.
אל חיים נחמן ביאליק, אודסה
פטרבורג, 14 באפריל 1914...עברית
.
פטרבורג, ד' פסח תרע"ד
אדון יקר ונכבד,
1. מה נשמע ב'תרגמן'? באספתנו של הסתיו העבר אמרת, כי יש
בידיכם מן המוכן בני הקפיטן גראנט בתרגומו של גרזובסקי,\1
מלבד ההמשכים של דון קישוט ואלף לילה ולילה הקרובים להגמר. על
כן?\2 תואיל-נא, חביבי, להדיעני\3 את מצב הדברים.
2. בימים האלה פנה אלי ה' גינצבורג,\4 מורה וסטודנט, וספר לי
שהשיג מאת מו"לים גדולים אחדים הבטחה לתת בחנם קלישאות\5
משובחות להוציא שיחות לילדים בעברית. המו"לים המה: 'דבריאן'
הידוע וה'פרוסושטשניה'. 'דבריאן' מסכים לתת גם קלישאות של
חרומוליתוגרפיה ומציע למשל את שני הספרים האלה: אגדות של סבא
היודע הכל,\6 אגדות של א' בכשטיין.\7 'פרוסוושטשניה' מסכים
לתת את הקלישאות של כל הספרות לילדים אשר הוצאה עד עתה על
ידם, וחוץ מזה גם ציורים לידיעת הטבע. את ההסכמה הזאת נתנו
לפי בקשתו של ברון גינצבורג,\8 שהסטודנט גינצבורג מורה-עברית
בביתו. שני המו"לים האלה הם מהטובים שבפט"ב.\9 'דבריאן' הוא
הראשון לספרות-ילדים בכל ארץ רוסיה, וגם ה'פרוסוושטשניה' תופש
מקום חשוב בבתי הדפוס דפה, והקלישאות שלהם לא תגרענה במאומה
מאלה של חו"ל.\10 כמדומני צריך לשים לב לדבר הזה, כי הנה
לפנינו הזדמנות להעשיר את ארון-הספרים של ילדינו בהוצאות
רבות-ערך גם מצדן החיצוני, ולהתפטר מעט משלטונו של
פיקובסקי\11 - ימח שמו וזכרו. עצתי להשתמש בהזדמנות הזאת, עד
כמה שהדבר נוגע לשיחות ילדים, כלומר למקצעו של 'תרגמן'.\12
אלא בתנאי - למחוק את כל הגאונים מרשימת המתרגמים שלנו, מעתה
ועד עולם.
3. מה שנוגע למקצעה של 'מוריה',\13 אמר לי מר גינצבורג
(המורה, לא הברון) שיש בידו כתב-יד מפרי עטו, המכיל
ספורי-פיסיקא וחימיה, אשר חלק מהם נדפס בעתוני ילדים כגון
השחר.\14 חבורו זה הראה לבוקי בן-יגלי\15 ומומחים אחרים,
וימצא חן בעיניהם (על-פי דבריו). אולי תשתמש בהם 'מוריה'?
4. כמה נמכרו מ'אספרתקוס' שלי? ובכלל מה מצב ה'תרגמן'?
אחכה לתשובתך על השאלות 1 ,2 ,3, ואם תמצא לנכון - גם לשאלה
4.
היה שלום, ושמחת בחגך. אני דורש בשלום רעיתך וה' רבניצקי.
שלך, ו' זבוטינסקי\16
זה עתה קראתי את הפרוספקט של 'רשמות'.\18 יפה. - 17\.P.S.
יצליח לכם. ואולם הרשני-נא הערה אחת, הערה שאיננה נוגעת לא
לתכן ולא ללשון, אלא לארתוגרפיה.\19 אתם כותבים 'פולקלורא'.
