.
אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין
פטרבורג, 22 במאי 1914...גרמנית
.
סט' פטרסבורג, 22/9 במאי 1914
אוניברסיטה^
אדונים נכבדים,
1. מתוך השאלות שהצגתם ל'קדימה' מביירות\1 אוכל להשיב על
אחת: האם האוניברסיטאות בביירות הן בעלות מעמד שווה לאלה
שבארצות האם - צרפת ואמריקה.
המוסד האמריקני אינו בעל מעמד שווה. הוא מעניק אומנם את
התואר 'דוקטור לרפואה וכירורגיה',\2 אך הדיפלומה שהוא מעניק
מזכה את בעליה לעסוק במקצוע הרפואה בטורקיה ובמצרים בלבד
(ובעבור זה משלמים סכום נפרד לממשלה הטורקית). זאת מכנים
במזרח באירוניה: 'טוב בשביל טורקיה',\3 אבל לא בשביל אמריקה.
'הדיפלומה של הקולג'' מזכה את נושאה להופיע בפני הבוחן של
אוניברסיטת מדינת ניו יורק... כדי להיבחן לקראת התואר "דוקטור
לרפואה וכירורגיה" - ומאשרת שהוא רכש השכלה מוקדמת במידה
מספקת' (קטלוג הקולג' הפרוט'\4 הסורי 1908-1907, עמ' 65).\5
לעומת זאת, נראית האוניברסיטה הצרפתית סט' ז'וזף כבעלת מעמד
שווה זכויות: היא מעניקה ללא קושי את זכות העיסוק במקצוע
בטורקיה ובצרפת.
2. אני מצרף בזה את התזכיר שלי בעניין האוניברסיטה. הנני
שולח העתקים לאדונים רוזוב, ניידיץ' ואוסישקין. מכיוון שאיני
יודע את מקום הימצאם הנוכחי של ד"ר יעקובסון ופרופ' וייצמן,
אבקשכם להעביר אליהם העתקים של תזכיר זה.
בכבוד רב,
ו' ז'בוטינסקי
בעניין קייב טרם הוחלט דבר.\6
.
כמעט\7 לכל ההצעות הבאות אותה מטרה: לנצל את מצבו
הנוכחי של הנוער היהודי הלומד במזרח אירופה\8 לטובת רעיון
האוניברסיטה. האם עלינו לנצל מצב זה - איני רוצה להביע דעה
בעניין זה. אך אם אנו רוצים בכך, כי אז עלינו להתחשב בהחלט
בפסיכולוגיה של החוגים הנוגעים בדבר, ולהתייחס לכך ברצינות.
אפשר לנסח פסיכולוגיה זו בנוסחה קצרה: הם זקוקים לבית ספר
גבוה ממשי במועד הנראה לעין.
בנוסחה זו שלוש מלות מפתח:
1) בית ספר גבוה. מוסד לימודי, שבו מרצים מלמדים וסטודנטים
מקשיבים. לא אקדמיה למדעים בלבד, לא מכון לחקר מדעי בלבד, כי
אם בית ספר.
2) תוכנית מוחשית. תוכנית המתאר של האוניברסיטה העתידה
לקום, בקוויה הכלליים, חייבת להיראות בבהירות לעיני כל. המונח
'אוניברסיטה' הוא רב משמעי, שכן הוא כולל בתוכו ענפי מדע
שונים. לפיכך יש לציין מלכתחילה את שמות הפקולטות העתידות
להיווסד, כדי שהחוגים הנוגעים בדבר יוכלו לראות באופן מוחשי
באיזו מידה יתאים המוסד לצרכיהם.
3) מועד הנראה לעין. יהיה בכך משום משגה ליצור מכוני-הכנה
מבלי לנקוב במועד שבו הם ייהפכו לאוניברסיטה. שכן אחרת ייראה
כל העניין כחלום לעתיד לבוא. מועד הפתיחה חייב אפוא להיקבע
מראש ואין לדחותו יתר על המידה.
כל זה, כפי שצוין לעיל, נחוץ רק אם נרצה לנצל את הלך הרוח
השורר היום בקרב הציבור. קיימת גם נקודת מבט מנוגדת לזו - שלא
נתחשב במצב הנוכחי ולא נהסס ללכת בדרכים אחרות. זה טוב ונבון.
