.
אל ועדת העבודה של האוניברסיטה, ברלין
פטרבורג, 3 במאי 1914...גרמנית
.
פטרסבורג, 20 באפריל/3 במאי 1914
לוועדת העבודה של האוניברסיטה.
אדונים נכבדים מאוד,
1. אתמול והיום התקיימה כאן אסיפה של 'קרן ההשכלה'./1 'קרן'
זו היא בעצם הארגון שבאמצעותו רוצים לממש את רעיון האוניברסיטה
באירופה. מלבד זאת, ל'קרן' גם משימה אחרת, הנחשבת לחשובה יותר-
לתמוך בסטודנטים יהודים מזרח אירופיים הלומדים מחוץ לארצותיהם.
הגיעו גם צירים ממוסקווה, מריגה ומקייב. אף על פי שאינני חבר
ולא ציר, הוזמנתי על ידי מר סליוזברג (ששימש יושב ראש). החלטות
האסיפה אינן חשובות לנו, אולם בהזדמנות זו יכולתי להתרשם
מגורלו של רעיון בית הספר הגבוה באירופה./2 אוכל לקבוע עתה, די
בוודאות, שבפטרבורג קיימת קבוצה אשר תפעל למען רעיון זה באופן
נחרץ ונמרץ. אלה אנשים המתקבצים סביב נובי ווסחוד, אך גם
ההיסטוריון הנודע דובנוב/3 תומך בהם (אף על פי שהוא תומך גם
בבית ספר גבוה בארץ ישראל, כלומר לאיש זה מזג רוסי של רוחב לב).
טוענים כי חשובה מכל היא העובדה, שווינאוור (הוא אינו נוכח
כאן) תומך בהם. סליוזברג התייחס כלפיהם בקרירות ודחה את הרעיון
לחלוטין. אינני נוטה להפריז בהערכת כוחה של קבוצה זו, אפילו אם
נכון הדבר שווינאוור תומך בה. קשה להאמין, שאיש חולה לב זה
יפתח עתה במאבק חדש. ובלי וינאוור וסליוזברג, אין לאנשים האלה
כושר לפעול, הן מבחינה מעשית והן מבחינה חומרית. משמע, הם לא
ייסדו את האוניברסיטה שלהם. אך עלי להדגיש בכל הרצינות ולקבוע,
שבכוחם להזיק לרעיון שלנו. לצורך זה עומד לרשותם הנובי ווסחוד
ששייך להם באופן מוחלט, ובו יפיצו ללא ליאות את רעיון 'בית
הספר הגבוה במקום כלשהו'. בעשותם כך הם יישענו על דבר,
שלדאבוננו עדיין חסר לנו: 'בסיס פורמלי להתרמת כספים', כפי
שכותב מר אוסישקין במכתבו על הוועד הפועל./4 דהיינו, תקנון של
חברה. שהרי מטרתם - לייסד בית ספר גבוה במקום כלשהו - נכללת
בתוכנית שנתקבלה על ידם. הצירים ממוסקווה הנתונים להשפעה
ציונית תבעו להסיר את נושא האוניברסיטה מעל סדר היום, והם
הצליחו רק לגרום לכך שלעת עתה לא קיבל המרכז החלטה בעניין
התרמת כספים למטרה זו. על פי ההחלטה שנתקבלה, הוטל על המרכז
ללמוד סוגייה זו. אך נוצרה קרקע נוחה לגרימת המולה שתאפשר לכל
המתבונן מן הצד לטעון, שבסופו של דבר אין הוא יודע למי לתרום
ולמען איזו מטרה, ועל-ידי כך עלולה להיבלם הפעילות שלנו.
ממצב זה, שאיני מפריז בהערכת קשייו, ושאסור לזלזל בהם, רואה
אני מוצא אחד בלבד: על הרעיון שלנו לקבל ממשות כלשהי עוד
במרוצת הקיץ, בראש ובראשונה על ידי יצירת חברת מניות רשמית.
ושנית: אסור שנרעיון שלנו ימומש בדרך עקיפין על ידי הקמת
מוסדות,/5 שהקשר שלהם עם האוניברסיטה אינו מובן ולא יובן על
ידי הציבור הרחב גם בעתיד. שכן דחיית ייסוד בית הספר הגבוה
לזמן בלתי נראה לעין הוא האמצעי הטוב ביותר להפיח רוח חיים
בתוכנית הנובי ווסחוד. במקרה כזה יתחזקו אדונים אלה ויבצרו את
עמדתם. ראוי לציין, שכל התוכניות שבידי האדונים הללו, מיועדות
למימוש תוך פרק זמן קצר. אני מעז לומר:עלינו לחקות את האנשים
האלה.
