.
אל יחיאל צ'לנוב, ברלין
פטרבורג, 8 במאי 1914...רוסית
.
ספ"ב, 25 באפריל 1914
יפים ולדימירוביץ' הנכבד מאוד,
ייסוד חברת 'מדע'\1 עורר עניין רב בקרב ידידי רעיון
האוניברסיטה העברית. הם רואים בהצלחת החברה תנאי מוקדם וחשוב
להתגשמותו של הרעיון. משום כך יורשה לי בתור אחד המשתתפים\2
להביע כמה הרהורים הנוגעים, כמדומני, לפרט חשוב, אם כי
חיצוני, של הוצאת 'מדע'. אני מתכוון לשאלת הניקוד.
עד כמה ששמעתי, עומדים להסתפק בניקוד של מונחים לועזיים
ובמקרים של 'ספקות' בלבד. נדמה לי שלא יהיה די בכך בשל האופי
המיוחד של קבוצת האנשים אשר תשתמש בספרים אלה. בל נשכח,
שמדובר בקורא שהוא בבחינת חידוש בשביל הספר העברי. ברוב
המקרים מדובר בקורא ששליטתו בלשון העברית מועטת. הסטודנטים
שלנו באירופה מתקשים בדרך כלל אפילו בידיעת השפות המקומיות,
שהן קלות יותר עבורם ללימוד. כבר עתה אפשר להבחין
שהאוניברסיטה העברית בארץ ישראל תקלוט צעירים רבים, אשר לא
קיבלו כל חינוך יהודי. הם בוודאי ילמדו את השפה 'במידה
מסוימת'. אך מובן, שהידע שלהם עדיין לא יספיק לקריאת טקסטים
מדעיים ללא ניקוד. אנשים רבים למדו לדבר עברית שוטפת והם אינם
מסוגלים כלל 'לפענח' ספר רציני. עם הקמת האוניברסיטה תהיה זו
תופעה נפוצה מאוד אצלנו. אפשר להתווכח עד כמה רצוי לתמוך בידע
חלקי של השפה העברית. אך אין ספק, שאין זה מענייננו להציב
מכשולים חיצוניים בפני זרם הצעירים ובפני תהליך השרשת לשוננו
בהוראה אוניברסיטאית.
מכאן אני מסיק, שכדאי היה לקבוע כלל: להדפיס את כל ספרי
הלימוד בניקוד. דומני שוויתור על כלל זה אפשרי איך שהוא בבית
ספר תיכון, אך בשום פנים לא בבית ספר גבוה - דווקא משום שלשפת
הגימנסיה מסתגלים הרבה יותר טוב וביתר אינטימיות מאשר לשפת
האוניברסיטה.
מובן, שהניקוד ייקר את ההוצאה לאור. אך אסור לשכוח שחסרונו
של הניקוד, לאור הסיבות שצוינו לעיל, יקטין במידה רבה את היקף
המכירה, אפילו בקרב הסטודנטים הירושלמיים. מצד אחר, כל אחד
ישלם ברצון סכום נוסף, במקום שהספר יהיה לו חסר תועלת
לחלוטין. הרי מוצאים לאור אלפונים ומקראות מנוקדים, המיועדים
לשכבה לא פחות (אולי יותר) עממית. ולבסוף, כדאי יהיה לנסות
ולהזמין באירופה מכונת דפוס בעלת ניקוד נייד, לא של ז'רגון.
לפי דעת הטכנאים, שעמם נזדמן לי לשוחח, זה בהחלט בהישג יד.
שום בית דפוס סולידי לא יסרב לרכוש מכונה עבור מזמין נכבד כמו
'מדע'. דבר זה יוזיל אחת ולתמיד את ההוצאה לאור של ספרים
מנוקדים. נראה לי, שדווקא עתה הזמן המתאים לעורר שאלה זו,
כאשר העבודה עדיין בתחילתה והמתרגמים יכולים לדאוג לניקוד
תרגומיהם, אם יימצא הד לכך אצל ראשי החברה.
הואל בטובך להראות מכתב זה גם לפעילים אחרים של חברת 'מדע',
לאותם אנשים שאיני מעז לפנות אליהם ישירות, משום שאין לי
הכבוד להכירם באופן אישי.
הנני מצפה בכליון עיניים לתשובתך.
המכבד אותך והנאמן לך,
ו' ז'בוטינסקי
מלבדך, שלחתי מכתב זה גם לניידיץ', לד"ר מינץ,\3 לקצנלסון
ולטשרניחובסקי.\4 היום שלחתי מכתב נמרץ מאוד לווילנה ולקייב.
לקייב שלחתי אף מברק ובו דרישה לארגן שם 'בכל מחיר' מגבית
ולהזמין לשם כך מישהו מאיתנו. הסתמכתי על הוראה החלטית
מברלין. אולם חוששני, כפי שכבר כתבתי לך אתמול, שלא יצא מזה
כלום.
.
.
הערות:
1 במקור: .'Mado' הוצאת ספרים, שנוסדה במוסקווה בראשית
1914, לשם הוצאה לאור של ספרי לימוד, מתורגמים לעברית, במדעי
הטבע ורפואה, לצרכי האוניברסיטה העברית שעתידה לקום. למטרה זו
הוקמה קרן בסך 50,000רובלים ( 20 ,Die Welt בפברואר 1914).
2 בעבודה למען האוניברסיטה.
3 מרצה באוניברסיטת מוסקווה.
4 יהודה לייב קצנלסון (בוקי בן יגלי) ושאול טשרניחובסקי,
שניהם רופאים, היו ממונים מטעם 'מדע' על הכנת המינוח המדעי
בעברית בשביל ספרי ההוצאה.
.
.