מכתב זאב ז'בוטינסקי - שיקגו, אל ערי ז'בוטינסקי - נהריים
מספר האגרת : 7471
קבצים מצורפים
תוכן
67 אל ערי ז'בוטינסקי, חיפה/1
שיקאגו, 30 במארס 1935 עברית/2
שיקאגו, 30 במארס 1935
אהובי,
אמא טילגרפה לי שנסעת, עניתי לה במברק: bonne chance pour E., ferai tout possible adoucir la solitude./3 מי יודע אם אוכל לקיים הבטחתי. אבל אמא היא 'ברזל' – you know, every day, even from afar, she grows on me;/4 באמת אני חושב כי מעטות כמוה בעולם. טוב עשית שבחרת בחיי עצמאות ואני תקוה שתמצא לך דרך המתאים למשא_לבּךָ. אל תפחד לעשות ניסיונות אף אם לא יצליחו לראשונה; ובכל קושי, אנא ואנא, זכור כי אין לי אושר גדול וטהור מלעמוד לצדך.
ענין הוויזה:/5 לא יאה שתמסור לוו'/6 מכתב. אם יהיה צורך טלגרף אלי, ואז אשלח לוו' מברק בעל 100 מילה שיעשה רושם הרבה יותר כביר. בטוחני שישפיע. אבל צודק אתה: אם לא ישפיע – תכריח אותם לאסור אותך ולגרש אותך בחזקה, אך ברצונך החופשי לא תצא. אינני מסכים לדעתך שגם לך מותר לעשות לטובת הרעיון דברים שיש בהם רמז ל'swindle',/7 אבל זה איננו swindle כי אם התקפה פנים אל פנים.
לך והצלח, אהובי. כתוב לאמא.
אני יוצא מפה ב10 לאפריל פאריסה.
אבּא
אם יסכימו ל'שולחן עגול'/8 – חובתי לעשות את הניסיון הזה, כי באמת נשקפת סכנה לציונות ויש צורך באיזו מידה של coordination./9 אבל אם ידחו את ה'שולחן',/10 או אם לא יצליח – צודק אתה, החלטתי לעשות את הפוטש השני,/11 או לרדת מהבימה.
1 מן הסתם היתה משפחת קופ בחיפה תחנתו הראשונה בארץ ישראל.
2 בכתב לטיני.
3 צרפתית: הצלחה לערי, אעשה כל אשר ניתן כדי להקל על הבדידות.
4 אנגלית: אתה יודע, בכל יום, אפילו מרחוק, אני מעריך אותה יותר.
5 ערי נסע לארץ ישראל עם ויזה שהקנתה לו זכות ישיבה בארץ ישראל לזמן קצוב (ראה לעל, איגרת 17). כדי לזכות במעמד של תושב קבע הוא נזקק לסרטיפיקט (ראה להלן, איגרת 89) או לוויזה המקנה זכות שהייה ממושכת וזכות לעבודה (ראה להלן, איגרת 109).
6 לווקופ, הנציב העליון לארץ ישראל.
7 אנגלית: תרמית
8 אם הוועד הפועל הציוני, המקיים את מושבו בירושלים (28 במארס-8 באפריל), ייענה לדרישת נציגי ברית הצה"ר לקיים ועידה בהשתתפות כל המפלגות הציוניות, לשם השכנת שלום בתנועה הציונית.
9 אנגלית: תיאום.
10 את ההצעה לקיים ועידת שולחן עגול בהשתתפות כל המפלגות הציוניות, כדי להשכין שלום בתנועה הציונית.
11 דהיינו לדרוש מברית
הצה"ר לפרוש מההסתדרות הציונית ולהקים הסתדרות ציונית עצמאית. ב1932 האשימו מאיר גרוסמן ותומכיו את ז'בוטינסקי ב'פוטש' בשל הצעדים שנקט בעקבות כישלון ועידת קאטוביץ (ראה כרך ח, איגרות 195^199). סלע המחלוקת העיקרית בין ז'בוטינסקי לבין גרוסמן היתה שאלת הבכורה של משמעת הצה"ר על פני משמעת ההסתדרות הציונית. ה'פוטש' הראשון של
ז'בוטינסקי היה ציון דרך, שהוביל בסופו של דבר לפרישתו של הצה"ר מההסתדרות הציונית.

