4 בנובמבר (כ"ה בחשוון תרפ"ד) – זאב ז'בוטינסקי מפרסם את מאמרו "על קיר הברזל". לדעתו, הערבים לא יסכימו לרוב יהודי בארץ-ישראל. "הדרך היחידה להגיע להסכם היא קיר הברזל- כוח בארץ-ישראל, אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו".

5 בנובמבר (כ"ח – כ"ט בחשוון תרפ"ז) – נפתחה הוועידה השלישית של ברית הציונים הרביזיוניסטים בארץ-ישראל בתל-אביב. הוועידה במעמד זאב ז'בוטינסקי, אימצה תכניתו של זליג סוסקין על התיישבות חקלאית אינטנסיבית. הוחלט גם על הקמת בית"ר בארץ-ישראל.

25 בנובמבר (י"ח בכסלו תרצ"ה) – נפתח בית הספר הימי , לספנות ולדיג של בית"ר, בצ'יביטאווקיה, איטליה. המחזור הראשון החל עם שנים-עשר חניכים וגדל לעשרים ותשעה. מפקד בית הספר היה ניקולא פוסקו, ועם חניכיו, שלמה אראל.

3 בנובמבר (ב' בחשוון תש"א) – אברהם שטרן ("יאיר") פירסם את עיקרי "התחייה" של "לוחמי חירות ישראל" (לח"י). בין העקרונות: להקים את 'מלכות ישראל' לעם ישראל, לכונן משטר של צדק ולבנות את הבית השלישי.

6 בנובמבר (ח' בחשוון תש"ד) – קמה תנועת "עם לוחם". מקימיה שני חברי אצ"ל: אליהו לנקין ואליהו רביד, אליהם חבר בנימין לובוצקי (אליאב) מהתנועה הרביזיוניסטית. תחנת השידור של האצ"ל הודיעה כי המטרה – חידוש המאבק בבריטים עם גורמים נוספים ביישוב העברי.

1 בנובמבר (ט"ו בחשוון תש"ה) – "לא תהיה מלחמת אחים". מפקדת האצ"ל בהנהגת מנחם בגין העבירה הוראה ללוחמי המחתרת שלא להגיב על פעולות ה"הגנה" נגדם. בפרק זמן של כעשרה חודשים עמדו לוחמי האצ"ל ומפקדיו במילוי ההוראה.

9 בנובמבר (כ"א בחשוון תשי"ג) – נפטר ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, בן 78. בתחילת דרכו הציונית היה ידיד קרוב של זאב ז'בוטינסקי. לימים, נפרדו דרכיהם, אך הידידות האישית נותרה.

15 בנובמבר (כ"א בחשוון תשי"ח) – נפטר משה איכילוב, מ"מ ראש עיריית תל-אביב וראש מינהל יפו. היה ממנהיגי תנועת החרות ונציגה בעירייה והממונה על השירותים הרפואיים שלה. על שמו בית החולים המרכזי של העיר העברית. ספריית מכון ז'בוטינסקי נושאת את שמו.

2 בנובמבר (ז' בחשוון תשכ"ו) – הופעה ראשונה של גח"ל (גוש חרות - המפלגה הליברלית) בבחירות לכנסת השישית. הרשימה בראשות מנחם בגין זכתה ל-26 מושבים והייתה הסיעה השנייה בכנסת. במהלך כנסת זו הוזמן מנחם בגין לכהן כשר בממשלת הליכוד הלאומי.