.
אל חיים וייצמן, מנצ'סטר
חארקוב, 9 במארס 1914...צרפתית
.
חארקוב, 24 בפברואר 1914
ידיד יקר,
שוחחתי עם אנשים יודעי דבר בווילנה, בפולטאווה וכאן בחארקוב
- שלוש ערים אופייניות למדי, המייצגות שלושה טיפוסים של יהדות
רוסיה. ברם, זה היה מיותר - אנשי שיחי רק חזרו ואישרו מה
שידענו זה מכבר. לא תמצא אף משפחה יהודית, מבין האמידות פחות
או יותר, שאינה שואלת את עצמה בדאגה - לאן נשלח את ילדינו
בעוד שנתיים-שלוש להשלמת לימודיהם.\1 גרמניה נחשבת כאבודה
לחלוטין,\2 וקרוב לוודאי שאוניברסיטאות צרפת ושווייץ תמצאנה
גם הן לנחוץ ללכת בדרך זו. מערכות כתבי-העת היהודיים והוועדים
הציוניים מוצפים, פשוטו כמשמעו, במבול יום-יומי של מכתבים,
שבהם מבקשים צעירים אלמונים מידע על 'אוניברסיטאות' של קושטא
או ביירות, ובמיוחד על הטכניון בחיפה. רוב כותבי המכתבים אינם
ציונים - להיפך, ייתכן שיש ביניהם מועמדים לשמד, העושים את
המאמץ האחרון כדי להציל את עצמם. כאן בחארקוב פגשתי את מר
טייטל\3 (היהודי הנודע היחיד במינו הזה, שופט לשעבר בבית
המשפט בסאמארה. אגב, יהודי טוב מאוד) העומד עתה לארגן אגודה
שתסייע לסטודנטים יהודים בחוץ לארץ. זה טראגי לחשוב, שכנראה
תוך שנים אחדות יהיה מפעלו מיותר - בגלל חוסר סטודנטים.
אני מעז לומר, ללא הגזמה, כי שאלת הסטודנטים היא כיום הדאגה
העיקרית בקרב כל החוגים הבורגניים, מדווינסק עד אודסה.\4
הרעיון להקים אוניברסיטה יהודית בירושלים מתקבל בברכה אפילו
בקרב החוגים 'המתבוללים' ביותר. המבין אתה - זו אינה שאלה
עיונית בעלמא. מדובר בילדיו של כל אחד ואחד. לפיכך הדגישו בני
שיחי נקודה חיונית זו: למען הקמת אוניברסיטה בירושלים,\5
מוכנה יהדות רוסיה לתרום סכומים גדולים מאוד. יש רק לאסוף
אותם.
הרשני נא להביע דעה אישית: סבורני שחשוב כאן דבר נוסף, חשוב
שמן ההתחלה, יונחו יסודות ממשיים ומוחשיים בירושלים. בטוחני,
כי אפילו הפחות אמידים והקמצנים ביותר יטלו על עצמם קרבנות
ללא תקדים בהשוואה לכל מה שראינו עד כה.
שלום ידידי הטוב, דרוש בשלום רעייתך והודע לי מה חדש אצלך.
שלך, ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 עם התגברות הריאקציה ברוסיה, מ1907 ואילך, שהגיעה לשיא
בפרשת בייליס, סגרו האוניברסיטאות הרוסיות את שעריהן בפני
סטודנטים יהודים. לפיכך טען ז'בוטינסקי שההצעה של הברון
רוטשילד להקים מכוני מחקר בלבד בארץ ישראל ולאו דווקא
אוניברסיטה, אין בה כדי לענות על הצרכים. המכתב נכתב בצרפתית,
כנראה מתוך כוונה שווייצמן יראה אותו לברון. וייצמן, מראשי
הפעילים למען הקמת האוניברסיטה, נתבקש על ידי ה'ועד המכין'
להשיג את תמיכת הברון באוניברסיטה.
2 אוניברסיטאות שונות בגרמניה תבעו מן הסטודנטים היהודים
מרוסיה, להציג אישור על לימוד קודם באוניברסיטה רוסית. תנאי
זה נעל למעשה את שערי אוניברסיטאות גרמניה בפני סטודנטים
יהודים מרוסיה.
3 יעקב טייטל (צ'רני אוסטרוב, אוקראינה 1851-פאריס 1939),
סיים לימודי משפטים באוניברסיטת מוסקווה ונתמנה לשופט חוקר
במחוז סאמארה. ב1904 נתמנה לשופט מחוזי בסאראטוב. היו לו
קשרים חברתיים עם אנשי רוח רוסיים, וביניהם מאקסים גורקי.
ב1912 אולץ לפרוש מן השירות המשפטי בשל יהדותו. לאחר פרישתו
נחלץ לעזרת יהודים שנרדפו על ידי השלטונות וסייע לסטודנטים
יהודים ברוסיה ללמוד במערב אירופה. ב1921 היגר לגרמניה והיה
יושב ראש 'התאגדות יהודי רוסיה בגרמניה'. עם עליית הנאצים
לשלטון עבר לצרפת והמשיך שם בפעולות סיוע לפליטים יהודים.
4 מדווינסק שבצפון 'תחום המושב' ועד אודסה שבדרומו.
5 הרעיון לייסוד אוניברסיטה יהודית הועלה לראשונה על ידי
פרופ' הרמן שפירא בקונגרס הציוני הראשון והועלה שנית על ידי
חיים וייצמן, ברתולד פייבל ומארטין בובר בשנת 1902. אולם
ההכנות המעשיות לייסודה של אוניברסיטה עברית בירושלים החלו רק
באביב 1913 בעקבות הצעותיהם של אוסישקין וחיים וייצמן בוועד
הפועל הציוני הגדול.
.
.