3 בדצמבר (א' בטבת תרמ"א) – נולד יוסף טרומפלדור, הקצין היהודי הראשון בצבא הצאר, ממייסדי גדוד נהגי הפרדות של ציון וגיבור תל-חי. במלחמת רוסיה-יפאן נקטעה ידו. על שמו תנועת בית"ר.

16 בדצמבר (א' בטבת תרע"ח) – יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד, חברי ניל"י, עלו לגרדום בכלא דמשק, בעוון ריגול נגד הקיסרות העות'מאנית. ניל"י היה אירגון מחתרתי שסייע לבריטניה במלחמת העולם הראשונה.

9 בדצמבר(כ"א בכסלו תרצ"ד) – הפגנה נגד איסורי העלייה של שלטונות המנדט בתל-אביב. ההפגנה נערכה על-ידי ברית הצה"ר במחאה על "ציד התיירים". בהתנגשות עם המשטרה 18 נפצעו, 14 נעצרו.

4 בדצמבר (י"ד בכסלו תש"ב) –'הוועד למען צבא עברי' נוסד בוושינגטון, ארה"ב. המטרה: הקמת צבא של חיילים יהודיים, שיילחם לצד בעלות הברית. בראש הוועד: פייר ואן פאסן והלל קוק (פיטר ברגסון).

1 בדצמבר (ד' בכסלו תש"ד) – מנחם בגין, נציב בית"ר פולין, קיבל את הפיקוד על הארגון הצבאי הלאומי. בפיקודו האצ"ל ניהל מאבק במנדט הבריטי, עד להקמת המדינה.

27 בדצמבר (כ"ג בטבת תש"ו) – התקפות משולבות במסגרת תנועת "המרי העברי" של האצ"ל ולח"י על מפקדות הבולשת. בירושלים וביפו . אבידות הבריטים 7 קצינים וחיילים ו-14 פצועים.

27 בדצמבר ( ז' בטבת תש"י) – ירושלים (המערבית) נהפכה לבירת ישראל. הכנסת מתכנסת לראשונה בירושלים. מספר משרדי ממשלה החלו לעבור לירושלים, מלבד משרד הביטחון ומשרד החוץ. גינויים באו"ם ובבירות העולם.

10 בדצמבר (י' בכסלו תשל"ט) – מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל, ואנואר אל-סאדאת, נשיא הרפובליקה הערבית של מצרים, מקבלים פרס נובל לשלום. הטקס נערך באוסלו, בירת נורבגיה.

14 בדצמבר (י"ח בכסלו תשמ"ב ) –ביוזמתו של ראש הממשלה מנחם בגין, הכנסת מקבלת את חוק רמת-הגולן, שמחיל עליה את החוק והמשפט של מדינת ישראל.