.
אל איוואן ז'ילקין,\1 פטרבורג
בקרון רכבת, 31 בדצמבר 1906...רוסית
.
בקרון רכבת, 18 בדצמבר 1906
סלח לי על הכתיבה בעיפרון ועל הכתב הבלתי ברור - אני כותב
תוך כדי נסיעה. מזמן רציתי לפנות אליך, בתור אחד ממנהיגיה של
קבוצת ה'טרודוביקים',\2 כדי להיוועץ בך. אולם כאשר קראתי כמה
מאמרים בעיתונות ובהם דברי התקפה נגד מפלגתי (מפלגת הציונים)
ונגדי, החלטתי לכתוב אליך ללא דיחוי.
מועמדותי\3 הוצגה בפלך ווהלין, שם התקיימו כבר שני כינוסים
של 'ועד הבחירות היהודי'\4 ונתגלתה תמונת המצב הבאה: בפלך 40
'בוררים'\ \5 לתושבים העירוניים, 86 - לבעלי האחוזות, 69 -
לאיכרים ו2 - לפועלים. מכאן שבעלי האחוזות (אם יצביעו כולם
כאיש אחד) זקוקים ל14 קולות נוספים בלבד כדי לזכות ברוב.\6
בערים ייבחרו 'בוררים' יהודים התומכים במפלגת ה'קאדטים'
וה'בוררים' הנוצרים יהיו מקרב הפרוגרסיבים. ה'בוררים' מטעם
הפועלים יהיו כפי הנראה בעלי נטיות שמאלניות. מכאן עולות
השאלות הבאות:
ראשית, האם כל בעלי האחוזות יצביעו בצורה אחידה? שנית, האם
בין 69 ה'בוררים' מטעם האיכרים יימצאו 14 אשר יתמכו בבעלי
האחוזות?
אנשים אשר מיטיבים להכיר את הפלך טוענים, שהתשובה לשאלה
הראשונה חיובית. נראה שאין להביא בחשבון את בעלי הקרקעות
הזעירים. יש להניח שהיריבות בין בעלי האחוזות הרוסים לבין
בעלי האחוזות הפולנים, על רקע נושא האוטונומיה לאזורי הגבול,
תיחלש בגלל שאלת 'אף שעל',\7 שהיא מכרעת. יש יסוד לחשוש,
שציבור ה'בוררים' מטעם בעלי האחוזות יופיע בבחירות הקרובות
כגוף מלוכד, בהרכב של כל 86 הקולות או מספר קרוב לזה.
התשובה לשאלה השנייה פסימית עוד יותר. בבחירות הקודמות ניצחה
כאן הריאקציה בשל נבערותם של האיכרים. ואף על פי שהיהודים רצו
להגיע עמם להסכם, הם נתנו את המקום בקוריה העירונית
לאוקראיני סלאווינסקי, ודחו את הצעתם של בעלי האחוזות. קשה
להאמין שהמצב השתפר. בפלך ממוקם מנזר פאצ'אייב הנודע, על כן
אין להעלות על הדעת פעילות של אנשי השמאל בכפרים. איכרי
ווהלין מצטיינים על פי כל ההתרשמויות בפיגור מבחינה אידאית.
רבים מן הצירים היהודים שהשתתפו בכנס הפלך, שהוזכר לעיל, שמעו
אפילו מפי איכרים המצדדים בשמאל: ש'מחצית מן האיכרים יצביעו
בעדנו ומחצית בעד הממשלה'. אני מניח שהם בכל זאת טועים
ושבממשלה תומכים פחות ממחצית מן האיכרים. אך בכפר כפי שהוא
כיום, ניתן להתנבא כמעט בביטחון, שמקרב 69 'בוררים' יימצאו 14
או אפילו 20 בוגדים. כמובן שייתכנו כל מיני הפתעות, אך
האפשרות הריאלית היא כפי שתיארתיה. בכל מקרה, גם אם המציאות
לא תאשר את הפסימיות שלי, אבקשך לענות על השאלה שהיא לגבי
עקרונית, לאחר כל ההתקפות שנאלצנו לסבול: נניח שהמצב בפלך
מסוים הוא כפי שתיארתי, מה תייעץ ליהודים שוחרי הקידמה?
