הערות

1. י"ח רבניצקי (אודסה 1859-תל אביב 1944), סופר, עורך, פובליציסט ומו"ל. למד בישיבת אודסה, שם לימדו גם לימודים כלליים. את השכלתו הכללית הרחבה רכש בעיקר בלימוד עצמי. הוא נמנה עם ראשי האסכולה האודסאית של הספרות העברית. המאסף הספרותי פרדס, אותו יסד בשנת 1892, שימש במה ספרותית לרבים מגדולי הסופרים העבריים של התקופה (ח"נ ביאליק פרסם בו את שירו ​​הראשון - 'אל הציפור'). הוא היה מראשוני 'חובבי ציון' באודסה, כיהן כחבר 'הוועד האודסאי'. , נמנה עם מייסדי אגודת 'בני משה' ונבחר לראשונה הלשכה באודסה. תרם לחינוך העברי המודרני בהכנת ספרי יסוד בין: 'סיפורי המקרא' ו'ספר האגדה ', שניהם בשיתוף עם ח"נ ביאליק. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל, בהמשך הפעילות הציבורית והספרותית.
2. רבניצקי, שהתגורר בשכנות למשפחת ז'בוטינסקי באודסה, לימדו עברית מגיל שמונה, לאורך מספר שנים.
3. יומון רוסי ליברלי. יצא לאור בפטרבורג הדן 1905-1903 ו1908-1906, בעריכת אלכסיי סובורין הבן. ז'בוטינסקי התחיל לעבוד בו בתחילת 1904, זמן קצר לאחר מכן הגיעו לפטרבורג. שכרו החודשי שם היה 400 רובל תמורת שני מאמרים בשבוע
4. יודעת או לא יודעת.
5. יומון עברי שיצא לאור בווארשה מינאר 1903 ועד מאי 1905.
6. איזידור ישראל אלישוב ('בעל מחשבות'; קובנה 1873-וארשה 1924), רופא, עסקן ציוני, פובליציסט ומבקר ספרות. היה חבר ה'פראקציה הדמוקרטית '. בשנת 1901 השתקע בווארשה, שם ערך את הצופה, הטעלעגראף ועיתונים אחרים.
7. בתי ספר
8. חברה להפצת יינות ארץ ישראל. סניף החברה בווארשה נוסד ב 1896.
9. במכתבי העתים, דהיינו במכתבי העת
10. ויידיש.
11. כינויו של מרכז 'חובבי ציון' ברוסיה (היא 'החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה ברוסיה ובארץ הקדושה'). רבניצקי, שהיה חבר הוועד, היה פעיל במיוחד בענייני חינוך.
12. לעת עתה.
13. להציע.
14. כמו שאומר
15. מן הסתם צ"ל רעיוננו.
16. דה מיין: במלוא המחשבה וכוח הרצון.
17. יברייסקאיה ז'יזן, הביטאון המרכזי של ציוני רוסיה בשפה הרוסית, שיצא לאור כירחון בפטרבורג מינואר 1904 עד אפריל 1907. מייסדו ועורכו הראשון היה ניקולאי סורין. ב 1905 נקרא אברהם אידלסון ממוסקווה לעמוד בראש מערכת של הירחון וכן של השבועון כרוניקה יברייסקוי ז'יזני (ראה להלן, הערה 21). ז'בוטינסקי היה חבר במערכות של שני כתבי העת
18. ההפעלה, היומון הראשון ברוסיה בשפת יידיש. בעבר 1908-1902 יצא לאור בפטרבורג ובשנים 1913-1910 בווארשה.
19. דה מיין: בקוראך את העברית ואת היידיש שלי.
20. דהיינו: מהו שהצחיק אותך יותר.
21. דהיינו: השבועית, והכוונה לכרוניקה יברייסקוי ז'יזני, שנוסד על ידי ניקולאי סורין ויצא לאור בפטרבורג מינואר 1905 עד קיץ 1906 (הגיליון האחרון הופיע ב 7 (20) בספטמבר 1906). את מקומו מילא השבוע יברייסקי נארוד שיצא לאור מנובמבר 1906 עד ינואר 1907.
22. יברייסקאיה ז'יזן.
23. מכתב חוזר.
24. שר הפנים הרוסי ויאצ'סלאב פלווה, שנודע בשנאתו ליהודים, נרצח ב 15 ביולי 1904 בידי מהפכן רוסי
25. הדיו האדומה
26. נמחקו, צונזרו
27. לייב יפה (גרודנו 1875-ירושלים 1948), סופר, משורר, עסקן ציוני ופובליציסט, מראשי 'קרן היסוד'. היה חבר 'הפראקציה הדמוקרטית'. היה פעיל בארגון ועידת פרייבורג (1905). בוועידת הלסינגפורס (1906) נבחר לוועד המרכזי של ציוני רוסיה, ובקונגרס הציוני השמיני (1907) נבחר לוועד הפועל הציוני הגדול. ב 1919 הגיע לארץ ישראל כחבר 'ועד הצירים' והשתקע בה. פעל רבים בשליחות ההסתדרות הציונית ו'קרן היסוד '. יפה נהרג בפיצוץ מכונית התופת בחצר 'המוסדות הלאומיים' בירושלים, ב 12 במארס 1948.
28. כמו הנראה: שורות.
29. מן ההתחלה
30. עד סוף שנת 1928 נהג ז'בוטינסקי, בדרך כלל, לחתום את שם משפחתו בעברית בלי הגרש אחרי האות ז