.
אל ועדת העבודה של האוניברסיטה, ברלין
פטרבורג, 20 באפריל 1914...גרמנית
.
פטרסבורג, 20/7 באפריל 1914
לוועדת העבודה של האוניברסיטה,\1
אדונים נכבדים מאוד,
1.'אוצר התיישבות היהודים'\2 העביר אלי על פי בקשתכם 500
רובלים, שאת קבלתם הנני מאשר בתודה.
2. השבוע פסקה עבודתי לחלוטין. כל האנשים שעשויים לבוא
בחשבון, במידה מסוימת, נסעו לחופשה. אבל אני מתרשם, כי כבר
באפריל אפשר יהיה לקיים בפטרבורג את המגבית הראשונה. בימים
הקרובים ניוועץ כאן עם צ'לנוב בעניין זה.
3. עיינתי היטב במכתבו של פרופ' וייצמן\3 ולדאבוני עלי
לקבוע, שתוצאות השיחות בפאריס\4 אינן משביעות כלל את רצוני.
אני מסתייג לחלוטין מן התוכנית הזאת.\5
ראשית, לא יהיה זכר לאוניברסיטה. בברלין הוחלט\6 שמכוני
המחקר יהיו רק תאים של בית הספר הגבוה העתיד לקום. גם הוטעם,
שהדבר יבוא לידי ביטוי הן במבנה המוסד הן בשמו. פרופ' וייצמן
ניסח זאת כך: בערך כמו בפאריס - 'אוניברסיטת פאריס - הפקולטה
לרפואה',\7 כך גם אצלנו: 'האוניברסיטה העברית בירושלים -
המכון הכימי-פיסיקלי'. מזה לא נותר כל זכר. רעיון האוניברסיטה
חבוי בוודאי בתוך משפט חסר משמעות כמו: 'אנו מקווים עם זאת
להגשים את התוכנית בשלימותה'.\8 נוסחה שכזאת מאפשרת לברון
להתכחש לנו בהזדמנות הראשונה. חושש אני שבמצבי רוח כשלו, כפי
שמתאר פרופ' וייצמן,\9 הוא יעשה זאת. לשם כך יספיקו מאמרים
מבהילים אחדים בעיתונות אנטישמית בארץ ישראל או בפאריס.\10
כל עוד נשקפת סכנת התכחשות מצד הברון, הרי ברור שאין אנו
יכולים להשתמש בשמו למען האוניברסיטה, גם מחוץ לצרפת. מובן
מאליו, שאפילו בבאקו או בשיחות פרטיות איננו יכולים להשתמש
בשמו אם אין לנו אישור לכך מפאריס.\11 בכך הופך כל העניין
לחסר ערך. שהרי הברון אינו נותן מיליונים ואינו מבטיח
מיליונים, אנו רק מקווים שהוא יעניק את שמו לעניין. גם את זאת
הוא אינו נותן לנו - הן הברון אדמונד והן הברון ג'יימס.\12
ואני מפציר בכם, לשם מה לנו השידוך הזה?\13
הטיפול בעניין בצורה זו\14 יגרום לנו נזק בל ישוער. מייד
יטענו שאנו אוספים כסף למען אוניברסיטה ומשתמשים בו, למעשה,
למטרה שאין לה ולא כלום עם אוניברסיטה. זה בלתי אפשרי - דבר
כזה אינו בא בחשבון. מוסד הוראה הוא מוסד הוראה, מכון מדעי
הוא משהו אחר. היהודים זקוקים לראשון, ולא יתנו פרוטה עבור
השני, לפחות לא יהודי רוסיה. אפשר כמובן להטיף לאנשים, שמתוך
המכונים יצמח בית ספר גבוה בדרך של התפתחות טבעית, גם בניגוד
לרצונו של איזשהו ברון. אך אלה מלים שכאן ברוסיה יעלו חיוך,
שכן 'התפתחות טבעית' - פירושה עשרות שנים. אל תשכחו שהצלחת
רעיון האוניברסיטה ברוסיה, בקרב החוגים הרחבים והעשירים
הלא-ציונים, תלויה בהקמתו של בית ספר גבוה בזמן הנראה לעין,
שיהיה פתוח לילדים הבוגרים. אל תדחו את העניין לזמן בלתי
מוגבל, אחרת גם את הכסף תקבלו במועד ההוא. לרוטשליד יש פנאי
לחכות ל'התפתחות טבעית'. אנו זקוקים למטרות ברורות ולאמצעים
מתאימים שהוכנו בקפדנות. מכוני מחקר הם דבר מצוין, אבל בתנאי
שמעמדם יוגדר בקיצור ובבירור: א) יפעלו תחת שם האוניברסיטה;
ב) יהיו מותאמים בכל פרטיהם למטרות העתידיות של ההוראה; ג)
ייועדו בראש ובראשונה לשתי משימות: הכנת המינוח\15 והכשרת
מרצים דוברי עברית. פשרה שיש בה ויתור על עקרונות אלה פירושה
- נטישת רעיון האוניברסיטה.