רק דבר אחד עלול להיות בלתי נכון ובלתי נבון: לא להתחשב בהלך
הרוח הנוכחי - ולרצות בכל זאת לנצלו. הייתי רוצה להזהירכם
מפני זה. עליכם להחליט לכאן או לכאן.\9
מתוך הנחה ש'הוועד המכין' יעדיף אולי בכל זאת את הדרך
הראשונה, ויתכוון לנצל את הלך הרוח במזרח - הריני מציע את
ההצעות דלהלן:
א. חברת המניות.
כל עוד חסר בסיס רשמי אי-אפשר לערוך את המגביות במידה
הנכונה. התורמים הגדולים דורשים בסיס חוקי איתן. על כן חייבת
'חברת המניות למען ייסוד בית ספר עברי גבוה בירושלים' לקבל
מעמד חוקי עוד במרוצת קיץ זה. יש לכך גם נימוקים נוספים. אין
ספק, שנקבל תרומות גדולות יותר גם מאנשים שאינם תמימי דעים עם
השקפותינו. זה מתייחס במיוחד לשאלת השפות. כאשר תיווסד חברת
המניות ועקרון השפה העברית ייקבע בתקנותיה, הרי ייכנעו רוב
האנשים לעובדות הקיימות. אבל אם נקבל תחילה תרומות מאישים
שהשקפותינו זרות להם (ולו גם מספרם יהיה זעום) ואחרי כן ניגש
ליצירת הבסיס החוקי, הרי ידרשו גורמים אלה, בצדק, להפעיל את
השפעתם בעת הכנת התקנות. מצב זה יגרום לנו אי נעימויות, לא רק
בשאלת השפה, אלא גם בחלוקת מניות היסוד וכו'.
המעמד החוקי של חברת המניות חייב אפוא להיקבע לפני התחלת
המגביות.
הקרן של חברת המניות צריכה לכלול שתי סדרות של מניות: לפי
המטבע הרוסי, סדרה החל מ2,000 רובלים בערך וסדרה החל מ500
רובלים בערך. קביעתנו הקודמת, לתת זכויות של בעל מניות רק
עבור רכישות של 2,000 רובלים (5,000 פראנקים) נראית מוטעית.
לרעיון האוניברסיטה סיכוי לרכוש אהדה דווקא בקרב חוגי
האינטליגנציה שנמנים עם אנשי המעמד הבינוני. זהו הרי אותו חוג
הנזקק באמת לבית ספר גבוה 'בשביל עצמו'. למרות זאת רצוי
להוציא סדרת מניות של 10,000\2 ועל-יד זה סדרה שנייה של 500.
אי-אפשר להתייחס לסכום של 500 רק כתרומה ללא זכות של בעל
מניות. צעד זה יתפרש כקיפוח דווקא של אותו חוג המגלה את האהדה
הפורה ביותר ואת ההבנה הגדולה ביותר לרעיוננו.
שיטה זו של שתי סדרות מניות אינה חדשה בסוג זה של חברות.
בחוזה של חברת המניות 'פלורה' (קלן-ריהל), סעיף 4, מופיעות
מניות של 300 מארקים ושל 000,3 מארקים. בחוזה של חברת המניות
'גן החיות' מברלין - מניות של 300 מארקים ושל 000,2 מארקים.
בעלי המניות בשתי החברות הללו הם שווי זכויות. רצוי אולי
שאצלנו תיעשה הבחנה מסוימת בין זכויות בעלי המניות השונים.
למשל, לבעלי מניות של 2,000 תינתן זכות הצבעה וזכות להעניק
מילגה בעוד שלבעל מנייה של 500 תינתן זכות הצבעה בלבד.
ב. אמצעים כספיים, פקולטות, מועד פתיחה.
לפני ניסוח ההצעות דומה, כי הכרחי לנקוט עמדה נגד דעה קדומה,
שלדאבוני נפוצה מאוד בשורותינו. כוונתי לנוסחה המוכרת היטב:
אם אנו מקימים בית ספר גבוה עליו להיות בעל דרגה ראשונה
במעלה. יורשה לי להביע את דעתי הנחושה, שבשום תנאים לא יעלה
בידינו להקים אוניברסיטה 'מדרגה ראשונה' על פי הדגם האירופי.
