.
אל מנחם אוסישקין, אודסה
לאנדווארובו, 10 ביוני 1906...רוסית
.
לאנדווארובו, 28 במאי 1906
מ' מ' היקר,
1. תשובתי לדברי תודתך: אשמח לשרת. הפעם אנשינו פעלו לא
רע,\1 הם החטיאו רק בהרכב הלשכה המרכזית: בסך הכל 2 ציונים.\2
תוצאה טיפשית. אבל נצפצף על כך. אין דבר, רק נעבד בוועידה\3
את מצענו הרוסי,\4 ונראה לאגודה את הדרך החוצה.\5
2. בקשר לוועידה:\6 א) גדולה, אינה אפשרית באודסה. ב)
בינונית, כמעט אינה אפשרית. ג) קטנה - פרטית,\7 על פי הזמנות
- הכרחית. אבל גם 'המורשים' וגם סתם ציונים - צירי ועידת
האגודה\8 - הכירו בכך, שהיוזמה לא צריכה לבוא מן המנהיגים
הרשמיים. 'המורשים' ייפו פה אחד את כוחנו (יברייסקאיה ז'יזן
וגלוס ז'ידובסקי) לחתום על ההזמנות.\9 קאסל\10 וחורגין\11
ממינסק מנהלים משא ומתן עם השלטונות במקום על כינוס הוועידה
שם.\12 אנו נשלח לך את הרשימה\13 ותוכל להוסיף כאוות נפשך.
זו התוכנית:
1) המצע הלאומי והמדיני שלנו ברוסיה.
2) תוכנית פעולתנו הקרובה ברוסיה: א) בזירה המדינית הכללית
(דהיינו, היחס למהפכה, לקבוצות האתניות התובעות אוטונומיה,
לתעמולה בעיתונות הכללית וכדומה). ב) בקרב היהודים (דהיינו,
ארגון הקהילות, האסיפה הלאומית\14).
3) תוכנית פעולתנו הקרובה בארץ ישראל (בעיקר פעולתנו כאן למען
ארץ ישראל, כגון ארגון חלוצים, מסירת מידע, איסוף כספים
לצרכים שם וכו'). אגב, אם יימצא מומחה להרצות על הפעולה שם,
ניתן לו עדיפות ראשונה.
4) היחס לקבוצות שפרשו מן הציונות.\15
5) חיזוק הארגון וסיגולו למשימות החדשות. מובן מאליו, שהנך
יכול להוסיף נושאים חדשים וניתן להם עדיפות ראשונה.
המרצים הם, לפי שעה : 1 ו2 א) - אני; 2 ב) - ב"א
גולדברג;\16 3 - דרויאנוב\17 ופאסמאניק;\18 4 - א'
אידלסון\19 וגרינבוים;\20 5 - דרויאנוב וגולדשטיין.\21 אבל
שוב, תוכל למנות מרצים משלך ואנו נפנה להם מקום מכובד.
בכלל, אם נתכנס כ10 אנשים, יומיים לפני הוועידה, נדון בכול.
רשמית, יכונו החלטות הכינוס בשם הצנוע 'מוקדמות' ותהיינה
טעונות אישור הוועידה הכל-רוסית.\22 אבל למעשה - ובניגוד
לדעתו של מ' ס' אלייניקוב\23 - תקבל אותן התנועה ברצון
כהנחיות לפעולה. אצפה לתשובתך.
נקווה שנוכל לקרוא לכינוס בימים שבין 15-10 ביוני\24 ולעבוד
כ10 ימים.
3. אחרי הכינוס אבוא לאודסה, כמובן אם התנועה לא תשלח אותי
למקומות אחרים. מתחשק לי מאוד לנסוע לאודסה ולעבוד יחד אתך.
4. הצלחותיך בארצות אירופה שימחו אותי מאוד. את
זלאטופולסקי\25 לא ראיתי - זהו השבוע השני לשהותי
בלאנדווארובו.
אני מחבק אותך,
שלך, ו' ז'
מה כתובתך?