מבחינה אחת צודק הברון: התוכנית של האדונים ארליך-וייצמן
יקרה מדי: 000,200,2 פראנקים לציוד, 000,600 פראנקים תקציב
שנתי! זה מתקרב להוצאות של אוניברסיטה צנועה, אך אמיתית! מה
טעם לחשוב על שלב מעבר, שהוצאותיו אינן פחותות כמעט מאלו של
המטרה הסופית. וזאת בשעה שהשגת האמצעים בשביל שלב המעבר קשה
פי אלף, בהעדר ההתלהבות!? וכל זה רק כדי להשיג את שני השמות
- רוטשילד וארליך - שני שמות, שיהיה אסור לנו להשתמש בהם
בקשר לרעיון האוניברסיטה. שוכחים גם, שהברון יתן להוצאות
השנתיות של המכון לא 000,350 אלא רק 000,150 פראנקים. מניין
ניקח את 000,450 החסרים מדי שנה בשנה? האם ניקחם מתוך התרומות
לאוניברסיטה, כלומר, מתוך התרומות שנתרמו למען מוסד הוראה? זה
יהיה בלתי הוגן.
יורשה נא לי לומר, שאינני מבין כלל לשם מה ולמה השתתפותו של
הברון כה חיונית לנו. אין ספק שזה רצוי ומועיל, אבל איני רואה
בכך הכרח. אצל אחדים מחברינו נובעת כנראה דעה קדומה זו מן
ההשקפה המוטעית, שאנו חייבים ליצור 'משהו ממדרגה ראשונה'.
אינני מאמין בזה. דווקא בעניין זה הייתי מחכה ל'התפתחות
הטבעית'. הנני משוכנע לחלוטין, שהאוניברסיטה שלנו תהיה מוסד
צנוע מכל הבחינות - כמובן רק בהתחלה - כמו הגימנסיה,\16 כמו
המושבות וכמו כל השאר. 'כדי לדבר היטב, תחילה יש לדבר
רע'.\17 וזה בשום אופן לא יעכב את ההתפתחות. אוניברסיטה
עברית קטנה וגרועה בירושלים תמשוך המוני בני נוער, המון אהדה
והמון אמצעים כספיים, ותיהפך מייד למרכז של העולם היהודי.
עשרה מכוני מחקר ממדרגה ראשונה לעולם לא יביאו לידי התפתחות
דומה. אם נתחשב בתוכניות צנועות אלה, לא נזדקק עוד לתקופות
זמן ארוכות עד אין קץ, אשר הופכות את כל העניין לחלום לעתיד.
אזי לא נזדקק לעשר שנים, אלא לפחות מזה, פחות מהדרוש לטכניון
בחיפה.
