149 אל יוענה ז'בוטינסקי, לונדון
ניו יורק, 17 במאי 1940 רוסית
ניו יורק, 17 במאי 1940

אַנֶלי, ייתכן ומכתבי הנוכחי יגיע אליך ביום הולדתך. אני מאוד חושש לכתוב לך מה אני מרגיש ומה אני חושב – אין מה לעשות. מכל המרירות שבלעתי במהלך חיי, הגרועה ביותר היא הכוס הזאת: שלושתנו מפוזרים עכשיו. טוב בהרבה היה לשבת אתך עכשיו במרתף עם מסכות ביד/1 או אפילו על האף. לא נשארו לי שום מחשבות ושום עניינים אחרים; בעצם, אפילו לא חלומות או בקשות מבורא עולם, רק להיות יחד אתך./2 את רשאית לא להאמין, אלוהים אתך. בשבילי עכשיו זה כל העסיס וכל המשמעות שנותרו בחיים; על אף שלא ראוי לי לכתוב מילים כאלה אפילו לך לבדך.

אני מנשק אותך,

ו'

1 בשל החשש להפצצות של המטוסים הגרמניים.
2 במקור ביידיש בכתב לטיני: abi mit dir zusamen sein