אומר שמהמודעה שהופיעה ב"דאר היום" מטעם חברת יהודה נודע לו
שהחברה פנתה אל נפגעי המאורעות בא"י להגיש את תביעותיהם. מבקש
לדעת אם נתקבלו הרבה תביעות ומה מצב החברה בכלל. חושש שבקשתו
למיקדמה של 600 לי"ש תכביד על החברה בירושלים, בפרט אם תתקבלנה
תביעות רבות מנפגעי המאורעות, והיות שאין הוא מצפה שתהיינה
לחברה הכנסות גדולות במשך תקופה זו. הוא קיווה שאת הכסף ישלחו
לו מניו-יורק. אומר שברצונו לנסוע לארה"ב כדי לעזור ואפילו
לאלץ את הנהלת החברה בניו-יורק לממן את חברת יהודה בירושלים.
אומר ששלח למשרד המרכזי בניו-יורק מברק שהוא מוכן לנסוע לארה"ב
למטרה זו, אך טרם קיבל תשובה. מעיר שבעניינים מדיניים אפשר
לעשות בארה"ב לא פחות מאשר באירופה; מוסיף שהתנאי לכל זאת הוא
שהנמען יוכל להמשיך בלעדיו במשך כמה חודשים. אומר שאם נוכחותו
אינה דרושה בירושלים ואם לא יוזמן לניו-יורק, היה יכול לנסוע
לדרום אפריקה כדי להקים שם חברה למימון חברת יהודה בירושלים.
מודיע שז'ודיאה אינדאסטריאל היא שאישרה לו את ההלוואה בסך 600
לי"ש לפירעון בתשלומים חודשיים של 50 לי"ש, החל מאוקטובר 1929.
באשר למשכורת ספטמבר לקח הלוואה בבנק קרדי מוטואל עבריה. מבקש
מהנמען לשלם לאליהו הלפרין 25 לי"ש בכל חודש ולמסור את העודף
בחשבונו. אומר שישלח לנמען מפריס את הצעותיה של החברה
השוויצרית. אומר שהוועד הפועל הציוני ישב במשך שמונה ימים
בחוסר אונים והתלהבות; וייצמן, כרגיל, שופע שביעות רצון עצמית
ועזות פנים; חברי הוועד הפועל הציוני קיבלו את כל דרישות
ההנהלה הציונית, על אף אכזבתם. מבקש מהנמען לשלם ליצחק ברמן סך
10 לי"ש על חשבון משכורתו לחודש אוקטובר.