דרישת שלום למשפחתך.
.
.
הערות:
1 בוועידה הרביעית של ה'אגודה להשגת מלוא הזכויות לעם
היהודי ברוסיה', שנתקיימה בימים 25-22 במאי 1906 (12-9 במאי
לפי הלוח היוליאני), הצליחו הנציגים הציוניים להשיג רוב להצעת
החלטה בדבר כינון סיעה יהודית ב'דומה'. ז'בוטינסקי נשא את
נאום הפתיחה בעד ההצעה. אולם משאיים המיעוט, בראשותו של
וינאוור, בפרישה, נתקבלה החלטת פשרה לפיה לא תפעל הסיעה על
בסיס של משמעת חובה. נאומו של ז'בוטינסקי בוועידה הרביעית של
ה'אגודה', ראה נאומים א', עמ' 22-17.
2 יוליוס ברוצקוס (1951-1870) ושמעון וייסנברג.
3 בוועידה הציונית של ציוני רוסיה ראה איגרת אל אוסישקין 26.4.1906.
4 ראה להלן, הצעת ז'בוטינסקי לתוכנית הוועידה.
5 הכוונה לחברים האנטי-ציונים שב'אגודה' - הקבוצה שעמדה
מאחורי מ' וינאוור. ז'בוטינסקי שאף להעביר את הפעילות
הפוליטית של יהודי רוסיה לידי התנועה הציונית ולהעמידה על
בסיס לאומי, ברוח תפיסתו את 'עבודת ההווה' כפי שניסח אותה
בוועידת הלסינגפורס (ראה נאומו באותה ועידה: 'הציונות וארגון
הלאום היהודי ברוסיה', נאומים א', עמ' 35-25).
6 ראה לעיל, הערה 3.
7 כלומר, התייעצות של נציגי העיתונים הציוניים (ראה
איגרת אל אוסישקין 26.4.1906 סעיף 5).
8 הצירים הציונים בוועידה הרביעית של 'האגודה להשגת מלוא
הזכויות לעם היהודי ברוסיה'.
9 לוועידה של ציוני רוסיה.
10 ישראל קאסל (קיידנובו, ליטא 1871-חיפה 1936), מהנדס,
פעיל ציוני במינסק. עלה לארץ ישראל ב1920. הוא סייע לפנחס
רוטנברג בפיתוח מפעל החשמל, פיקח על ייבוש קרקעות בעמק יזרעאל
וניהל את החברה להפקת מלח בעתלית, שהוקמה על פי תכנונו.
11 משה חיים חורגין (מינסק 1855-תל אביב 1939), רופא
שיניים, בנעוריו היה פעיל בתנועה הרוסית המהפכנית 'נארודנאייה
ווליה'. אחרי הקונגרס הציוני הראשון הצטרף לתנועה הציונית
והיה מראשי הפעילים הציונים במינסק. היה חבר הוועדה המכינה של
'ועידת מינסק' (1902). ב1921 עלה לארץ ישראל.
12 במינסק.
13 של המוזמנים לוועידה הכללית של ציוני רוסיה.
14 ה'דומה' היהודית.
15 הכוונה בעיקר לטריטוריאליסטים.
16 בוריס (דב) גולדברג (שאקי, ליטא 1866-תל אביב 1922),
מהנדס, פעיל ציוני ופובליציסט בווילנה. היה חבר הוועד הפועל
הציוני הגדול, חבר מרכז ציוני רוסיה ומראשי הדוברים בוועידת
הלסינגפורס (1906). ממייסדי קרן היסוד. עלה לארץ ב1921 והקים,
יחד עם אחיו, יצחק לייב גולדברג, מפעלים וביניהם את בית
החרושת ללבנים 'סיליקאט'. נפצע ביפו במאורעות 1921 ומת
מפצעיו.
