.
אל אחד העם, אודסה
פטרבורג, 16 במארס 1905...רוסית
.
ספ"ב, 3 במארס 1905
אושר איסאייביץ'\1 הנכבד מאוד,
אני פונה אליך בשם הקבוצה הבין-מפלגתית 'האגודה להגנה על
זכויות העם היהודי',\2 שנוסדה כאן לא מכבר. מטרתה הראשונה של
קבוצה זו היא לא להחמיץ את העיתוי המדיני ולהוסיף ולהשיג
שוויון זכויות. לשם כך יש לייסד תנועה ציבורית יהודית על כל
סממניה, כגון באנקטים, החלטות, מברקים וכו'... כדי להוכיח
לחברה הרוסית ולהנהגתה שלא נסתפק בפחות מזה. נוסף על כך אנו
מתכוונים לפתוח בכל מקום במסע תעמולה בעיתונות, ולשם כך
מייסדים אנו איגוד עיתונאים יהודים. כל אלה הם רק הצעדים
הראשונים, והעיקר לדעתנו כי עתה הוא הזמן המתאים לייסוד ארגון
יהודי-כללי - קהל,\3 שבו ייכללו כל המפלגות וכל הניטרליים.
לשם כך כינסנו כאן אסיפות מספר, לפי קבוצות מקצועיות, כשאנו
משתדלים להגיע, אם לא אל כל האישים, אז לפחות אל כל הזרמים,
ולהציע לכל קבוצה שכזאת לבחור מתוכה חמישה אנשים. כל אלה יהוו
יחדיו את ה'דומה' היהודית\4 וזו תבחר את 'ההנהגה'. בעתיד
הרחוק מצטיירת לפנינו האפשרות לארגן רשת של קהילות מאורגנות
כאלה, שיקיימו ועידות ויבחרו מרכזים כלליים על פני כל רוסיה,
ואולי אף מחוץ לגבולותיה.
במפגש אחר, הנערך כאן על-ידי הנוטאבלים הפטרבורגיים,\5 אין
אנו נוטלים חלק, כי הוא לא נערך על יסוד בחירות.
כבר ערכנו שלוש אסיפות בחירות, ונוסף על כך אספנו חתימות של
אנשי 'חברת מפיצי השכלה',\6 כדי לאלץ את הוועד לכנס אסיפה
כללית. באסיפה העברנו החלטה, אשר מהותה ודאי כבר ידועה לאדוני
מן העיתונות.\7 אנו מבקשים אותך ליטול על עצמך את ארגון
קהילתך. כיצד ואת מי לכנס וכיצד לערוך את הבחירות, כל זאת
כמובן תיטיב אתה להחליט. רק זאת נדגיש - יש לתת ייצוג לכל
הקבוצות האופייניות ולכל הזרמים. אבקשך מאוד שלא להתמהמה -
חבל להחמיץ את העיתוי המתאים.\8 מן ההכרח להתחיל בבחירות ובכל
השאר, כגון עריכת מסיבות שבהן תתקבלנה החלטות וכדומה. אבקשך
להודיעני על הפעולות שנקטת.\9 כתבתי על כך גם לספיר,\10
לדיזנגוף\11 וללנדסמן.\12
בכבוד רב,
ול' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 אשר בן ישעיהו, הוא אשר צבי גינצברג, הידוע בכינויו 'אחד
העם' (סקווירה 1856-תל אביב 1927).
2 קבוצה זו יזמה את הקמתה של 'האגודה להשגת מלוא הזכויות
לעם היהודי ברוסיה', שנוסדה בווילנה באפריל 1905, על ידי 67
נציגים מ32 ערים ברוסיה. באגודה זו היו מיוצגים הזרמים
הפוליטיים השונים שבקרב יהודי רוסיה, פרט ל'בונד'. בכנס
הייסוד של 'האגודה' נתקבלו החלטות בדבר מטרותיה ותפקידיה:
ביטול חוקי ההפלייה כלפי היהודים, הבטחת השתתפות היהודים
בבחירות ל'דומה' האמורה להיבחר, ודרישה להענקת אוטונומיה
לקהילה היהודית. בראש הלשכה המרכזית של 'האגודה' עמד מאקסים
וינאוור וזאב ז'בוטינסקי נבחר כחבר הלשכה המרכזית שלה.
