אל חיים וברטה בלילובסקי,\1 ברלין
בוקארסט, 3 בינואר 1930 רוסית

שנה טובה!
ידידים יקרים,
ה עתה שיגרתי לכם מברק: 'בלתי אפשרי'.\2 הסיבה: הוזמנתי להעיד בלונדון בפני ועדת החקירה הארץ-ישראלית\3
ב14 לחודש או סמוך למועד זה (הוועדה תמשיך שם את עבודתה עד ה24 לחודש).
חלק ניכר מהחומר נשלח אליי לפאריס וללונדון, לכן עליי למהר.
אצא עם רעייתי מצ'רנוביץ ב9 לחודש בלילה, דרך פולין וברלין, אם נקבל אשרות פולניות.
אודיע לכם במברק את היום ואת השעה שנעבור בברלין.
אל תכעסו עליי שלא כתבתי מארץ ישראל. ראשית, זה לא היה דרוש; ושנית, לא היה נוח.
בארץ העוינת הזאת לא נמצא אף ערבי שישים לב לבואי.\4 במשך כל ימי חיי לא חוויתי כישלון כזה עם קהל.
כולכם שלחתם אותי למצעד גבורה דרך מערך של רובים ערביים, אך הם ישבו בבית קפה.
אני מאוד נבוך - ואצחק כהוגן על הידידים, אף על פי שאני מודה להם מקרב לב על דאגתם ועל חרדתם.
שנינו מרגישים מצוין. רעייתי שוהה כבר בקישיניוב אצל אימה.
אינני יכול לכתוב עכשיו על 'המצב', אבל אני אופטימי כתמיד ואפילו יותר מתמיד.
שלכם, ו' ז'
הערות:
1 איגרת אל גרוסמן 11.9.1925 , הערה 4. ברטה היתה רעייתו. חיים בלילובסקי היה חבר הדירקטוריון של קרן 'תל-חי' ןחבר מועצת ברית הצה"ר.
2 זו מן הסתם תשובת ז'בוטינסקי להזמנת בני הזוג לבקר בביתם בברלין.
3 ועדת שאו, שהוקמה לבירור הסיבות למאורעות תרפ"ט. ז'בוטינסקי העיד בפניה ב24 בינואר 1930. על המשא ומתן שקדם להזמנתו ראה איגרות אל ואן פריזלאנד 8.12.1929 ו- אל הורוביץ 8.12.1929 ו- אל שאו 18.12.1929
ובמבוא עמ' כג-כד, כרך ו' איגרות ז'בוטינסקי.
4לקראת שובו של ז'בוטינסקי לארץ ישראל בנובמבר 1929 הביעו כמה מידידיו דאגה לשלומו, בעקבות דברי השטנה שפרסמו נגדו מנהיגים ערביים והעיתונות הערבית בארץ ישראל לאחר מאורעות תרפ"ט. ראה גם איגרת אל לפין ואחרים 18.11.1929 .