.
אל הוועד המרכזי של
ההסתדרות הציונית ברוסיה, וילנה
קושטא, 13 בינואר 1910...רוסית
.
קונסטנטינופול, 13 בינואר 1910
חברים יקרים,
1. בימים אלה הברקתי אליכם וביקשתי הגנה מפני קאן,\1 המתעסק
שוב בספרו. מיטראני, מנהל-שותף של . 2\.A.L.C קיבל ממנו שני
עותקים של ארץ ישראל\3 בצרפתית, בצירוף המכתב הבא: 'הספר
מופיע בימים אלה. כפי שהובטח לי, יפרסמו עליו העיתונים
האירופיים הגדולים דברי הערכה. אני מבקש ממך להכין לו קבלת
פנים בעיתונות הטורקית, בעיקר בקושטא ובסאלוניקי. וכמו כן
אבקש למסור אחד משני העותקים המצורפים ל'חכם באשי'.\4 מיטראני
הזעיק אותי אליו, ואנו החלטנו לא למסור מאומה, לא לעיתונות
ולא לחכם.
שלחתי בשם 'ועדת העיתונות'\5 מברק זועם לקלן,\6 ודרשתי
בתוקף את הוצאתו מן המכירה והחזרתו\7 הטלגרפית מכל מערכות
העיתונים. נוסף לכך טלגרפתי אליכם. עוד לא נתקבלה תשובה, לא
מכם ולא מקלן. הספר הוא בהחלט איום. בפרק האחרון\8 הושאר
הכל: המיסים הטורקיים יוחלפו במיסים יהודיים, השולטאן יהיה
הריבון והצבא יהיה נפרד. ובכלל, כאילו ריכזו יחד בכוונה תחילה
כל מה שהאנשים כאן חוששים מפניו יותר מאשר מפני אש. אתם
יודעים שאני מתנגד לכל הוויתורים שמקורם בחששות מפני הטורקים.
אבל הספר הזה ממש יפיל אותנו. מיטראני לא ענה לקאן וכתב
לוולפסון, שהספר הזה יפיל את כל בניין האמון שבנינו כאן במשך
שנתיים. וכי הוא, מיטראני, לא יאפשר את הפצתו בלי ייפוי כוח
טלגרפי רשמי של הנשיא.\9 אבל לא די בכך, יש להפסיק את הפצתו.
אם הוא יפול לידיים מקומיות, נוכל לארוז את המזוודות. זאת
ועוד, שמו של קאן ידוע, שכן הוא נבחר מחדש.\10 איש לא יאמין
שהוא מפטפט מהרהורי לבו, וכי מדובר בהמצאה שלו בלבד. הכל
יאמרו שזאת האמת ואילו אנחנו השקרנים. מצב רוחנו כאן הוא כזה,
שאם לא תופסק הפצתו של הספר, לא יהיה לנו מוצא אחר אלא
להתפטר. אם אתם יכולים להפריע, אפילו בכוח,\11 הפריעו. אחרת
אנחנו כאן, וגם המפלגה\12 כולה, ניקלע למצב ללא מוצא. אני
מבקש להתייחס לכך בכל הרצינות.
2 בהאמבורג,\13 הסכים ו-ן\14 להקציב 50 אלף פראנקים לז'ן
טורק ולהגדיל את התמיכה לאורור ולז'ודייו.\15 אבל הוא סירב
לחתום על הפרוטוקול. השיחה התנהלה בנוכחותם של וארבורג,\16
סוקולוב, יעקובסון ושלי. שלחנו לו מכתב מברלין, באמצעות
יעקובסון, בחתימת שנינו\17 וזה תוכנו: אנו מבקשים לאשר, כי
לז'ן טורק הוקצבו 000,50 בשנה, לאורור 150 (בנוסף ל250
הקודמים) בחודש, ולז'ודייו 100 (בנוסף למאה הקודמים). עכשיו
מודיע לי יעקובסון את תשובתו: בעניין,\18 אין לפי שעה כלום.
אינני יודע מתי וכיצד יתקשר אתך.
בינתיים מתגבש כאן העניין הבא: אנשים רמי מעלה, ובראשם השרים
לשעבר נוראדונגיאן\19 (ארמני) וחאמאדה\20 (ערבי), רוצים
להקים עמנו חברת מניות לשם הוצאת ז'ן טורק בצרפתית ובטורקית.
המשא ומתן התקדם מאוד. מוצע לקבוע יחדיו את הפרוגרמה של
כתב-העת, שיעסוק, בנוסף לתמיכה בקונסטיטוציוניזם וברגשות
הפטריוטיים, גם בבעיה הלאומית, בעלייה של היהודים, בהגנה על
הציונות וכו'. כמובן, אנו נביא כל זאת לפני כן לאישור של קלן
ווילנה.\21 אולם המשא ומתן הגיע לשלב כזה, שלא נוח להמשיך בו
אם אין ביטחון שהכסף בידינו, או שיהיה בידינו בעתיד. בינתיים
מעניקה לנו הקומבינציה יתרונות רבים. היא מאפשרת קשרים חשובים
ביותר עם אנשים, שעשויים לא פעם אחת להיות בשלטון. לבד מזאת,
יהיה תחת ידינו עיתון טורקי. עקרונית, אני מתנגד ליצירות\22
חדשות, אבל זה מאוד חשוב בשבילנו.
הגדלת הסובסידיות האחרות\23 אינה כה חשובה, אם כי אין זה
מפריע. אגב, נוכח מצב הרוח הזה של ו-ן, אינני יודע אם יהיה
כסף לתשלום הסובסידיות בשיעורים הקודמים. אבל העיקר הוא ז'ן
טורק. עשו כל מה שניתן על מנת שהוא\24 יתחייב לתת את הכסף.