'האגודה' נתפזרה באביב 1907 בשל חילוקי דעות בין הציונים
למתנגדיהם.
3 במקור: באותיות קיריליות; כלומר, הנהגה יהודית עצמית (ראה
איגרת אל אוסישקין 10.6.1906 הערה 14).
4 דהיינו, 'האסיפה הלאומית היהודית', שנועדה לפי תפיסתו של
ז'בוטינסקי לשמש אחד מביטוייה המרכזיים של האוטונומיה היהודית
הלאומית (על עמדתו בנושא זה ראה מאמרו: "תפקידנו", כרוניקה
יברייסקוי ז'יזני, 25, 29 ביוני [12 ביולי] 1906, עמ'
(16-4.
5 פרנסי הקהילה היהודית בפטרבורג.
6 נוסדה בפטרבורג בשנת 1863, ביוזמת אינטלקטואלים יהודים
ובתמיכת יהודים אמידים. מגמתה היתה לעודד את הפצת ההשכלה
הכללית בקרב יהודי רוסיה.
7 בהשפעת חברים בעלי תודעה לאומית, החליט הוועד לדרוש מן
הממשלה מתן שוויון זכויות מלא ליהודים, כאמצעי להפצת ההשכלה
בקרבם. (ראה הצופה, 2 [15] במארס 1905, עמ' 189).
8 ההתעוררות ששררה באותה עת בקרב שכבות רחבות ברוסיה למען
הענקת חוקה ועריכת בחירות ל'דומה'.
9 בתשובתו מן ה26 במארס 1905, הסתייג אחד העם מהצעתו של
ז'בוטינסקי (ראה אגרות אחד העם, כרך ג', מהדורה מורחבת, תל
אביב תשי"ז, עמ' 338).
10 יוסף ספיר (קישיניוב 1869-ירושלים 1935), רופא. בימי
נעוריו הצטרף לתנועת 'חיבת ציון'. נמנה עם ראשוני התומכים
בהרצל וכיהן כ'מורשה' גליל אודסה. חבר 'הוועד האודסאי'
וממקורביו של מ' אוסישקין. היה העורך של השבועון הציוני קדימה
ושל מחליפו יברייסקאיה מיסל, שהופיעו באודסה בשנים
1907-1906. ב1925 עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל מחלקה בבית
החולים 'ביקור חולים' בירושלים.
11 מאיר דיזנגוף (אקימובצי, בסרביה 1861-תל אביב 1936).
בצעירותו היה מקורב לחוגים מהפכניים ברוסיה. ב1886 הצטרף
לתנועת 'חיבת ציון'. לאחר שסיים לימודי הנדסה בפאריס, והשתלם
בתעשיית הזכוכית בליון, נשלח על ידי הברון רוטשליד להקים בית
חרושת לזכוכית בטאנטורה, ליד זכרון יעקב. המפעל לא עלה יפה
ודיזנגוף חזר לאודסה, בה היה פעיל בענייני התנועה הציונית.
בשנת 1904 השתתף בייסודה של חברת 'גאולה', שעסקה ברכישת
קרקעות בארץ ישראל. בשנת 1905 נשתקע בארץ ונמנה עם מייסדי
שכונת 'אחוזת בית', שהיתה לימים לתל אביב. בשנת 1911 נבחר
ליושב ראש ועד השכונה, ובשנת 1921 נבחר לראש עירית תל אביב,
תפקיד שבו כיהן עד מותו.
12 יעקב לנדסמן היה חבר 'הוועד האודסאי' וכיהן כיושב ראש
ועדת הביקורת שלו.
.
.