישראל ללונדון. אי-לכך, אם לא יעלה בידינו להיפגש בדרך, ניפגש בלונדון.
3. ארץ ישראל - סך הכול\6 התבזו בפני הוועדה, במקום לתקוף את הממשל ניהלו הגנה אומללה (זו הדעה הכללית);
הופעתו של סאקר\7 לא שינתה דבר, ועֵדֵי ההנהלה הציונית הלשינו בגלוי ובהנאה עלינו, על העיתון\8 ועל ברית טרומפלדור.\9
החזית המאוחדת\10 נבקעה לחלוטין.
4. הקו של נאומיי ברומניה זהה לקו של נאומך בפתיחת הוועידה בפולין\11 (אני מסתמך על ההיינט\12): 'נדרוש שוב לכנס את הקונגרס.\13 ואם לא יכונס - נלך בדרכנו'.
5. דבריו של גרינבוים,\14 שלא יפעל נגד ח' י',\15 מעוררים ספק אם נרוויח אפילו פרוטה שחוקה מתמיכתנו בו נגד 'עת לבנות'.\16 אינני משיא עצות מרחוק, אבל אני מקווה שאתה והחברים שקלתם את הדבר היטב. אל תאפשרו שעמדתנו תהיה כדבר המובן מאליו הניתן ללא תמורה: 'מאחר שהרביזיוניסטים ממילא חייבים להצביע בעד גרינבוים, אין צורך להגיע
עמם להסכמה'. אני אישית לא הייתי מצטרף לאף אחד ללא הסכמה ברורה: בחירות חדשות, קונגרס מיוחד, ולעת עתה - ועד חירום, בדיוק בנוסח שהצענו לוועד הפועל הציוני.\17 אם לא יסכימו - שילכו לעזאזל. דרושה לנו עכשיו יד חופשית.
אני מחבק ודרישת שלום לכולם.
שלך, ו' ז'
שגר מברק אם תתקיים פגישה: שטרנברג,\18 רח' פואנקרה 3, צ'רנוביץ.
הערות:
1 איגרת אל אחד העם 26.1.1916 , הערה 4. מאיר גרוסמן היה סגן נשיא ברית הצה"ר ונציגה בוועד הפועל הציוני.
2 באותה עת היה גרוסמן במסע הרצאות בפולין ובארצות הבלטיות.
3 על תכנית להגשת פטיציה לפרלמנט הבריטי, ראה כרך ו לפי המפתח.
4 ליכטהיים (איגרת אל גרוסמן 15.1.1930 , הערה 8).
5 ועדת שאו.
6 במקור בעברית.
7 הארי סאקר (איגרת אל ההנהלה הציונית 16.3.1922 , הערה 7) העיד בפני ועדת שאו כנציג ההנהלה הציונית.
8 דאר היום.
9 ראה איגרת אל שאו 18.12.1929 .
10 החזית המאוחדת של המפלגות הציוניות שהיתה קיימת בתקופת מאורעות תרפ"ט.
11 בנאומו בוועידה הרביעית של ברית הצה"ר בפולין (וארשה, 2 בינואר 1930) על מצבה המדיני של הציונות, עמד גרוסמן על הסיבות למשבר בציונות: חולשת ההנהלה הציונית והעוינות של הממשל הבריטי בארץ ישראל (היינט, 3 בינואר 1930).
12 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 26.8.1925 , הערה 6.
13 בעקבות מאורעות תרפ"ט והתמורות שנסתמנו במדיניות הבריטית בשאלת ארץ ישראל, דרשה ברית הצה"ר להקדים את הקונגרס הציוני ה17.
14 יצחק גרינבוים (א יגרת אל גרינבוים 2.6.1905 , הערה 1). עמד בראש סיעת 'על המשמר' - קבוצה רדיקלית בציונות הכללית בפולין - והיה יושב ראש קרן קיימת לישראל בפולין (1930-1932). בסוף ינואר 1931 הוא נבחר ליושב ראש הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בפולין. היה חבר ה'סיים' הפולני.
15 חיים יווזרוביץ' וייצמן. בנאום הברכה שלו בוועידה הרביעית של ברית הצה"ר הכריז גרינבוים, שאם הוועידה ה9 של ציוני פולין
(שעמדה להתכנס בסוף ינואר) תקבל החלטה נגד וייצמן, יגרום הדבר למלחמה פנימית בתנועה הציונית (היינט, 3 בינואר 1930).
16 סיעה ציונית בפולין, פלג של הציונים הכלליים מנאמניו של חיים וייצמן. באותה עת התמודד גרינבוים על תפקיד יושב ראש הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בפולין מול ליאון לויטה מסיעת 'עת לבנות'.
17 איגרת אל ההנהלה הציונית 3.9.1929 .
18 בן-ציון (בנו) שטרנברג (איגרת אל ז'בוטינסקי י' [ 1927 ]15.3 , הערה 9). יושב ראש ברית הצה"ר בבוקובינה.