בייחוד לאחר שהבטיח זאת בהאמבורג.
3 לגבי עצמי, טרם החלטתי דבר. מצבי חסר טעם. אני חייב לתמוך
כאן בעיתונות במדיניות שבעצם איש אינו מנהל אותה. ההנהלה\25
אינה מנהלת, משום שאינה מבינה מאומה ואין לה שום תוכניות,
ואילו הוועד המרכזי\26 - אין זה בתחום סמכותו.\27 ממי חייב
אני אפוא לשאול רשות ולמי עלי להאזין? ושמא לנהל מדיניות כפי
שישים אלוהים בפי הצוות הקטן שלנו?\28 והרי זה חסר טעם, כפי
שהכל אצלנו חסר טעם. בעיני ו-ן וקאן אינני נחשב אפילו
פקיד,\29 ואפילו אינני קיים בכלל. פועמת בי תחושה מלאה של
ריקנות מסביב וחוסר אונים. טרם החלטתי דבר, בייחוד נוכח
האפשרות שספרו של קאן יגרום לגירוש של כולנו. מכל מקום, אני
עדיין שומר לעצמי את הזכות לפנות אליכם, בתור הנהלתי היחידה,
בבקשת התפטרות.
על המצב הכללי בפעם הבאה, עדיין לא התבוננתי סביבי.
אני מחבק אתכם,
בברכת ציון,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 יעקובוס הנריקוס קאן (דן האג 1872-טרזיינשטאט 1945), מנהל
בנק משפחתי בהולנד. בהשפעת מדינת היהודים של הרצל הצטרף
לתנועה הציונית והיה מיועציו הפיננסיים של הרצל. נמנה עם
מייסדי 'אוצר התיישבות היהודים' לצדו של דוד וולפסון ועם
מנהליו הפעילים. בשנים 1905-1897 היה חבר הוועד הפועל הציוני
הגדול ובשנים 1913-1905 היה חבר הוועד הפועל הציוני המצומצם.
פרסום ספרו ארץ ישראל, הארץ היהודית. ראה איגרת
אל וולפסון 10.1.1910
עורר את הפולמוס הקשה בין 'ועדת העיתונות' בקושטא
ובין דוד וולפסון. קאן היה בשנים 1927-1923 קונסול כבוד של
הולנד בארץ ישראל. בשובו להולנד המשיך בפעילות ציונית.
2 ראה איגרת אל פאסמאניק 1.9.1909 הערה 13. שם-טוב מיטראני היה המנהל
בפועל של ה Anglo-Levantine Company בקושטא. לצדו של מיטרני
כיהן ויקטור יעקובסון כמנהל הבנק מטעם ההסתדרות הציונית.
3 במקור: ) Eretz Israel ראה לעיל, הערה 1).
4 בתפקיד זה כיהן בימים ההם הרב חיים נחום (1950-1872),
שהסתייג מן הציונות.
5 במקור: Press Comite
6 איגרת אל וולפסון 10.1.1910.
7 במקור בגרמנית: Zuruckziehung
8 הפרק המדיני של הספר.
9 דהיינו של וולפסון, נשיא ההסתדרות הציונית.
10 לוועד הפועל הציוני המצומצם.
11 במקור בגרמנית: mit Gewalt
12 דהיינו, ההסתדרות הציונית.
13 במהלך הקונגרס הציוני התשיעי.
14 וולפסון.
15 ראה איגרת אל וולפסון 4.1.1910
16 אוטו וארבורג (האמבורג 1859-ברלין 1938), בוטנאי, נשיאה
השלישי של ההסתדרות הציונית (1920-1911). ביוזמתו נוסדה
ב1903, על פי החלטת הקונגרס הציוני השישי, 'הוועדה לחקירת ארץ
ישראל' שעודדה קניית קרקעות והשקעות בחקלאות ובתעשייה בארץ
ישראל. בעת כהונתו כחבר הוועד הפועל הציוני המצומצם
(1911-1905) יזם ב1905 את פתיחת משרד הקרקעות ביפו, בראשותו
של אהרן אהרונסון, ובשנת 1907 - את 'המשרד הארץ ישראלי',
בראשותו של ארתור רופין. בינואר 1908 יזם את ייסודה של 'חברת
הכשרת היישוב'. משנת 1921 עמד בראש התחנה לחקר החקלאות
ברחובות ובשנת 1925 נתמנה לראש המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה
העברית בירושלים, ואולם מושבו הקבוע היה בברלין.
17 ויקטור יעקובסון וז'בוטינסקי (ראה איגרת אל וולפסון 4.1.1910).
18 בעניין התקציב לעיתונות בטורקיה.
19 גאווריד (גבריאל) נוראדונגיאן היה סנאטור ושר המסחר
והעבודות הציבוריות לשעבר בממשלת טורקיה.
20 חאמאדה פאשה, סנאטור ושר לשעבר, מאוהדי הציונות.
21 של המרכז הציוני בקלן ושל מרכז ציוני רוסיה.
22 במקור בגרמנית: Grundungen
23 דהיינו, לעיתונים האחרים.
24 וולפסון.
25 במקור בגרמנית: ,Leitung דהיינו, ההנהלה הציונית בקלן.
26 של ציוני רוסיה בווילנה.
27 במקור בגרמנית: Ressort
28 דהיינו, של 'ועדת העיתונות' בקושטא.
29 במקור בגרמנית: Beamter
.
.