דעתי - למענה נלחמתי בשני הכינוסים - \8 היא זאת: קודם כל יש
לעשות את כל המאמצים כדי להתאחד עם האיכרים. יש לשלוח אליהם
תועמלנים, לבחור בין ה'בוררים'\9 גם רוסים אחדים בעלי השקפות
פרוגרסיביות וכדומה. בנושא זה שררה אחדות דעים. \10 אך מה
יהיה אם גם זה לא יביא לשום תוצאות? שכן עליך לדעת, לא די
לזכות בתמיכת רוב האיכרים, אלא יש למנוע הסתננותם של 14
בוגדים מתוך 69.\11 זאת יהיה כמובן קשה מאוד להשיג.
ובכן אני מציג את השאלה בזו הלשון: במסע הבחירות הקודם,\12
כאשר בעלי האחוזות לא היו בטוחים בנצחונם, הם ניסו להציע
ליהודים ליצור גוש רב-גוני: שלושה בעלי אחוזות פולנים, שלושה
בעלי אחוזות רוסים, שלושה יהודים ושלושה איכרים, מלבד נציג
אחד מן הקוריה.\13 מכיוון שגם היום אין בעלי האחוזות יכולים
להיות בטוחים לגמרי בתוצאות הבחירות (שכן שאלת 41 הבוגדים
נותרת בעינה - האם יצליחו לגייס 14 איש?) - אפשר להניח (אף על
פי שהסבירות לכך היא נמוכה) שגם הפעם יפנו אלינו. אם יסתבר
שהלכי הרוח אצל האיכרים אינם יציבים כיצד עלינו לנהוג?
אני סבור שמטרתנו אינה צריכה להתמקד במאמץ להכניס יהודי
ל'דומה'. שהרי יהודי אחד או שניים כנגד עשרה נציגים המזוהים
עם 'המאה השחורה'\14 לא ישרת את העניין היהודי. מוטל עלינו
להפוך את ה'דומה' למוסד מתקדם. כיצד נתרום לאופיה המתקדם של
ה'דומה'? האם עלינו לסרב ללכת לבחירות עם בעלי האחוזות, בשעה
שאנו מסתכנים כמעט בוודאות בבחירתם של 12 ריאקציונרים (מקרב
בעלי האחוזות ומקרב 14 האיכרים, שהודות להם יזכו בעלי האחוזות
ברוב), או עלינו להסכים ליצירת גוש אחד עם בעלי האחוזות ואז
ייבחרו רק 6 ריאקציונרים ו6 פרוגרסיבים?
תשובתי לשאלה זו היא: כן, בנסיבות הקיימות מן ההכרח להגיע
להסכם עם בעלי האחזות למען 'דומה' מתקדמת. אך חובה להציג את
התנאים הבאים: מלבד היהודים יינתנו לפחות שלושה מקומות
לאיכרים (מלבד נציג אחד מן הקוריה). בעלי האחוזות צריכים
לוותר לגמרי על זכותם להטלת וטו על מועמדים של יהודים או של
איכרים.
דומני, כי מן המצב הזה תצא ה'דומה' נשכרת, שהרי שישה
ריאקצונרים עדיפים על 12. גם האיכרים יצאו נשכרים, שכן הם
יוכלו להכניס 4 צירים על פי הלכי הרוח הנפוצים אצלם. ואילו
במקרה של ניצחון בעלי האחוזות, ייכנסו רק הבוגדים מקרב
האיכרים.
