.
אל נחום סוקולוב וברתולד פייבל,\1 ברלין
וינה, מאי 2\1910...רוסית
.
חברים יקרים,
הגעתי לווינה ב7 לחודש\3 ואשאר כאן כשבוע. מכאן אסע לברלין
ולווילנה. בוודאי כבר ידועה לכם החלטת הוועד הפועל המצומצם,\4
כי לנוכח ביטול ה'רווי'(!)\5 הרי הפרוטוקול של קושטא\6 אינו
מחייב אותו יותר. משום כך ובגלל סיבות רבות אחרות, הגשתי את
התפטרותי. 'ועדת העיתונות'\7 לא קיבלה את התפטרותי.\8 השאלה
נשארה לפי שעה פתוחה (לגבי דידי היא כבר הוכרעה). התקשרתי עם
וילנה,\9 המתנתי לתשובתם וקיבלתיה. עתה אני נוסע אליהם דרך
וינה וברלין. כאן כבר נפגשתי עם בהם,\10 בקרוב תהיה ישיבה לא
גדולה.\11 אשמח אם אוכל לשוחח באופן דיסקרטי עם אנשינו
בברלין (מבין 'התשעה עשר'\12) ואם ייראה בעיניכם, גם עם
מישהו מאנשי הרוב.\13 אני חייב לברר את הלכי הרוח לפני
פנייתי לרוסים\14 בהצעות מעשיות בעניין העיתונות.\15
על רשמי מכאן אמסור לכם, אם אספיק, עוד לפני בואי.\16 על
כל פנים, בקרוב אודיעכם באמצעות מברק את מועד בואי ואבקשכם,
אם אפשר, לקבוע את ההתייעצות\17 מראש, כדי שלא אתעכב יותר
מדי.
שתי בקשות לי אליכם: אם יש כבר בידכם או אם יגיעו אליכם
מכתבים בשבילי לפני ה11,\18 אנא שילחו אותם אלי. ואם יגיע
זלצמן\19 מספ"ב,\20 או שמא כבר הגיע, בקשו ממנו להבריק אלי.
מעני:
viii/i, Hotel Hammerand Florianigasse, Jabotinsky
כל טוב!
שלכם, ו' ז'בוטינסקי
נ"ב. לא עניתי למכתבכם, כי מדי יום אמור הייתי לנסוע.\21
.
.
הערות:
1 ברתולד פייבל (פוהורליץ, מוראביה 1875-ירושלים 1937),
סופר, משורר ועסקן ציוני. בהיותו סטודנט באוניברסיטת וינה
נענה לקריאתו של הרצל ונמנה עם המסייעים בהכנות לכינוס
הקונגרס הציוני הראשון. בשנת 1901 היה עורך .Die Welt היה
מראשי 'הפראקציה הדמוקרטית' ונמנה עם ראשוני התומכים ב'עבודת
ההווה'. לאחר הקונגרס הציוני התשיעי נמנה עם אנשי האופוזיציה
לוולפסון (ראה להלן, הערה 13). היה מן המייסדים והעורכים של
הוצאת .Judischer Verlag בשעת הוויכוח בין 'ועדת העיתונות'
בקושטא ובין ההנהגה הציונית בקלן בעניין ספרו של יעקובוס קאן,
תמך פייבל ב'ועדת העיתונות' והביע את מלוא אמונו בז'בוטינסקי
(ראה מכתבם של ב' פייבל, נ' סוקולוב ומ' בובר אל הוועד המרכזי
של ציוני רוסיה, 4 במארס 1910, מ"ז, א/4/4/1). בין השנים
1926-1920 היה מנהל 'קרן היסוד'. בשנים 1933-1926 היה חבר
הוועד הפועל הציוני הגדול. בשנת 1933 השתקע בירושלים.
2 האיגרת נכתבה סמוך ל7 במאי (ראה להלן, הערות 3 ו12 וראה
גם איגרת אל קפלנסקי 21.5.1910 ).
