יום אחד בשנת 1897, כאשר עילעל הנער ולדימיר ז'בוטינסקי באחד העיתונים היומיים באודסה, הוא שמח לגלות בו מאמר מודפס בחתימתו, תחת הכותרת ''הערה פדגוגית''. היה זה, כפי הנראה, המאמר הראשון שלו שפורסם אי-פעם. זאב ולדימיר היה אז כבן 17.

ז'בוטינסקי תמיד חיבב את עבודתו העיתונאית וכיבד אותה. ''העיתונאים הם המעמד השליט בעולם'' — נהג לומר - וכי ''אין בעולם מלאכה נשגבת ממלאכתו של העיתונאי. כתפקידו של מחזור הדם בגוף, כתפקידו של המסחר במשק העולמי, כן תפקידה של עיתונות בשדה הרוח''.

את חשיבות כתיבת המאמרים ניתן לראות בציטוט מתוך מאמרו על העיתון ''חזית העם'', בו הוא מגיב על הקריאה '''אין לנו צורך במלים, מעשים תנו לנו!' דבר אחד שוכח אותו קהל: שגם דיבור הוא מעשה; אולי הממשי מכל שאר המעשים. ערים נחרבו ועוד תיחרבנה, אבל מה ש'צעקו' במדבר 'צעקנים' מלפני אלפים שנה, עודנו חי ועודנו פועל. במאמר נבנתה תבל; במאמר יתוקן עולם''.

הוא היה אמן של סוגת הפיליטון. רוב הפיליטונים שלו עסקו בנושאים ''יהודיים'', והוא מתגלה בהם כאינטלקטואל רגיש.

ז'בוטינסקי נהג לשלוח העתקים ממאמריו לעיתונים גדולים בכל העולם. את מאמריו כתב בעט נובע או הדפיס במכונת כתיבה, בשטף, בקצב מהיר ובקלות, ורק לעיתים רחוקות נתקשה למצוא נושא לכתיבה. פעמים רבות לא חזר לערכם. בנו ערי מספר כי הוא ''היה יושב ומתקתק במהירות מופלאה באצבע אחת בכל יד''.

הוא קנה לו קהל קוראים נאמן, שיכול היה לזהות מאמריו גם ללא חתימתו, על-פי סגנון פובליציסטי ייחודי שפיתח, שהתאפיין בתוכן בהיר, התאמה פנימית, אמירת הדברים כבדרך-אגב אך יחד עם זאת, צלילה אל מעמקי דבריו ונימוקיו. הוא הסביר רעיונות מורכבים בצורה ממצה וקולעת. מזכירו, יוסף שכטמן, אמר: ''ז'בוטינסקי היה היפוכם של אלה שאינם רואים את היער מרוב עצים: הוא ראה את היער ראות ברורה, ומייד ראוהו גם קוראיו''.

בעת שהותו בארץ-ישראל תוך כדי מעורבותו בפעילות חיי היישוב ובהתארגנותו, כתב ז'בוטינסקי עשרות מאמרים שפורסמו בעיתונים ''חדשות הארץ'' ו''הארץ''. במאמרים אלה הביע דעתו והשקפותיו על קשת רחבה של נושאים שעמדו על סדר יומו של היישוב, אך גם על בעיות בינלאומיות, ביקורת ספרותית, ונושאי תרבות. דרכם ניתן לראות את התפתחותה של השקפתו הציונית. הוא הדגיש את ייחודו של היישוב היהודי כחברה לאומית מתגבשת.

ז'בוטינסקי ידע על בוריין למעלה כשמונה שפות, ואף-על-פי-כן היה מאוהב בשפה העברית - ''הנפלאה שבשפות. שפת אלפי היפוכים, הקשה והעזה כברזל וגם רכה ומזהירה כזהב''.

מבין מאות המאמרים מפרי עטו של זאב ז'בוטינסקי, אנו מביאים בזה מבחר קטן, בבחינת מעט המלמד על המרובה.

 לתנאי שימוש

 לחיפוש במאגר המלא של אוסף המאמרים  לחץ כאן