17 אלתר דרויאנוב (דרויה, פלך וילנה 1870-תל אביב 1938),
פובליציסט וסופר. הירבה לפרסם בעיתונות העברית. בשנים
1905-1889 היה מזכיר 'הוועד האודסאי'. לאחר שנים אחדות שעשה
בארץ ישראל שב ב1909 לרוסיה והיה מזכיר מרכז ציוני רוסיה
ועורך העולם. ב1921 חזר לארץ ישראל בה המשיך לעסוק בפעילות
ספרותית ובמחקר היסטורי של התנועה הציונית.
18 דניאל פאסמאניק (גאדיאך, אוקראינה 1869-פאריס 1930),
רופא, סופר ופובליציסט, פעיל ציוני. השתתף בקונגרסים ציוניים
מאז 1900. תמך ב'עבודה המעשית' בארץ ישראל. בשובו לרוסיה
ב1905 משווייץ, שם למד ולימד רפואה, נרתם לעבודה ציונית
והשתתף בקביעות בעיתונות הציונית. בוועידת הלסינגפורס נבחר
לוועד המרכזי של ציוני רוסיה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התרחק
מן הציונות.
19 אברהם אידלסון (וקשני, פלך קובנה 1865-ברלין 1921),
למד משפטים במוסקווה, פובליציסט והוגה ציוני. עמד בראש חבורת
העיתונאים שתכננה וארגנה את ועידת הלסינגפורס. בשנת 1905 נקרא
לערוך את הירחון יברייסקאיה ז'יזן ואת השבועון כרוניקה
יברייסקוי ז'יזני, במקומו של נ' סורין, והיה לאחר מכן עורך
ראזסווייט. 'חבורת ראזסווייט' ראתה בו מורה ומדריך. בשנת 1919
השתתף במשלחת ציוני רוסיה לוועידת השלום. ערך את העולם
בלונדון בשנים 1920-1919.
20 יצחק גרינבוים מווארשה.
21 אלכסנדר גולדשטיין (מינסק 1884-ירושלים 1949), עורך דין
ופובליציסט. נמנה עם חברי מערכת יברייסקאיה ז'יזן ועם
'חבורת ראזסווייט'. נטל חלק בהכנות לוועידת הלסינגפורס. היה
חבר מרכז ציוני רוסיה (1919-1909) והשתתף במשלחת ציוני רוסיה
לוועידת השלום בפאריס (1919). משנת 1920 פעל ב'קרן היסוד'
וב1933 נתמנה למנהלה בארץ ישראל.
22 של ציוני רוסיה.
23 מיכאל אלייניקוב (סמולנסק 1880-שאמוני, צרפת 1938), עורך
דין, פעיל ציוני. השתתף עם ז'בוטינסקי בייסוד הוצאת הספרים
'קדימה' ושימש כעורך ראשון של השבועון קדימה. היה פעיל בארגון
'ועידת הלסיגפורס' ונבחר למרכז ציוני רוסיה. בשנים 1929-1913
היה חבר הוועד הפועל הציוני הגדול. במשך כמה שנים היה משנה
למזכיר 'ועד המשלחות היהודיות' לוועידת השלום בפאריס. בשנת
1926 עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. היה חבר המרכז העולמי של
'הציונים הכלליים'.
24 על כינוס זה, שמכונה 'כנס העיתונאים' הראשון, ראה
איגרת אל אוסישקין 26.4.1906; ראה גם איגרת אל אוסישקין 16.7.1906.
25 הלל זלאטופולסקי (יקאטרינוסלאב 1869-פאריס 1932),
מראשוני 'חובבי ציון', תעשיין ופילנטרופ, ממייסדי 'קרן
היסוד'. מן הקונגרס הציוני הראשון ועד לקונגרס השישי פעל לצדו
של פרופ' מאקס מאנדלשטאם שהיה 'מורשה' גליל קייב. הצטרף
ל'ציוני ציון' ובקונגרס הציוני השביעי נבחר לוועד הפועל
הציוני הגדול. זלאטופולסקי היה פעיל במיוחד בתחום התרבות
העברית, למענה תרם בנדיבות לב מכספו. נמנה עם מייסדי 'אגודת
חובבי שפת עבר' (1907).
.
.