א' זו מנין ולמה? המקור הוא ,folklore מלה אנגלית, ה `e איננו
מבוטא כלל וגם אין באנגלית לא לשון זכר ולא לשון נקבה (חוץ
משמות בעלי חיים, כמובן). ברוסית אומרים 'פולקלור' וגם בעברית
צריך לכתוב, כמדומני, פולקלור ולא פולקלורא. אם לא תסכים
בדעתי זו, אנא לבררני את נמוקיך, כי מתענין אני מאד
בארתוגרפיה וטרנסקריפציה עברית.\20
רצוף בזה אני שולח לך קטלוג של 'פרוסוושטשניה'\21 - אלה
הם הספרים אשר את כל קלישאות-ציוריהם מסכים המו"ל לתת לנו
בחנם.
.
.
הערות:
1 יהודה גור-גרזובסקי (פוהוסט, פלך מינסק 1862-תל אביב
1950), סופר ומילונאי, מורה ועסקן ציוני. עלה לארץ ישראל בשנת
1887. תרגם לעברית יצירות מספרות העולם.
2 דהיינו, מה יצא מכל אלה?
3 צ"ל: להודיעני.
4 יונה גינצבורג, סטודנט בפקולטה ללימודי מזרח באוניברסיטת
פטרבורג ומורה לערבית ולדקדוק שמי במכון ללימודי היהדות
בפטרבורג, מיסודו של הברון דוד גינצבורג.
5 גלופות.
6 במקור ברוסית: Skazki deda Fseweda
7 במקור ברוסית: Skazki a Bekhsteina
8 כפי הנראה אלכסנדר, בנו של הברון הוראציו גינצבורג.
9 שבפטרבורג.
10 דהיינו, אינן נופלות בטיבן מאלה שמחוץ לרוסיה.
11 מיכאל פיקובסקי (יליזאווטגראד 1866-ירושלים 1943), בעל
צינקוגרפיה ובית דפוס באודסה. עלה לארץ ישראל ב1924 והקים
צינקוגרפיה בירושלים.
12 דהיינו, לתחום התמחותה של הוצאת הספרים 'תרגמן', שיועדה
להוציא לאור ספרות מתורגמת לעברית בשביל בני הנעורים.
13 דהיינו, לתחום התמחותה של הוצאת הספרים 'מוריה', שנוסדה
באודסה בשנת 1901. עם מייסדיה נמנו ח"נ ביאליק, י"ח רבניצקי,
א"ל לוינסקי וש' בן ציון. הוצאת ספרים זו התמחתה במיוחד
בהוצאה לאור של ספרי לימוד עבריים.
14 שבועון עברי לילדים. יצא לאור בווארשה בשנת 1911 בעריכת
מ' קרינסקי ומ' בן אליעזר.
15 כינויו הספרותי של יהודה לייב קצנלסון (צ'רניגוב
1846-פטרוגראד 1917), רופא וסופר. פרסם סיפורים בעברית
וברוסית ומחקרים בתלמוד וברפואה. היה פעיל ב'חברת מפיצי
ההשכלה' בפטרבורג וכיהן כיושב ראש 'אגודת חובבי שפת עבר'
ברוסיה. הוא ראה בהשכלה הכללית, ובפרודוקטיביזציה של המוני
יהודים, במיוחד על ידי שיבה אל עבודת האדמה, את הפתרון לבעיית
יהודי רוסיה. ב1909 ביקר בארץ ישראל והתפעל מתחיית השפה
העברית ומן השיבה אל עבודת האדמה של אנשי היישוב היהודי. היה
עורך ראשי של האנציקלופדיה היהודית ברוסית: Yevreyskaya
Entsiklopediya
16 ראה איגרת אל רבניצקי
22.8.1904 הערה 30.
17 נוסף בסוף.
18 מאסף ספרותי בעריכת ח"נ ביאליק, א' דרויאנוב, י"ח
רבניצקי. בפרוספקט, שפורסם בראשית אפריל 1914, צוין שרשומות
יהיה 'מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלורא' (הפרוספקט
צורף להעולם, 27 במארס [9 באפריל] 1914). הכרך הראשון של
רשומות יצא לאור באודסה, בהוצאת 'מוריה', בשנת תרע"ה.
19 לאורתוגרפיה, דהיינו, כתיב נכון.
20 תעתיק מלים לועזיות באותיות עבריות.
21 במקור באותיות קיריליות.
.
.