.
אל נתן מיליקובסקי,\1 לודז'
פטרבורג, 24 באוקטובר 1913...עברית
.
פטרבורג, כ"ג תשרי תרע"ד
חבר יקר,
בשובי הנה קבלתי את מכתבך. לדאבון לבי, נשתכח מלבי שמו של
האדון אשר דבר אתי על אדותיך בוינא, ואיני יודע בדיוק אל מי
לפנות ברובנא, אחרי שיצא משם ה' מלמד\2 לגור בקיוב. על כן
אפנה עתה למלמד ואשאל ממנו מי הם האנשים ברובנא, אשר יש לי
לבוא בדברים אתם בשביל הענין הזה.\3
בקבלי את תשובתו, מיד אעשה כל מה שיהא ביכלתי.
דעתי, כי ביחד עם זה אל לך לסלק את ידך מענין סלונים. נהוג
בכל העולם, כי רשות היא לכל קנדידט להציג את הקנדידטורא שלו
במקומות הרבה, למען יבחר אחר כך במקום המתאים לו ביותר. אם
ידעו ברובנא, כי הוזמנת גם לסלונים, זה לא יזיק, אלא יועיל
לך, כי אכן זהו הטבע של הבריות.
אברכך בגמר חתימה טובה ובב"צ,
ו' זבוטינסקי\4
.
.
הערות:
1 נתן מיליקובסקי-נתניהו (קריבו, ליטא 1887-ירושלים 1935),
רב, מחנך ועסקן ציוני. נודע ברחבי רוסיה כנואם מחונן. בשנים
1912-1908 ניהל גימנסיה עברית בווארשה. ב1914 נבחר לכס הרבנות
ברובנו ואולם בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא נשאר בלוד'ז
ושימש שם כמטיף בבית הכנסת 'אוהל יעקב'. בשנת 1920 עלה לארץ
ישראל וניהל בית ספר בצפת. בשנים 1929-1924 הוא יצא בשליחות
'הקרן הקיימת לישראל' ו'קרן היסוד' לאירופה ולארצות הברית.
בתקופת 'פרשת ארלוזורוב' הקים ועד להגנת הנאשמים.
2 יצחק מלמד, עסקן ציוני מרובנו, היה פעיל בוועידת
הלסינגפורס.
3 דהיינו, בחירתו של נתן מיליקובסקי לרב העיר.
4 ראה איגרת אל רבניצקי 22.8.1904
הערה 30.
.
.