את המאמר שלפניכם סיימנו לכתוב בחודש יולי האחרון (2023) לקראת פרסומו בשנת המאה למאמרו של ז'בוטינסקי. לצערנו, המציאות הקדימה אותנו. באחד הימים השחורים בתולדות עמינו, נפער סדק ב"קיר הברזל", כשלצידו פצע אישי. גיא - בנו של אחד מכותבי המאמר- תא"ל (מיל') יובל בזק, נפל בקרב בקיבוץ כיסופים, בתפקידו כלוחם בגדוד 51 של 'גולני'. המאמר מבקש לזקק את רעיונות הליבה של ז'בוטינסקי ב "קיר הברזל" ולנתח את אופן השפעתם על תפיסת הביטחון של מדינת ישראל, ובהמשך להניח בסיס לדיון על הפרשנות הנדרשת לרעיונות אלה, לנוכח אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל במאה ה-21. קו אדום נמתח בין פרעות קישינב לטבח בקיבוץ בארי והוא נובע מיסודות רבים שהתערערו בתפיסת 'קיר הברזל'. אולם מבעד לאפלה של אותה שבת שחורה, בצבצו שתי נקודות אור, התגלתה גבורתו של הישראלי. החייל, השוטר, האזרח ונתגלתה עוצמתה של החברה הישראלית, שמתלכדת ברגע האמת סביב הדגל, למרות כל המחלוקות. גבורה עילאית ורוח איתנה - שתי נקודות המעוררות תקווה גדולה. המבחן הצפוי לנו בחודשים הקרובים ידרוש את כול תעצומות הנפש של החברה הישראלית בכדי לגדוע את היד שהונפה מעל ראשה ולסגור את הסדקים שנפערו בקיר הברזל.