זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי נולד בי''ב בחשוון תרמ''א (17/10/1880) בעיר אודסה שבאוקראינה, כבנם הצעיר מבין שלושה ילדים של יונה בן צבי וחוה ממשפחת זאק. כשנה לאחר היוולדו מת אחיו הגדול, מאיר. אביו שהיה סוחר אמיד, נפטר כשהיה זאב בן שש שנים בלבד. כך כתב עליו: ''אבי מת בהיותי בן שש ועזב אותנו בחוסר כל. את אבי אינני זוכר כלל, או מעט מאוד, אבל שמעתי על אודותיו סיפורים וגם אגדות''.  אמו נותרה לבדה עמו ועם אחותו הגדולה תמר, והמשפחה סבלה מעוני ומחסור. אף-על-פי-כן, הצליחה חוה להעניק לשני ילדיה השכלה תיכונית...

ראשית פעילותו הציבורית והציונית בקיץ 1901 עזב ז'בוטינסקי את איטליה ואת לימודיו, עוד לפני שקיבל את תואר הגמר האוניברסיטאי. בהגיעו לאודסה גילה כי יצאו לו מוניטין של סופר נחשב והחל לכתוב טור יומי בשם ''ברפרוף'' בעיתון ''אודסקיה נובוסטי''. בשנה זו אף הוצג בתיאטרון העירוני של אודסה מחזהו הראשון והפאציפיסטי, ''דם'', שנושאו מלחמת הבורים בדרום אפריקה. בראשית 1902 נאסר ז'בוטינסקי על ידי משטרת הצאר הרוסי למשך שבעה שבועות יחד עם מהפכנים סוציאליסטים, בהאשמת-שווא של פעילות מחתרתית כנגד המשטר. הוא נהג לו...

עבודתו הספרותית ז'בוטינסקי הושפע מהאווירה הרב-תרבותית והקוסמופוליטית שאפיינה את אודסה עיר הולדתו. יצירתו הספרותית התפרשה על פני סוגות ספרותיות רבות, כמו: רומן, דרמה, שירה, ביקורת ספרותית ופיליטון - סוגה שאפיינה אותו במיוחד והוא ראה בה אומנות לשמה. הוא אף חיבר אוטוביוגרפיה. בספרות ובאומנות ראה ז'בוטינסקי האינטלקטואל מכשירים לחינוך העם. הוא תפס את האומנות כמחנכת וכמעצבת את דמות היחיד ואת דמות החברה ובאמן ראה מנהיג בעל שליחות. האומנות מעלה את האדם לדרגה רוחנית-מוסרית גבוהה יותר, ''האומנות היא...

הגדודים העברייםכשנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, במאמר שפורסם ב-1 בינואר 1912 ושמו ''הורוסקופ'', כתב ז'בוטינסקי כי עומדת להתרחש ''מלחמת השמד בין שתיים או יותר מן המעצמות הראשונות במעלה, עם כל הטירוף הנשגב של השיטות המודרניות... תוך כדי מספר אבידות שלא יאמן והוצאת כספים אדירה כל כך במישרים, בעקיפין ובדרך אגב''.  עם פרוץ המלחמה, נשלח ז'בוטינסקי ככתב העיתון ''רוסקיה ויידומוסטי'' לחזית המערב. כאשר נכנסה תורכיה למלחמה ראה הזדמנות לפעול והכריז כי ''גורלנו תלוי בשחרור ארץ-ישראל מתחת השלטון התור...

חבר בהנהלה הציונית במארס 1921 הזמין וייצמן את ז'בוטינסקי להצטרף להנהלה הציונית, ויחד עם נחום סוקולוב לנהל את המחלקה המדינית ולבצע תפקידים נוספים. ז'בוטינסקי ראה חשיבות עליונה בחידוש פעילות הגדודים, וטען כי בלי כוח צבאי יהודי לא יתכן רוב יהודי בארץ. ביולי 1921 במושב הוועד הפועל הציוני נתקבלה דעתו בנושא. ז'בוטינסקי נרתם לפעילות ''קרן היסוד'' שפנתה ליהודי העולם וביקשה מהם להפריש מעשר מכל אשר להם למען בניין ארץ-ישראל. הוא היה חבר דירקטוריון הקרן ומנהל מחלקת העיתונות והתעמולה.  בנובמבר 1921 יצא ז'...

