אל יצחק שקי, פירנצה
לונדון, 31 במארס 1936 איטלקית
לונדון, 31 במארס 1936
שקי היקר,
קיבלתי את מברקך מ28 במארס,/1 ואני מצרף את החומר שהצלחתי למצוא./2 זה לא הרבה אך אולי זה יספיק, כי איש לא יכחיש שבנוגע לזכות כניסה לעבר הירדן נהגו האנגלים תמיד בארץ ישראל כאילו הארץ איננה 'חברה' בחבר הלאומים./3
הרשה_נא לי להעיר הערה: אינני בטוח אם בנושא זה יש לוועדת המנדטים הכוח להתערב ביעילות. נראה לי שהכול מצביע/4 על כך שהנושא הוא בסמכותו של בית הדין בהאג./5
נ"ב: ישנו בתל אביב סוחר אחד או שניים שנפגעו מהטלת הסנקציות./6 אם אינני טועה, לפחות אחד מהם הוא אזרח איטלקי. לא כדאי לי לחקור, שכן אם מוצאים בזה עניין ניתן לקבל את המידע ישירות מרומא באמצעות הקונסוליה. כל אחד יכול לפנות לבית הדין בהאג אם הוא נתמך על ידי ממשלה כלשהי. כך תמכה בעבר ממשלת יוון בפעולה שיזם מר מאוורומאטיס נגד הזיכיון של רוטנברג./7 ייתכן ששיטה זו עדיפה על פעולה מידית בשם הממשלה.
אני שולח העתק של מכתב זה ללוי,/8 ואני מצפה לקבל ממך בינתיים מפירנצה את ההבהרות שהבטחת.
דרישת שלום לכולם. לפני ימים אחדים כתבתי לצ'יוויטאווקיה, ואני מקווה שקיבלת את המכתב. איך עבר החג?
שלך, ו' ז'
האם נמצא מתרגם בשביל התזכיר (הפטיציוני) בנוגע למועצה המחוקקת?/9
מצורפים בזה:



1)













חבר הלאומים
ועדת המנדטים המתמדת
הפרוטוקולים של המושב ה13, עמ' 47:
(ואן רס)/10:
יהודים אשר התיישבו בארץ ישראל זכאים יהיו לדרוש אזרחות ארץ-ישראלית, ובמקרה זה הם לא היו בעלי אזרחות של מדינה החברה בחבר הלאומים, ולפיכך הם לא יכלו לדרוש את השוויון המובטח בסעיף 18 של המנדט. ואולם אם יהיו בארץ ישראל יהודים שלא היו בעלי אזרחות ארץ-ישראלית, אבל יהיו בעלי אזרחות של מדינות החברות בחבר הלאומים? נראה שליהודים אלה, בהתאם לתנאי המנדט, יש להתיר כניסה חופשית לעבר הירדן.



2)













חבר הלאומים
ועדת המנדטים המתמדת
הפרוטוקולים של המושב ה15, שהתקיים בז'נווה מ1 עד 19 ביולי 1929, עמ' 100:
מר ואן רס שאל אם ממשלת עבר הירדן תוכל למנוע מיהודי ארץ ישראל להיכנס לשטחה.
סר ג'ון צ'נסלור השיב שניתן למנוע מהם להתיישב בעבר הירדן.














מר ואן רס שאל אם האיסור הזה חל גם על יהודים שהם בעלי אזרחות של מדינה החברה בחבר הלאומים, ואשר אינם בעלי אזרחות ארץ-ישראלית.
סר ג'ון צ'נסלור השיב, כי הוא מאמין שמבחינה חוקית לא ניתן למנוע את כניסתם.
הערות:
1 בהתייחסו למידע שקיבל מז'בוטינסקי על אודות הסנקציות על איטליה אשר נכפו על תושבי ארץ ישראל (ראה איגרת אל שקי י' 23.3.1936 ), ביקש שקי מז'בוטינסקי שיספק לו פרטים מדויקים על אודותם (מ"ז, פ307).
2 ראה להלן.
3 ראה הצהרתו של צ'נסלור, הנציב העליון לארץ ישראל, בוועדת המנדטים (שם).
4 במקור בצרפתית: tout indiqué
5 דהיינו בית הדין הבינלאומי בהאג (שם, הערה 6).
6 שם, הערה 3.
7
אֶוּריפידס מאוורומאטיס (Euripides Mavrommatis) היה בעל הון יווני. בשנת
1914, ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, קיבל זיכיון מהממשל העותמאני להקים תחנת כוח בירושלים ולהפעילה. לאחר שפנחס רוטנברג קיבל זיכיון מהממשל המנדטורי לספק חשמל לארץ ישראל כולה, פנתה ממשלת יוון לבית הדין הבינלאומי בהאג בשמו של מאוורומאטיס, בדרישה שהממשל הבריטי יקיים את הזיכיון אשר הוענק לו בשעתו על ידי הממשל העותמאני. ב1925 פסק בית הדין הבינלאומי לטובת מאוורומאטיס.
8 להארי לוי.
9 ז'בוטינסקי ביקש לתרגם לאיטלקית את התזכיר בעניין המועצה המחוקקת כמחווה למרקיז תיאודולי, יושב ראש ועדת המנדטים, ולוויטו קאטאסטיני, מנהל מחלקת המנדטים במזכירות חבר הלאומים. שניהם היו איטלקים (ראה איגרת אל שקי י' 23.3.1936 ).
10 דניאל פרנסוא וילהלם ואן רס (איגרת אל סוסקין 25.9.1930 , הערה 4) היה בשעתו סגן יושב ראש ועדת המנדטים המתמדת.