בשני הכינוסים של הפלך\15 נתקבלה דעתי זו. מאז ממטירים עלי
ועל מפלגתי,\16 שאין לה כל נגיעה לכך, גינויים בעיתונות. יש
כאן עיוות בסיסי: טוענים כי אנחנו מטיפים ליצירת גוש אחד עם
בעלי האחוזות על מנת להכניס יהודים ל'דומה'. בעוד שהשאלה היא
אחרת: מטרתנו היא שבמקום 12 ריאקציונרים ייבחרו 6 בלבד. יש
בידי להשיב על ההאשמות הללו, אך אם נקים רעש יקיץ הקץ על כל
אפשרות של משא ומתן. אין לי זכות לכך, שכן אני מחויב כלפי
בוחרי ווהלין. אני נאלץ לשתוק בשעה שמכנים אותי 'ריאקציונר',
'בן בריתם של הפורעים', ואוסיף להחריש. אך ארצה לזכות בסיפוק
כלשהו. אין ספק שהאינטרסים של האיכרים והאינטרסים של התנועה
למען השחרור, יקרים ללבך. אנא, הבע דעתך: האם אתה סבור שדעתי
עלולה להזיק לחירות ולאיכרים? האומנם להכניס ל'דומה' שישה
ריאקציונרים ושישה פרוגרסיבים, על מנת למנוע בחירתם של 12
ריאקציונרים פירושו פשע נגד רעיון החירות? האם ניסיון לאפשר
לאיכרים להציג שלושה מועמדים משלהם פירושו איום על האינטרסים
שלהם? הרי תנאים אחרים עלולים לפגוע באינטרסים שלהם, בשל
בגידת קומץ איכרים משוחדים. סבורני שיהא זה שירות טוב לאיכרים
ושירות טוב לעניין החירות. רק בשל כך אימצתי את הדעה הזאת.
מובן שהקשר שלי לאיכרים רופף למדי. אך עניין החירות יקר לי
יותר מאשר לכל אדם אחר. אני שייך למפלגה אשר אינה מאמינה
בעתיד היהודים ברוסיה, איננו מאמינים בערכו הממשי של השוויון.
איננו מאמינים אלא בעצמאותו של העם היהודי, דהיינו, בעמידתו
ברשות עצמו. למטרה זו שואפים אנו לארגן את עמנו. ובלי חירות
פוליטית איתנה לא ייתכן שום אירגון. על כן הדבר החשוב ביותר
בשבילנו במהפך המתרחש אינו השוויון ליהודים, כי אם חיזוקו של
משטר החירות. זו טיבה של תוכניתנו הרשמית. זה הלך הרוח
בעיתונות שלנו, ולכך מכוונות כל פעולותינו, במקרה זה מדובר
בפעולותי.
אני מניח שכל זה מעניין אותך אך מעט. אך אל תדון אותי לכף
חובה. הדבר כואב לי מאוד. אבקשך להשיב לי במלוא הכנות.
כתובתי: אודסה, פוצ'טוביה 4, ולדימיר יבגנייביץ'
ז'בוטינסקי.
סלח לי על הטרחה. אצפה לתשובתך בלי קשר לטיבה. אני מודה לך
מראש.
ברגשי כבוד,
ול' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 איוואן ואסילייביץ' ז'ילקין (1958-1874), סופר
ומדינאי. עמד בראש קבוצת ה'טרודוביקים' ב'דומה'.
2 קואליציה רופפת של מפלגות השמאל, שנוצרה ב'דומה'
הראשונה.
3 ל'דומה' השנייה.
4 הוא הגוף שגיבש את מדיניות ה'בוררים' היהודים.
5 הבחירות ל'דומה' נערכו בשני שלבים: תחילה נבחרו
ה'בוררים', (לכל מעמד חברתי היתה 'קוריה' משלו ולה מספר קבוע
של 'בוררים'), והללו בחרו בשלב השני את הנציגים ל'דומה'.
6 בוועידת ה'בוררים' של הפלך.
7 בגלל התנגדותם לרפורמה אגרארית.
8 ראה לעיל.
9 מטעם הבוחרים היהודים בפלך.
10 בשני הכינוסים של 'ועד הבוחרים היהודי'.
11 ה'בוררים' מטעם האיכרים.
12 ל'דומה' הראשונה (מארס-אפריל 1906).
13 ל'קוריה' של האיכרים היתה זכות יתר, לבחור מקרב
ה'בוררים' שלה נציג ל'דומה, נוסף לנציגים שנבחרו בקולות כלל
ה'בוררים' של הפלך.
14 ארגון לאומני קיצוני ואנטישמי. חבריו יסדו ב1905 את
ה'איחוד של העם הרוסי'. הם היו פעילים באירגון ובביצוע
הפוגרומים ביהודי רוסיה, ופעלו נגד המהפכנים ונגד הנטיות
הבדלניות של הפולנים.
15 ראה לעיל.
16 דהיינו, התנועה הציונית ברוסיה.
.
.