מביע דעתו שלהשפעת צרפת נודעת חשיבות רבה ביותר ברגע זה לטובת
ביצוע נאמן של ההתחייבויות הכלולות במאנדט הא"י. מסביר שלממשלה
הבריטית אין דעה מגובשת ביחס לא"י. אמנם הממשלה ברובה הינה
פרו-ציונית, אולם אין למנהיגיה שעודם טירונים בענייני המזרח
התיכון, כל מושג באיזה אמצעים תחיקתיים ומנהליים ליישם את
המאנדט. הוא סבור על כן שייעוץ נמרץ מצד אישיות צרפתית הידועה
במומחית לענייני המזרח עשוי להשפיע על מדיניותם באורח מכריע.
קובע, מצד שני, ששאלת הכוח היחסי היהודי בא"י אינה עניין רק
ליהדות ולאנגליה, אלא גם לצרפת. מזכיר שאת הצעתו לגיוס גדוד
עברי, כיחידה בצבא הצפרתי, אשר תיקח חלק בכיבוש א"י הוא היפנה
לראשונה על דלקאסה בנוכחותו של גוסטאב הרווה, ורק כשדלקאסה דחה
את הצעתו נאלץ לפנות לבריטניה. דבר זה מוכיח שכבר בתחילת המשבר
האירופי היה לו אמון מלא באהדתה של צרפת לשאיפות הציוניות
ותמיד חשב שאוכלוסיה יהודית חזקה בא"י תעניין את צרפת. מביע
דעתו שהאוכלוסיה הערבית מהווה מוקד לנטיה צנטריפוגאלית ביחס
לאירופה ושכל צעד שלה בדרך התרבות מגביר את לאומנותה שמטרתה
הסופית היא גירוש השלטון האירופי ויצירת אימפריה ערבית. לעומת
זאת קיבוץ יהודי יהיה תמיד מרכז צנטריפטאלי, לא מתוך הכרת טובה
ביחס לאירופה, אלא מתוך נטיה טבעית של מיעוט למרות שבא"י יהיה
רוב יהודי מוחלט, אך נתון תמיד בסכנה בים ערבי ואשר על כן
יתמוך תמיד בכל כוח המוכשר לבלום סכנה זו. מדיגש שאין לזלזל
בחשיבותו של רגש האהדה היהודי כלפי צרפת. כל יהודי מכשיל רואה
בצרפת "מולדת שניה" ואינו שוכח שהאמנסיפציה באה בעקבות
הרעיונות שהובעו בשנת 1789. גורם נוסף וחשוב הוא שצרפת מהווה
מקום מיקלט יחיד שבו מתקבלים יהודים ביחס טוב. באוניברסיטאות
של צרפת יש יותר סטודנטים מא"י מאשר בכל ארץ אחרת. נוסף לכך יש
בפריס גרעין של יהודים, רובם ממנהיגי הציונות ברוסיה, והשפעתם
רבה על העולים היהודים שגם הם ברובם ממוצא רוסי. אומר שמנקודת
מבט צרפתית כל הדברים הנ"ל באים להוכיח שלפעולה צרפתית לטובת
הציונות יהיו הדים חזקים. הלחץ המוסרי האמריקני הנו אחד
הגורמים המכריעים המאלצים את בריטניה לפעול במידה ידועה של
תקיפות בא"י. צעד דומה מצדה של צרפת יעורר התלהבות עצומה בין
יהדות אמריקה.מפרט ארבע דרישות, לא רק בשם הרביזיוניסטים אלא
על סמך ההפגנות ופעולות היהודים בארץ ובעולם כולו: שמירה על
הסדר, ולמטרה זו הכרה רשמית ביחידות הגנה יהודיות, מאורגנות
תחת פיקוח אנגלי אך ע"ח משלם המסים היהודי ולא ע"ח משלם המסים
הבריטי הרגיש ביותר להוצאות למטרה זו; יחד עם זה ארגון מחדש של
המשטרה ויצירת יחידות משטרה יהודיות במרכזים היהודיים. התוויית
קווים מדיניים ברוח המאנדט ע"י הממשלה המרכזית בלונדון שעל
פיהם יפעלו השלטונות בא"י: יש להטיל על הממשלה את החובה לשתף
פעולה בקשר לעליה ולהתיישבות יהודית ולהתפתחותה הכלכלית של
הארץ ולא להפריע למהלך זה כפי שעשתה עד כה, כי עקרון ההתיישבות
הוא הרעיון המרכזי של המאנדט. למטרה זו יש להקים שרות
אדמיניסטראטיבי ממשלתי בא"י שאת פקידיה יש לבחור ולחנך ברוח זו
ולסננם ע"י בחינות מיוחדות. ביטול המעמד המיוחד של עבר-הירדן
והחזרת השלטון הישיר עליו לנציב העליון; לא יתכן שכנופיות
בדווים יתארגנו בעבר-הירדן לשם פלישה לא"י מבלי ששלטונות א"י
יוכלו להגיב על כך, ולא יתכן שבארץ הנתונה לחסות חבר העמים
עפ"י המאנדט תהיה אפליה גזעית ושיהודים לא יורשו להתיישב בה.
כן יש להעניק ליהודים זכות בלעדית למטרות פולחן ועל שטח הכותל
המערבי, אשר מעולם לא שימש כל דת אחרת.