אין לנו האמצעים החומריים והרוחניים הדרושים לכך. בתחילה יוכל
בית הספר הגבוה שלנו לקום רק כמוסד צנוע מכל הבחינות. כלום
מקווים אנו למשוך אליו כוחות הוראה מנוסים מדרגה ראשונה? דבר
זה אינו בא בחשבון, ולו רק בשל שפת ההוראה. רק במקרים יוצאים
מן הכלל יימצאו אישים בעלי שם אשר ינטשו משרות הוראה טובות
באירופה לטובת ירושלים. האם נמצאו כוחות הוראה מדרגה ראשונה
עבור הטכניון בחיפה? והרי שם לא היה צורך במרצים דוברי עברית.
הדור הראשון שלנו יכלול מורים מוכשרים אבל צנועים (חוץ מכמה
מצוינים יוצאי דופן) - רובם צעירים אשר יותר מאוחר יתגלו אולי
כמורים וחוקרים מוכשרים, אבל הם יגיעו אלינו עוד בטרם יצאו
להם מוניטין.
אם נהיה מודעים להיקף הצנוע של אפשרויותינו, תתגלינה לנו
תוכניות ממשיות יותר ודוגמאות מוכרות יותר.
1. אמצעים כספיים. להלן טבלת התקציב השנתי של אוניברסיטאות
אחדות (מתוך 'מינרווה', שנתון האקדמאים, 1914-1913):
העיר מס' הסטודנטים פקולטות תקציב שנתי
אלג'יר 440,1 רפ', מש', פיל', בל'\11 256,853 פראנקים
אתונה 750,2 כולן 000,12\950
ברצלונה 430,2 כולן 660,000 פזות
ברן 015,2 כולן (2 לתיאולוגיה) 900,000 פראנקים
בורדו 548,2 כולן 343,303 פראנקים
נאפולי 600,6 כולן 300,928 פראנקים
ז'נווה 316,1 כולן 735,000 פראנקים
ינה 187,2 כולן 700,752 מארקים
קראקוב 541,2 כולן 000,100,1 קרונות
פאלרמו 669,1 כולן 500,295 פר'(!)\13
טורינו 199,2 כולן 392,098,1 פר'
טולוז 869,2 כולן 186,436 פר'(!)\13
דורפאט\14 467,2 כולן ותיאולוגיה 655,399 רובלים
עד כה לא השגתי נתונים מדויקים על מחירי הבנייה והציוד. אבל
הנתונים הבאים יכולים לשמש לנו נקודת אחיזה: המבנה החדש של
אוניברסיטת ז'נווה עלה (ב1873) 000,525,1 פראנקים, בית הספר
לרפואה עלה 00,817, המכון לכימיה - 000,986 ('מינרווה' -
מדריך, כרך א', שטראסבורג 1911). בניין האוניברסיטה האמריקנית
בביירות (1872) עלה 000,625 פראנקים ( Verneg-Dambmann, Les
.(Puissances dans le Levante, p. 67
כמובן שקיימים גם בתי ספר 'יקרים יותר' (למשל, ברלין -
837,926,4 מארקים). אולם דומני, שאנו יכולים להסתפק בקנה
המידה של הדוגמאות שהובאו לעיל, בפרט כאשר אין אנו חייבים
להתחיל מייד עם כל הפקולטות.
אומנם נראה שהסכום שאנו זקוקים לו גבוה יותר, אך לא כה עצום
כפי שאחדים סבורים. באומרי חמישה מיליון\15 לבנייה וציוד
ומיליון אחד לתקציב השנתי, בטוחני שאני נוקב בסכום גבוה יותר
מהדרוש באמת.
2. פקולטות. הראשונה והנחוצה ביותר היא הפקולטה לרפואה. לא
פחות מארבע חמישיות של הנוער היהודי שלנו במזרח אירופה לומד
רפואה באירופה.\16 בהעדר פקולטה לרפואה יהיה בית הספר הגבוה
שלנו חסר תועלת לרובו של הנוער הזה, ומכך יושפע באופן ניכר
מספר התרומות ברוסיה.
