.
אל מנחם אוסישקין, יקאטרינוסלאב
פטרבורג, 24 בדצמבר 1904...רוסית
.
ס' פטרבורג, 11 בדצמבר 1904
מ' מ' הנכבד מאוד,
נתראה בווילנה\1 ואולי גם בווינה.\2 'הפרוגרמה שלנו'\3
תתפרסם בדצמבר וכן מאמרי הגדול על הטריטוריאליזם.\4 ברוכוב\5
ומלצר\6 - בינואר; 'מה לעשות'\7 עדיין בצנזורה, שהרי אנחנו
שרויים בגלות.\8
מחארקוב כותבים, כי גם שם הלהיב ברוכוב את כולם בכוחו העיוני
ובתוכניתו הארץ-ישראלית.\9
סורין\10 ביקש ממך להמתין בעניין 100 הרובלים,\11 וגם אני,
הבקיא בהוויות העולם, מבקש זאת.
דרישת שלום לא' ס'\12 ולדודניתי.\13
את השבועון\14 אנו מכינים במלוא הקיטור. תזרז את ההוצאה
לאור של צ'לנוב.\15
[ז' ז'בוטינסקי]\16
.
.
הערות:
1 בכנס של 'ציוני ציון', שנערך בווילנה, ביוזמתו של מ'
אוסישקין, בימים 17-14 בינואר 1905. השתתפו בו נציגים מ21
ערים ברוסיה. בכנס נתקבלו החלטות נגד 'תוכנית אוגנדה'
והטריטוריאליזם ובזכות 'העבודה המעשית' בארץ ישראל. (ראה
הצפירה, 11 [24] בינואר 1905; שם, 12 [25] בינואר 1905).
2 הכוונה כנראה לכינוס הוועד הפועל הציוני הגדול, שנועד
להיערך בווינה בימים 6-4 בינואר 1905 לדיון בבחירת מועמד
לנשיאות התנועה הציונית.
3 מאמרו של אוסישקין, שבו ניסח את עקרונות הציונות כמענה
ל'תוכנית אוגנדה'. נתפרסם ביברייסקאיה ז'יזן, דצמבר 1904.
4 המאמר 'ציונות וארץ ישראל' ראה אור ביברייסקאיה ז'יזן,
ינואר 1905 (תרגום עברי: כתבים ציוניים, עמ' 129-109).
5 דב בר ברוכוב (זולוטונושה, פלך פולטאווה 1881-קייב
1919), התיאורטיקן הראשון של הציונות הסוציאליסטית ומראשוני
מנהיגיה של מפלגת 'פועלי ציון'. בתקופת הפולמוס סביב 'תוכנית
אוגנדה' פעל, לצדו של אוסישקין, למען רעיונות 'ציוני ציון'.
מאמרו 'לשאלת ציון וטריטוריה' נתפרסם ביברייסקאיה ז'יזן,
יוני-אוקטובר 1905.
6 כפי הנראה הכוונה לליובה מלצר, המו"ל הרשמי של
יברייסקאיה ראבוצ'איה כרוניקה (כרוניקה יהודית פועלית)
מפולטאווה. המאמר לא נתפרסם ביברייסקאיה ז'יזן.
7 חוברת של ז'בוטינסקי שראתה אור ב1905. חלקה הראשון דן
בתוכנית העבודה הציונית לקראת הקונגרס הציוני השביעי וחלקה
השני מוקדש למשימות הכלליות שעומדות בפני הציונים (תרגום
עברי: כתבים ציוניים, עמ' 214-165).
8 במקור ביידיש באותיות לטיניות: Weil mir sennen doch in
Golus
9 על פעילותו של ב' ברוכוב בחארקוב ראה: אגרות ברוכוב,
1904.14 ;1904.11.
10 ניקולאי סורין (פטרבורג 1880-פאריס 1933), עורך-דין.
בהיותו סטודנט הצטרף לתנועה הציונית. בשנת 1904 יסד את הירחון
הציוני בשפה הרוסית יברייסקאיה ז'יזן ובינואר 1905 את
השבועון כרוניקה יברייסקוי ז'יזני. הוא ריכז סביבו מספר
אינטלקטואלים צעירים, וביניהם ז'בוטינסקי, שהפכו את הירחון
לביטאון המרכזי של ציוני רוסיה בלשון הרוסית. לאחר המהפכה
הבולשוויקית השתקע בפאריס.
11 כנראה הלוואה, שנתן לו אוסישקין למימון ההוצאה לאור של
הירחון.
12 לאספיר (אסתר) סרגייבנה, רעייתו של אוסישקין.
13 שמה לא נתחוור.
14 כרוניקה יברייסקוי ז'יזני (ראה איגרת אל
רבניצקי 22.8.1904 הערה 21.)
15 יחיאל צ'לנוב (קרמנצ'וג 1863-לונדון 1918), רופא,
מראשי הציונים ברוסיה. חבר הוועד הפועל הציוני הגדול ומן
הקונגרס הציוני העשירי (1911) ואילך חבר הוועד הפועל הציוני
המצומצם. בקונגרס הציוני השישי ולאחריו נמנה עם ראשי הלוחמים
נגד 'תוכנית אוגנדה'. ז'בוטינסקי מתכוון כנראה לספרו Sion i
'ציון ואפריקה בקונגרס השישי'), ') Afrika na shestom kongrese
שיצא לאור במוסקווה ב1905. תחילה נתפרסם בהמשכים
ביברייסקאיה ז'יזן, 1904 (תרגום עברי: יחיאל צ'לנוב, פרקי
חייו ופעולתו, זכרונות - מכתבים, בעריכת ש' אייזנשטאדט, תל
אביב 1937, עמ' 302-170).
16 אין חתימה במקור.
.
.