4. כל אלה נושאים חשובים. לפיכך הנני מסכים עם פרופ' וייצמן
שאנו צריכים לכנס בזמן הקרוב ישיבה של 'ועדת העבודה'.
אמסור לפרופ' וייצמן את תוכן מכתבי.\18 אנא העבירו לחברים
אחרים של 'ועדת העבודה' עותקים ממכתבי זה. נראה לי, שבמקרים
כאלה זה עדיף על התכתבות ישירה.
בכבוד רב ובברכת ציון,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 'ועדת העבודה' היתה מורכבת מחברי הוועד הפועל הציוני
המצומצם ומארבעה חברים נוספים (מ' אוסישקין, ד' וולפסון, ח'
וייצמן וז' ז'בוטינסקי). היא היתה הגוף המבצע מטעם 'הוועד
המכין' של האוניברסיטה, והוטלה עליה המשימה לעשות את ההכנות
המעשיות לייסוד האוניברסיטה העברית בירושלים (ראה גם
איגרת אל צ'לנוב 19.2.1914).
2 במקור: ,)J.C.T (Jewish Colonial Trust הבנק הציוני שנוסד
בשנת 1899 ביוזמת הרצל ובהתאם להחלטות הקונגרס הציוני השני.
3 אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, מ13 באפריל 1914 (ראה:
אגרות וייצמן, כרך שישי, איגרת 300).
4 שקיים וייצמן עם הברון אדמונד רוטשילד, בין ה27 במארס ל9
באפריל 1914.
5 לפי הצעת הברון, דהיינו, להסתפק לעת עתה בהקמת מכוני
מחקר.
6 במושב הוועד הפועל הציוני הגדול שהתקיים בימים 27
בפברואר-1 במארס 1914 (אצ"מ, 3/1601 .(Z
7 במקור בצרפתית: Universite de Paris - Faculte de
Medecine
8 במקור בצרפתית: realiser le projet dans toute son
משפט זה הסכים הברון רוטשילד להוסיף לנוסח ההסכם .integrite
בינו ובין ההסתדרות הציונית, על הקמת מכוני מחקר (אגרות
וייצמן, כרך שישי, איגרת 300).
9 בדין וחשבון על שיחותיו עם הברון ציין וייצמן שהברון
'נתון למצבי רוח מתחלפים באופן יוצא מגדר הרגיל' (שם).
10 הברון היה רגיש מאוד לתגובות מסוג זה (ראה לדוגמה את
תגובתו לשריקות הבוז ששמע בעת ביקורו בירושלים בחודש פברואר
1914. אגרות וייצמן, שם).
11 הברון תבע שלא ישתמשו בשמו בנושא האוניברסיטה אלא
בהסכמתו.
12 ג'יימס דה רוטשילד (פאריס 1878-לונדון 1957), בנו של
הברון אדמונד דה רוטשילד. למד בקיימברידג' והיה לאזרח בריטי.
במלחמת העולם הראשונה שירת תחילה בצבא צרפת בדרגת רב-סרן.
אחרי כן הועבר למטהו של גנרל אלנבי במזרח התיכון. לאחר כיבוש
ארץ ישראל היה עוזרו של אורמסבי-גור, קצין הקישור ליד 'ועד
הצירים'. בשנים 1945-1924 היה חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה
הליברלית ובתפקידו זה הגן על עניינם של היהודים בארץ ישראל.
הוא תרם למוסדות ולמפעלים שונים בארץ, ולפי צוואתו הועבר
רכושה של חברת פיק"א (000,435 דונם אדמה) לידי 'קרן קיימת
לישראל'.
13 במקור בעברית באותיות לטיניות.
14 דהיינו, הטיפול בהקמת האוניברסיטה לפי תנאי הברון.
15 של המקצועות המדעיים בשפה העברית.
16 גימנסיה 'הרצליה'.
17 במקור בצרפתית: pour parler bien il faut d'abord parler
mal
18 ראה איגרת אל וייצמן 20.4.1914 .
.
.