אחריה בתור, הפקולטה לפילוסופיה (או הפילולוגית
היסטורית).\17 הכל מכירים בנחיצותה ואין צורך בדיון מיוחד.
השלישית בתור, היא הפקולטה למסחר. אומנם שם זה אינו שכיח, אך
הוא איננו חדש. פקולטות למסחר קיימות באוניברסיטאות מנצ'סטר
ובירמינגהם. דווקא מנקודת ראות ארץ-ישראלית זוהי הפקולטה
הנחוצה ביותר. החששות המוכרים, שמא האוניברסיטה נושאת בחובה
את הסכנה להסיט את הנוער שלנו בארץ ישראל מן המהלך
הפרודוקטיבי - אינם חלים על פקולטה למסחר. להיפך - זוהי
פקולטה התיישבותית במלוא מובן המלה,\18 שכן תורת ההתיישבות
בימינו מבוססת בראש ובראשונה על תורת המסחר. פקולטה זו תשמש
מוקד גם בשביל ארצות שמחוץ לארץ ישראל, ובמיוחד לארצות המזרח
התיכון, שבהן המסחר נחשב עדיין אצל היהודים לקאריירה חביבה.
גם בארצות אחרות, ובמיוחד באוסטריה וברוסיה, תופס המסחר עם
המזרח מקום מרכזי, ועל כן השכלה גבוהה בתחום המסחר, המתחשבת
בתנאי המזרח, עשויה להביא שם תועלת.
3. מועד פתיחה. שלושת הפקולטות חייבות להיפתח כעבור שלוש
שנים, דהיינו בסתיו 1917, אחרי הקונגרס הציוני השלושה
עשר.\19
בל תיחשב תקופה קצרה זו כבלתי מציאותית. מבחינת יצירת
האמצעים הכספיים, המצב (לפחות ברוסיה) הוא כזה: אם לא נצליח
להשיג את הכסף במרוצת שנתיים-שלוש הבאות, לא נקבלו בכלל בזמן
הנראה לעין. היהודים במזרח אירופה זקוקים לבית הספר הגבוה
בהקדם האפשרי, ואם התוכנית הארץ-ישראלית שלנו לא תספק אותם
מבחינה זו הם יתנו את כספם למען התוכנית המערב אירופית. ובאשר
להכנת כוחות הוראה, הרי מועד זה מספיק בהחלט. שכן באופן מעשי
מדובר בהשתלמות בלבד: אנו נבחר במועמדים, אשר רכשו כבר השכלה
אקדמית ברמה מתאימה, ואולי אף ידע בעברית, ונחייב אותם להשתלם
במקצוע ובשפה. לצורך זה תספקנה שתיים-שלוש שנים.
יש לקחת בחשבון, שבשנה הראשונה יוכלו להתחיל בלימודים רק בני
המחזור הראשון שבכל פקולטה. אם כן נזדקק לפקולטה לרפואה
במלואה רק כעבור שמונה שנים ולפקולטה לפילולוגיה באופן מלא רק
כעבור שש שנים. בשנת 1917 נזדקק אפוא רק לחלק קטן של המרצים.
אין זה חורג מגבולות האפשר.
ג. מכוני מחקר (מ' מ').
ידועה לכל התועלת אשר עשויה לצמוח משורה של מכוני מחקר, אשר
ישמשו כשלב הכנה לקראת פתיחתו של בית ספר גבוה. אולם, מצד
אחר, חייבים להיזהר מאוד ולא להשתמש לצורכי מחקרים בכספים
שנאספו למען בית ספר גבוה. דבר זה עלול לעורר אי אמון ולבלום
את המגביות שלנו. לכן רצוי אולי שהשתתפותנו במ' מ' לא תובלט
יתר על המידה. את המטרה הזו אפשר להשיג באופן זה:
א) פאריס\20 תיטול על עצמה למשך זמן מסוים (למשל לשלוש
שנים) את כל התקציב השנתי, אבל היא לא תשתתף בהוצאות הבנייה
והציוד.