    במהלך סבב ההרצאות שערך, הגיע ז'בוטינסקי בחורף 1923 לריגה בירת לטביה, שם פגש בארגון תלמידי תיכון בשם ''הסתדרות הנוער הציוני האקטיוויסטי ע''ש יוסף טרומפלדור'', בראשותו של אהרון פרופס. קבוצה זו היוותה את הגרעין לתנועת הנוער בית''ר (ברית יוסף תרומפלדור), בה ראה ז'בוטינסקי את גולת הכותרת של פועלו הציוני. הוא הטיף לעיצוב טיפוס עברי חדש, ''גאון ונדיב ואכזר''. גאון דהיינו זקוף קומה, לוחם נועז, נדיב כלפי זולתו המתייחס כבן מלך אל בן מלך אחר ומתאכזר אף לעצמו. דור חופשי מתסביכי הגלות, המוכן תמיד...

        רצח ארלוזורוב והסכם לונדון חיים ארלוזורוב, יו''ר ההנהלה הציונית בארץ-ישראל, נרצח על ידי שני אלמונים שעה שטייל עם רעייתו על חוף ימה של תל אביב, בליל שבת ה-16 ביוני 1933. רצח זה שטף את התנועה הציונית בגל של עלילות שקר, גילויי שנאה עיוורת והתכתשויות פוליטיות. היישוב היהודי נסחף במאבק הפוליטי בין הימין לשמאל. ההסתדרות הקימה ועדת חקירה מיוחדת בראשותם של שאול אביגור ודב הוז לבדיקת הפרשה. שלושה מחברי תנועתו של ז'בוטינסקי: אב''א אחימאיר, מנהיג האגף המכסימאליסטי בתנועה, אברהם סטבסקי וצבי רוזנ...

  בשנת 1934 יזמה ההנהלה העולמית של ברית הצה''ר תנועת עצומה - ''פטיציה'' עולמית. העצומה פנתה לפרלמנטים ולראשי מדינות שונות בכדי לעורר את תשומת לבם לטרגדיה של הגולה היהודית ותבעה מהם לסייע לעם היהודי בהקמת ביתו בארץ-ישראל. ההנהלה הציונית הוקיעה את תנועת העצומה בטענה שזו גורמת נזק לתנועה הציונית. ז'בוטינסקי ותומכיו הואשמו ב''הפרת המשמעת הציונית'' וההנהלה דרשה להחרים את העצומה, אך על אף החרם חתמו עליה 600 אלף יהודים בעשרים וארבע ארצות.  עם סירובה של ההסתדרות הכללית לאשר את הסכם ז'בוטינסקי-בן-...

  ז'בוטינסקי והאצ''ל האצ''ל קם מתוך שורות ההגנה לאחר מאורעות הדמים בשנת תרפ''ט. אברהם תהומי, מפקד מחוז ההגנה בירושלים, פרש יחד עם קבוצת מפקדים ב-10 באפריל 1931 והקים את ''הגנה ב''', הידוע גם בשמות ''ארגון ב''', ''הארגון המקביל'' ו''הגנה לאומית''. השם אצ''ל — ארגון צבאי לאומי, הופיע לראשונה בעיתון ''המצודה'' בקיץ 1932. פרישת תהומי נבעה בין השאר מחילוקי דעות שהתגלעו בין חברי ההגנה, בנושא תפקודו הלקוי של הארגון בזמן הפרעות. חלק מהוויכוח נסב סביב הטענה, ששיטת ההבלגה פשטה את הרגל וכי יש לנקוט פע...

  אוואקואציה וחלוקה ז'בוטינסקי היה פסימי ביותר לגבי המשך החיים היהודיים בגולה, בכנס ההסתדרות הציונית החדשה שנערך בוורשה ב-13 ביוני 1936, העלה במפורש את רעיון ''האוואקואציה'' – פינוי המוני של יהודים מאירופה. ז'בוטינסקי הותקף חריפות בהאשמה שרעיונו זה יגרום לממשלה הפולנית לגרש את היהודים. ועדת חקירה מלכותית בריטית בראשות הלורד פיל, המליצה בשנת 1937 על חלוקת ארץ-ישראל והקמת מדינה יהודית בחלק קטן שלה. ז'בוטינסקי דחה את הרעיון על הסף וראה בו הצעה אבסורדית. הוא פתח במערכה שיטתית למען דחיית תוכני...

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פנה ז'בוטינסקי לראש ממשלת בריטניה והציע להקים צבא יהודי בן מאה אלף לוחמים שילחם בכל החזיתות, על הצעתו זו הוא לא קיבל כל תגובה. לכן, יצא לארצות הברית בראש משלחת של הצ''ח, כדי לפתוח שם במערכת הסברה למען הקמת צבא עברי. תוך כדי מסעו ערך ביקור במחנה האנטר, ליד ניו יורק, שם נדם לבו. ז'בוטינסקי נפטר ביום כ''ט בתמוז ת''ש (4/8/1940). הוא נקבר בבית הקברות על שם משה מונטיפיורי בלונג איילנד. בצוואתו שנכתבה ב-3 בנובמבר 1935, ביקש: ''רצוני שיקברוני או ישרפו גווייתי (אחת היא לי) ב...