3 מאי 1910. ימים אחדים לאחר הגשת כתב ההתפטרות ל'ועדת
העיתונות' בקושטא (ראה איגרת אל ועדת העיתונות 4.5.1910).
4 במקור: ..E.A.C על החלטה זו ראה פרוטוקול הוועד הפועל
הציוני המצומצם מ11 באפריל 1910 (אצ"מ, 2/225 .(Z
ראה איגרת אל גרינבוים
[1909] 9. 1, הערה 6 וכן איגרת אל ועדת העיתונות 4.5.1910 . .
Revue 5
6 ההחלטות מ2 באוגוסט 1909 על אודות מימון הפעילות של 'ועדת
העיתונות' בקושטא (אצ"מ, 2/15 .(Z
7 במקור: Presscomite
8 ויקטור יעקובסון ושמואל הוכברגגחו את הודעת ההתפטרות של
ז'בוטינסקי וקבעו, שלעבודתו ב'ועדת העיתונות' אין תחליף.
(פרוטוקול ישיבת 'ועדת העיתונות' מ6 במאי 1910, אצ"מ, 2/9 .(Z
9 עם הוועד המרכזי של ציוני רוסיה.
10 אדולף בהם (טפליץ, בוהמיה 1873-וינה 1941), תעשיין,
פובליציסט והיסטוריון. הצטרף לתנועה הציונית בשנת 1905 ונמנה
עם תומכי 'העבודה המעשית' בארץ ישראל. היה חבר הוועד הפועל
הציוני הגדול. בשנת 1908 נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית של מערב
אוסטריה. ספרו ,Die zionistische Bewegung שמהדורתו הראשונה
יצאה לאור ב1922, הוא מאבני היסוד של ההיסטוריוגרפיה הציונית.
11 הכוונה כפי הנראה לוועידת 'המפלגה הלאומית היהודית',
שנועדה להתכנס בקראקוב (ראה איגרת אל קפלנסקי 21.5.1910 הערה 2).
12 תשעה עשר אנשי אופוזיציה, שעמהם נמנה גם ז'בוטינסקי, אשר
חתמו על כרוז - 'כרוז ה19' - שקרא לשינויים בתנועה הציונית
ובהנהגתה (ראה: 25 ,Die Welt בפברואר 1910, עמ' 173-172).
13 דהיינו, תומכי ההנהגה, שבקונגרס הציוני התשיעי בהאמבורג
התנגדו להדחתו של וולפסון מן הנשיאות.
14 לציוני רוסיה.
15 המשך קיומה של העיתונות הציונית בקושטא.
16 לברלין.
17 עם אנשי 'ה19'.
18 במאי.
19 שלמה זלצמן (סלץ, ליטא 1873-תל אביב 1946), עסקן ציוני
ומו"ל. ב1896 התיישב באודסה והתקרב ל'חובבי ציון'. היה במשך
שנים אחדות מזכיר התנועה הציונית בגליל אודסה, שמטעמו נבחר
כציר לקונגדס הציוני השביעי והיה פעיל בחוג 'ציוני ציון',
שבהנהגתו של מ' אוסישקין. ב1905 השתתף עם ז'בוטינסקי ועם
מיכאל אלייניקוב בייסוד הוצאת הספרים 'קדימה' באודסה. ב1919
נתמנה למנהל העיתון חדשות הארץ הקדושה, שיצא לאור בקהיר מטעם
מפקדת הצבא הבריטי והיה מיועד ליהודי ארץ ישראל. העיתון נקנה
עוד באותה שנה על ידי י"ל גולדברג, שהעבירו לירושלים, שם
הופיע בשם חדשות הארץ, שהיה מאוחר יותר לעיתון הארץ. ב1922
יצא זלצמן לברלין ויסד עם ז'בוטינסקי את הוצאת הספרים 'הספר'
ואחרי כן את 'הוצאת זלצמן', שהוציאה לאור ספרים בעברית
וברוסית. ב1925 חזר לארץ ישראל והתמסר לעבודה ציבורית.
20 מסאנקט פטרבורג.
21 לברלין.
.
.