2. אני מחכה לתשובתכם למכתבי מן ה26/13 באפריל./6 בינתיים,
כפי שידוע לכם הגיעה תשובה שלילית מריגה. ניצלתי את שהותו של
ניידיץ' בפטרבורג והזמנתי אותו ואת מר רוזוב להתייעצות בנושא
זה. שלושתנו תמימי דעים, שגם בפטרבורג אין השעה כשרה./7 באשר
לרכישת הקרקע,/8 יסביר לכם ניידיץ' בעצמו את הצעותיו, שבחלקן
עולות בקנה אחד עם אלה של אוסישקין: הלוואה בנקאית לשנה אחת
בערבות אנשים ידועים מחוגנו. אך אנו מדגישים שוב: אם תדרשו,
נעשה הכל במשך השבועות הבאים כדי להתחיל בהתרמה, אף על פי
הננו משוכנעים כי אין זה הרגע המתאים לכך.
על-פי החלטה שנתקבלה באותה התייעצות, אנו מזמינים את מר
אוסישקין לישיבה של 'הוועד הארצי',/9 בתחילת מאי,/10 כדי לקבוע
את התוכנית להכנת הפעילות בקיץ.
3. עבודות ההכנה של 'המאסף'/11 מתקדמות באופן המצדיק את
התקוות.
4. הריני מאשר בתודה את קבלת התקנות של חברות מניות שונות. את
אלה של 'המוזיאון הגרמני' אני מחזיר בדואר רשום.
5. הנני מזדהה עם תוכן מכתבכם מן ה1 במאי אל פרופ' וייצמן/12
ואני אף מקווה, שמתוך חוש מידה יגיע וייצמן בפאריס, אשר תהיה
מקובלת עלינו.
בכבוד רב ובברכת ציון,
ו' ז'בוטינסקי
.
נ"ב. אנא הפנו את תשומת לב המזכירות שאיני גר בסמטת
אלכסנדרובסקי אלא בדרך אל-סקי./13 אחרת עלולים המכתבים להגיע
לאזורים אחרים בעיר - ואולי אפילו לידיים בלתי רצויות.
.
.
הערות:
1 הוקמה על ידי 'החברה לקידום ההשכלה הגבוהה', שנוסדה
בפטרבורג בשנת 1913.
2 ראה גם איגרת אל הוועד המכין של האוניברסיטה, ברלין (הווה"מ) 10.4.1914 , הערה 4.
3 שמעון דובנוב (מסטינסלאב, ביילורוסיה 1860-וילנה 1941),
ההיסטוריון הנודע, היה גם פובליציסט ואיש ציבור המעורב בחיי
היהודים ברוסיה. היה חבר 'חברת מפיצי ההשכלה', 'האגודה
להשגת מלוא הזכויות ליהודי רוסיה' ובסוף שנת 1906 נמנה עם
מייסדיה של 'המפלגה היהודית העממית' (פאלקספארטיי), שדגלה
בהשגת אוטונומיה יהודית לאומית בגולה כפיתרון של קבע.
בעניין זה נפרדו דרכיו מאלה של הציונים, בעוד שבנושא החינוך
היהודי הלאומי היתה אחדות דעים ביניהם. מפעלו ההיסטוריוגרפי
המונומנטלי, דברי ימי עם עולם, ב10 כרכים, יצא לאור בשפות
שונות.
4 במקור: . .A.C ראה מכתבו של מ' אוסישקין מ13 [26] באפריל
1914 (אצ"מ, 3/1609 .(Z
5 הכוונה לרעיון של הקמת מכוני מחקר, כשלב ראשון להקמת
האוניברסיטה.
6 איגרת אל הוועד המכין של האוניברסיטה, ברלין (הווה"מ) 26.4.1914 .
7 לאיסוף תרומות למען האוניברסיטה.
8 לבניין האוניברסיטה העברית בירושלים.
9 דהיינו, הוועד הארצי ברוסיה למען האוניברסיטה העברית (איגרת אל אוסישקין 3.5.1914 ).
10 לפי הלוח היוליאני.
11 ראה איגרת אל הוועד המכין של האוניברסיטה, ברלין (הווה"מ) 23.3.1914 .
12 במכתב זה, שנכתב על ידי י' צ'לנוב, הובעה הסתייגות מן ההסכם
שנעשה בין וייצמן לברון רוטשילד, ולפיו הוגדל חלקו של הוועד
הפועל הציוני בתקציב מכון המחקר (אצ"מ, 3/1609 .(Z
13 אלכסנדרובסקי.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.