.
אל הוועד המכין של האוניברסיטה, ברלין
פטרבורג, 10 באפריל 1914...גרמנית
.
פטרסבורג, 28 במארס/10 באפריל 1914
לוועד האוניברסיטה.
אדונים נכבדים מאוד,
1. הריני מודיע לכם כי עורך הדין הנריך סליוזברג\1 יגיע
מחרתיים לברלין וישהה שם כשבוע ימים. דומני כי הכרחי שד"ר ש'
לוין\2 ינצל הזדמנות זו כדי לדון ביסודיות עם מר ס'\3 בשאלת
האוניברסיטה. אהדתו של ס' לעניין זה עשויה להביא לנו תועלת
רבה, מכיוון שהוא מקובל על חוגי הבורגנות העשירה. אבל מה
שחשוב עוד יותר - הוא אינו פועל נגדנו, כלומר, הוא אינו עורך
מגבית עבור בית ספר גבוה במערב אירופה.\4 רעיון בית הספר
הגבוה במערב אירופה אינו זוכה אמנם להצלחה, אך הוא עלול לגרום
לנו נזק רב, וס' הוא האיש שיכול להעבירו מן העולם אם הוא פשוט
יניח לו לשקוע. שוחחתי עמו היום והתרשמתי שאפשר לגייסו
לענייננו. הוא הבהיר לי את הדברים הבאים: אין הוא מאמין
ביכולתם של היהודים לייסד בית ספר גבוה משלהם. אך לו התאפשר
הדבר, עליו לקום אך ורק בארץ ישראל. רעיון זה קרוב אליו ויקר
לו, לא רק בתור פתרון למצוקה,\5 אלא יותר מזה, בתור מרכז
לתרבות יהודית. הוא עצמו מתעניין בתחומים מסוימים של המשפט
העברי ועורך עתה 'מאסף' המוקדש למשפט התלמודי. עלי להעיר,
שהוא דיבר בהתלהבות רבה על החשיבות העקרונית של בית ספר גבוה
יהודי. כל זה אינו אומר עדיין שהוא ילך עמנו, שכן הוא פתוח גם
להשפעות אחרות. אבל בטוחני שאם ד"ר לוין, אותו אני מעריך
מאוד, יטפל בו עתה היטב - הרי האיש יהיה לצדנו, או לפחות שמו,
והחשוב מכל - הרעיון המתחרה של בית ספר גבוה במערב אירופה
יעבור מן העולם.
אנא, הודיעוני כיצד לנהוג בעניין זה, מפני שמייד לאחר שובו
של סליוזברג אני רוצה לשוב ולבקרו ולהשתמש בשירותיו. מענו
בברלין - מלון אליטה או קייזרהוף.
2. נא לחתום על שאלון המשאל: 'מערכת "מאסף האוניברסיטה" - ו'
ז'בוטינסקי'.\6
3. עלי לבקש שוב ובדחיפות להמציא לי ספר תקנות של חברת מניות
העוסקת בענייני תרבות.\7 זה מאוד נחוץ לי לצורך עבודתי. איני
יכול לתאר לעצמי שדבר מעין זה אי-אפשר להשיג בברלין. אני מבקש
ומקווה.
4. קיבלתי מכם העתק של תוכנית למכוני מחקר\8 בחתימת
ארליך\9-וייצמן. אולם אינני יודע מהי משמעותה של התוכנית.
האם זו אותה תוכנית שרוטשילד נתן לה את הסכמתו?\10 האם זה
כבר הסכם או תוכנית בלבד? הואילו נא להסביר לי את מקורה וערכה
המעשי.
5. טרם קיבלתי ידיעה כלשהי על מהלך הדיונים שקיים וייצמן
בפאריס.\11
בברכת ציון ובכבוד רב,
ו' ז'בוטינסקי
.
הערות:
1 הנריך סליוזברג (מיר, ביילורוסיה 1863-פאריס 1937),
עורך דין ועסקן ציבור. כיהן כיועץ משפטי במשרד המשפטים הרוסי
וכן היה יועצו המשפטי לענייני יהודים של הברון הוראציו
נפתלי-הרץ גינצבורג. סליוזברג נמנה עם מייסדיה של 'האגודה
להשגת מלוא הזכויות לעם היהודי ברוסיה' ועם פעיליה. בשנת 1907
יסד עם מאקסים וינאוור את 'הקבוצה היהודית העממית'. בתקופת
מלחמת העולם הראשונה כיהן כיושב ראש הקהילה היהודית בפטרבורג
וסייע לפליטים יהודים. לאחר המהפכה הבולשוויקית היגר לצרפת
והיה פעיל בקרב המהגרים היהודים מרוסיה. במשפט 'הפרוטוקולים
של זקני ציון', שהתקיים בשנת 1934 בברן, הוכיח את זיופם של
ה'פרוטוקולים'. בשנות חייו האחרונות גילה אהדה כלפי התנועה
הרביזיוניסטית ואף נמנה עם ראשי הוועד בפאריס להקמת 'מצודת
זאב' בתל אביב.
2 שמריהו לוין, חבר הוועד הפועל הציוני המצומצם והמזכיר
הראשי של 'הוועד המכין' של האוניברסיטה. היה מיודד עם
סליוזברג מתקופת פעילותם המשותפת ב'אגודה להשגת מלוא
הזכויות לעם היהודי ברוסיה'.
3 סליוזברג.
4 רעיון זה נתמך על ידי 'החברה לקידום ההשכלה הגבוהה'
בפטרבורג (ראה גם איגרת אל ועדת העבודה של האוניברסיטה, ברלין (וה"ע) 3.5.1914 .
5 מצוקת הצעירים היהודים, שאינם מתקבלים באוניברסיטאות
רוסיות.
6 ראה איגרת אל הועד המכין של האוניברסיטה, ברלין (הווה"מ) 23.3.1914
הערה 9.
7 ראה איגרת אל הועד המכין של האוניברסיטה, ברלין (הווה"מ) 29.3.1914 .
8 דהיינו, הגירסה הראשונה של תוכנית מכוני המחקר, מ24 במארס
1914 (אצ"מ, 3/1602 .(Z
9 פאול ארליך (שטרלן 1854-פרנקפורט ע"נ מיין 1915),
מגדולי החוקרים במדעי הרפואה. על הישגיו בתחום האימונולוגיה
זכה בשנת 1908 בפרס נובל לרפואה. הוא עמד בראש מכונים לחקר
רפואי בגרמניה והיה פרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת
פראנקפורט. ארליך לא היה ציוני אך גילה יחס אוהד למפעל
ההתיישבות בארץ ישראל. עם כינון 'הוועד המכין' של האוניברסיטה
העברית בירושלים תמך ברעיון ונענה לבקשתו של חיים וייצמן
לסייע למימושו.
10 אדמונד ג'יימס דה רוטשילד (1934-1845), הנודע בכינוייו
'הנדיב הידוע' ו'אבי היישוב'. בהתחשב ביחסו האוהד ליישוב
היהודי בארץ ישראל, הטיל 'הוועד המכין' על חיים וייצמן לגייס
את תמיכתו של הברון בייסוד האוניברסיטה העברית בירושלים.
בפגישה הראשונה שקיים עם הברון ב3 בינואר 1914 בעניין
האוניברסיטה, הציע הברון להקים תחילה מכוני מחקר בנוסח 'מכון
רוקפלר' ו'מכון פאסטר' ולדחות את הקמת האוניברסיטה למועד
מאוחר יותר (ראה אגרות וייצמן, כרך ו', איגרת 192).
11 עם הברון רוטשילד, מה27 במארס עד ה9 באפריל 1914.