ב) אנו ניטול על עצמנו לשאת בכל הוצאות הבנייה והציוד.
המבנים ותכולתם הם נכס בלעדי של האוניברסיטה, הם נחשבים כחלק
ממנה וחייבים להיות מותאמים באמת לצרכי הלימודים.
ג) האולמות ותכולתם יועמדו על ידינו לרשות הנהלת מכוני המחקר
לתקופה של שלוש שנים, ללא תשלום, בכפוף לשני תנאים:
1. תישמר לנו זכות ההשפעה בבחירת צוות העובדים, כדי שנוכל
לנצל את מכוני המחקר להכנת צוות המרצים שלנו.
2. על מכוני המחקר לדאוג לפיתוח המינוח העברי ועליהם לפרסם
את מחקריהם בעברית.
יתרונה של פשרה זו הוא בכך, שהיא אינה משנה את ההשתתפות
הכספית של שני הצדדים. התוכנית הנוכחית (גירסה שנייה\21)
מבוססת על אומדן הוצאות בנייה וציוד בסך 000,900 פראנקים
(פאריס - 000,500 ואנחנו - 000,400). התקציב השנתי - 000,320
(פאריס - 000,150 ואנחנו - 000,170). ובחישוב לשלוש שנים זה
מסתכם כך:\22
אנחנו: 000,400 ¦ 000,510 = 000,910
פאריס: 000,500 ¦ 000,450 = 000,950
על פי הצעתי:
אנחנו (בנייה וציוד): 000,900
פאריס (000,320 960,000 23\:(3 x
יתרונה של הצעתי הוא בכך שהיא מתחשבת ברגישות של שני הצדדים.
פאריס לא תיאלץ להשתתף בגלוי בייסוד אוניברסיטה, בעוד שאנו
נשתמש בקרן למען האוניברסיטה אך ורק למטרה שלשמה היא נועדה -
למען בית הספר הגבוה.
סט' פטרבורג, 24/11 במאי 1914
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 ל'קדימה' הוצגו השאלות הבאות: 1) מעמדן של האוניברסיטאות
- הצרפתית והאמריקנית - בביירות, ביחס לארצות האם; 2) באיזו
מידה מוכר הלימוד באוניברסיטאות ביירות בצרפת ובארצות הברית;
3) לאן פונים הסטודנטים באוניברסיטאות ביירות בתום לימודיהם
(מכתב הוועד הפועל הציוני המצומצם מ10 במאי 1914, אצ"מ,
.(Z3/1609
2 במקור באנגלית: 'Doctor of Medicine and Surgery'
3 במקור בצרפתית: bon pour la Turquie
4 הפרוטסטנטי.
5 הקטע המצוטט מתוך הקטלוג של הקולג' הוא במקורו באנגלית.
6 ראה איגרת אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 18.5.1914 .
7 מכאן מתחיל התזכיר בעניין האוניברסיטה.
8 דהיינו, הנוער היהודי שנסגרו בפניו שערי האוניברסיטאות
ושנערמים בפניו קשיים גם באוניברסיטאות במערב אירופה.
9 במקור בצרפתית: c'est a prendre ou a laisser
10 רובלים.
11 רפואה, משפטים, פילוסופיה, בלשנות.
12 לא צוין שם המטבע. הכוונה כפי הנראה לפראנקים צרפתיים.
13 ראה על כך גם איגרת אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 8.7.1914 .
14 השם הגרמני של טארטו, מרכז תרבות באסטוניה. האוניברסיטה
נוסדה בשנת 1632 על ידי גוסטאב אדולף, מלך שוודיה.
15 פראנקים.
16 הכוונה, כמובן, לאירופה המערבית.
17 דהיינו, הפקולטה למדעי הרוח.
18 במקור בצרפתית: par excellence
19 הקונגרס השלושה-עשר נערך, כמובן, רק אחרי מלחמת העולם,
ב1923.
20 דהיינו, הברון רוטשילד.
21 ראה איגרת אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 20.5.1914 , הערה 4.
22 הסכומים הנקובים הם בפראנקים.
23 דהיינו, תקציב שנתי לשלוש שנים.
.
.