זאב ז'בוטינסקי אל הוועד הפועל הציוני המצומצם
מספר האגרת : 215
קבצים מצורפים
תוכן
.
אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין
פטרבורג, 8 ביולי 1914...גרמנית
.
סט' פטרסבורג, 25 ביוני/8 ביולי 1914
אדון דוקטור נכבד מאוד\1,
המהנדס מוריס י' האברמן (שארלוטנבורג, רח' מומזן 21),
שאליו הפנית את שאלותי בדבר מצב הספרות המדעית הרומנית,\2 טרם
סיפק לי את המידע המבוקש. האם תוכל לזרז את העניין?
אעיר הערה חפוזה בשאלה, שבה נגעת לאחרונה בשעת שיחה עמי: על
אודות הזכויות האפשריות של חברי אגודת האוניברסיטה, העתידה
לקום. אולי אפשר להסדיר זאת בצורה זו: שליש מן ההנהלה ימונה
על ידי הקונגרס הציוני (אפילו מתנגדיו המושבעים יודו בזכות
זו, שהרי הוא היה ממחוללי הרעיון, שליש יתמנה על ידי המייסדים
ושליש על ידי האסיפה הכללית, שבה תהיה זכות הצבעה לכל מי שתרם
500 רובלים? ולאחר מכן, באוניברסיטה עצמה, יוכלו שניים עד
שלושה נציגים מקרב התורמים, בעלי זכות הצבעה, לשבת במועצת
ההנהלה לצדו של חבר הפרופסורים. כך בערך מאורגנת מועצת
ההנהלה של האוניברסיטה החופשית בבריסל.
עלי לתקן טעויות אחדות בתזכירי.\3 ציינתי שלאוניברסיטת טולוז
תקציב בסך 430,000 פראנקים. זו היתה טעות, שכן ההוצאה השנתית
של אוניברסיטה זו היא למעשה מעל ל1,000,000 פראנקים. הואל נא
בטובך למחוק את טולוז מתוך שני ההעתקים של התזכיר שלי. הסכום
295,000של פאלרמו שייך לפרוג'יה, בעוד שהסכום של פאלרמו
הוא 756,000. הסכומים האחרים נכונים, אפשר שקיים ספק לגבי
אתונה ובורדו (מינרווה\4 אינו ברור).
אני ממשיך לעבוד בעריכה שיטתית של מסקנות נסיעותי.\5 דין
וחשבון מפורט יפורסם רק מקץ שבועיים-שלושה ולא לפני כן.
טיוטת התוכנית של הפקולטה ההיסטורית-פילוסופית\6 לא הניחה
לגמרי את דעתי. מכיוון שאיני מומחה הייתי מבקש להציע, עם כל
הצניעות, תיאור מפורט יותר ומוחשי יותר של החלק היהודי
שבתוכנית. כך חסרים שם, לפי דעתי, המקצועות הבאים:
1. המשפט העברי (זה הרי החלק החשוב ביותר בחקר התלמוד. השאר
שייך לתולדות הספרות או לתיאולוגיה).
2. לשונות היהודים בתפוצות הגולה וספרותן (אינני יידישיסט,
אך אין זו שיטה להתעלם ממנה).
3. 'הסוציולוגיה של היהדות' - ראוי היה להרחיבה ולפרטה יותר
בתוכנית בערך כך: א) מצב פוליטי, תרבותי וכלכלי בארצות הגולה;
ב) הגירה; ג)ארגונים; ד) התנועה הלאומית; ה)התיישבות, במיוחד
בארץ ישראל. גם אם נושאים אלה ירוכזו בידי מרצה אחד, הרי הענף
הזה בלימודי האוניברסיטה חייב להיות מפורט בתוכנית.
4.שאלת הלאומים, זכויות לשימוש בלשון, זכויות מיעוט - כל
הנושאים הללו חשובים מאוד בעיני. שכן רוצים אנו להכשיר
בפקולטה זו אנשים שיפעלו בשירות התחייה היהודית. אולם מה
יודעים על זכויות לאומיות כאשר אין מכירים את שאלת הלאומים
בארצות השונות?
5. החשש שלנו מפני פרשנות המקרא אינו מבוסס, לדעתי, די
הצורך. אני מודה שאין זו שאלה פשוטה, אולם פקולטה
פילוסופית-יהודית בירושלים ללא חקר המקרא זועק לשמים. האם
הוכח שהאורתודקסים ואנשי 'המזרחי' מאיימים להשתמש באותם
נימוקים שבהם השתמשו נגד הגימנסיה? האנשים בעצמם הרי מבינים
את ההבדל.
מתוך שיקולים פוליטיים נראים בעיני חשובים שני מקצועות
הלימוד האלה: א) ההיסטוריה של טורקיה; ב) פילולוגיה טורקית
וספרותה. אלה מקצועות נוחים ואפשר לסיימם בסמסטר אחד.
אבקשך להביא מכתב זה לידיעתו של ד"ר יעקובסון.
בברכת ציון ובכבוד רב,
ו' ז'בוטינסקי
אני מאשר בתודה קבלת הספרון 'האוניברסיטה סט' ז'וזף'.\7
הריני מצפה בקוצר רוח לתשובתו של רופין\8 בעניין הקרקע על הר
הזיתים.
.
.
הערות:
1 האיגרת, שנשלחה אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, כוונה, כפי
הנראה, אל שמעון ברנשטיין או אל מארטין רוזנבליט, שהיו מעורב
בפעילות למען האוניברסיטה.
2 ראה איגרת אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 20.5.1914 .
3 איגרת אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 22.5.1914 .
4 שנתון האקדמאים שהתפרסם בו מידע על אוניברסיטאות באירופה.
5 לאוניברסיטאות שונות באירפה, לשם איסוף מידע עליהן (ראה
איגרת אל משפ' ז'בוטינסקי [1914] 17.6 , הערה 2).
6 דהיינו, הפקולטה למדעי הרוח.
7 האוניברסיטה הצרפתית בביירות.
8 ארתור רופין (ראביץ', פוזנאן 1876-ירושלים 1943), כלכלן
וסוציולוג, עמד שנים רבות בראש המחלקה להתיישבות של ההסתדרות
הציונית. ב1905 הצטרף לתנועה הציונית וב1908 הקים את 'המשרד
הארץ-ישראלי' ביפו, שהיה מופקד על פעולותיה המעשיות של ההסתדר
הציונית בארץ ישראל. בתוקף תפקיד זה ניהל רופין את המשא ומתן
לרכישת קרקע על הר הצופים, שהיתה בבעלותו של סיר ג'ון אדוארד
גריי היל, בשביל האוניברסיטה העברית. על פי החוזה שנחתם ב11
במארס 1914 נתחייב רופין לשלם ב1 ביוני 117,000פראנקים על
חשבון העסקה (ראה מכתבו מ13 במארס 1914, אצ"מ, 3/1611 .(Z הע
נתממשה בשנת 1916 כאשר י"ל גולדברג רכש את השטח באמצעות חתנו
שמואל טולקובסקי.
.
.

