1 באפריל (ז' בניסן תרפ"ה) – חנוכת האוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים במעמד הלורד ג'ימס בלפור. ז'בוטינסקי צידד בהקמת מוסד של הוראת המדעים ולא בהקמת מוסד מחקרי בלבד. ביקש לפתוח פקולטות שבהן יוכל ללמוד הנוער היהודי

28 באפריל (ב' באייר תרצ"ג) – זאב ז'בוטינסקי נאם ברדיו ורשה וקרא להטיל חרם עולמי על גרמניה, בתגובה למדיניותה האנטישמית. כן קרא להקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל כתשובה היחידה לאיום מצד היטלר ומרעיו.

19 באפריל (י"ד בניסן, פסח תש"ג) – פרץ מרד גטו ורשה. הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) בפיקודו של חבר בית"ר אברהם פבל פרנקל והארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בפיקודו של חבר "השומר הצעיר" מרדכי אנילביץ' פתחו באש לעבר כוחות גרמנים שחדרו לגטו

13 באפריל – טבח בשיירת הרופאים ואנשי סגל האוניברסיטה להר הצופים בירושלים. פורעים ערבים רוצחים מהמארב באש רובים ומקלעים 78 רופאים, אחיות, אנשי הסגל הרפואי, עובדי האוניברסיטה, מדענים, חוקרים, סטודנטים ומלווים

1 באפריל - ממלכת ירדן חותמת על הסכם "שביתת הנשק" עם ישראל ברודוס, יוון. בשם ישראל חותם על ההסכם משה דיין. היה זה הסכם "שביתת נשק" שלישי. קודם נחתמו הסכמים דומים עם מצרים ולבנון.

11 באפריל - נפתח ב"בית העם" בירושלים משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, שהיה האחראי לביצוע "הפיתרון הסופי" להשמדת היהודים, נתפס על-ידי "המוסד" בארגנטינה (מאי 1960). הובא למשפט בישראל, הורשע, נידון למוות בתלייה, והוצא להורג במאי 1962.

12 באפריל– ראשית השיבה לעיר האבות חברון. קבוצה בראשותו של הרב משה לוינגר, מראשי גוש אמונים, ערכה סדר פסח תשכ"ח במלון "פארק" בחברון ונשארה להתגורר בו גם בתום ימי החג במטרה ליישב את חברון ביהודים.

1 באפריל – ועדת אגרנט למחקר "מחדלי" מלחמת יום הכיפורים מטילה, בדו"ח ביניים, את כל האחריות על הדרג הצבאי: הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא ואלוף פיקוד הדרום שמואל גונן (גורודיש). הדרג המדיני, יצאו ללא כל רבב.

14 באפריל(כ"ד בניסן תשנ"ג) – נפטר ד"ר ראובן הכט (84), מנאמני זאב ז'בוטינסקי, ממארגני עליית "אף-על-פי", נדבן, יזם ותעשיין, מייסד ממגורות "דגון" בחיפה ובאשדוד, חתן פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988), יועצו האישי של ראש הממשלה מנחם בגין