18 באוקטובר (י"ב בחשוון תרמ"א) – נולד באודסה זאב ז'בוטינסקי, להוריו יונה וחוה לבית ז"ק. משורר, סופר, נואם ומתרגם. מייסד הגדודים העבריים, ראש בית"ר, יו"ר הצה"ר, נשיא הצ"ח ומצביא האצ"ל.

31 באוקטובר (כ"ג בחשוון תרפ"ז) – ז'בוטינסקי נואם בפני בני הנוער באולם "עדן" בתל-אביב. בנאומו קרא לנוער העברי להיות פעיל ומוביל בחיי העם והתנועה הציונית. הנאום המעורר והמתסיס, היכה גלים ביישוב העברי.

5 באוקטובר 1928 (כ"א בתשרי תרפ"ט) – "עברי דבר עברית!" קטטה בין גדוד מגיני השפה העברית, לרבות שישה חברי בית"ר, לבין חברי "פועלי ציון" במועדון "פועלי ציון" בתל-אביב, במסיבה לציון 20 שנה לוועידת האידישיסטים בצ'רנוביץ.

9 באוקטובר 1930 (י"ז בתשרי תרצ"א) – הפגנה נגד ד"ר דרמונד שילס, סגן שר המושבות הבריטי, בחזית מלון "פלטין", בתל-אביב, ביוזמת 'ברית הבריונים'. ראשית המרי נגד המנדט. חמישה עצורים וביניהם ד"ר אב"א אחימאיר.

5 באוקטובר (יום הכיפורים תרצ"ט) – אניית המעפילים "דראגה א'" הגיעה לחופי הארץ כשעל סיפונה 170 עולים, במסגרת עליית "אף-על-פי". המעפילים הועברו לספינת הדייג "ארטימיזיה" והורדו בחוף טנטורה (דור).

31 באוקטובר 1946 (ו' בחשוון תש"ז) – פיצוץ שגרירות בריטניה ברומא. בתגובה על נעילת שערי ארץ-ישראל בפני שארית הפליטה, החליטה מפקדת האצ"ל – "החזית השנייה" – על פעולת תגובה נגד יעדים בריטיים בחו"ל.

3 באוקטובר 1948 (כ"ט באלול תש"ח) – החל להופיע היומון 'חרות', ביטאון תנועת החרות, בעריכת ד"ר יוחנן בדר. העיתון התקיים עד 1965, עת התמזג עם "הבקר" של הציונים הכלליים ליומון "היום".

6 באוקטובר (יום הכיפורים תשל"ד) – צבאות מצרים וסוריה פתחו בו-זמנית במלחמה נגד מדינת ישראל ביום הכיפורים. ממשלת ישראל וצה"ל הופתעו ולא נערכו כנדרש. המלחמה הסתיימה לאחר 18 ימים בניצחון ובאבדות כבדות

5 באוקטובר (י"ט בתשרי תשל"ה) – נפטר זלמן שזר, נשיא המדינה השלישי (1963 – 1973), ממנהיגי תנועת "העבודה". עורך "דבר". שר החינוך הראשון של מדינת ישראל.