8 אל ערי ז'בוטינסקי,/1 בוקארשט
לונדון, 11 בינואר 1940 אנגלית
לונדון, 11 בינואר 1939
ערי היקר,
זה עתה ביקשתי מן המשרד להבריק לך: 'אני מבין את מצבך. אמא תחכה או שתבקר אותך לפני שהיא תיסע בעקבותיי לאמריקה. יש תקווה מבוססת שהכסף מ'טאטרה'/2 ישתחרר בתוך שבוע ובן_חורין/3 יבוא עם סמכויות נרחבות'.
בן_חורין יסביר לך את פרטי המצב. כאן אוכל לשרטט רק את עיקרי הדברים: אני אמור להגיע לניו יורק בדרך האוויר בתחילת פברואר. אשהה שם עד עשרה במארס ואטוס לארגנטינה. שם אשהה עד סוף אפריל ואחר כך אשוב לארצות הברית, שם אשאר במשך תקופה בלתי מוגדרת. היעדרותי מאירופה עשויה להימשך שנה תמימה. ברור שאינני רוצה להיפרד מאמא לתקופה כה ארוכה. אין בכוונתי לייגע אותה באין ספור מסעות קטנים, אבל היא יכולה לראות את שני חלקי אמריקה בלי להתעייף. הוסכם בינינו כי אם היית יכול לבוא עכשיו היא תהיה מוכנה לנסוע יחד אתי בסוף החודש. אולם היא לא תעזוב בלי לראותך, ומאחר שנראה (ממברקך האחרון) שלא תוכל להגיע לפני שפלטין יהיה מסודר,/4 היא החליטה לדחות את נסיעתה.
מבחינה תיאורטית אפשריים עכשיו שני מהלכים: שהיא תחכה לך כאן או בפאריס, אם הוויזה שלך תתיר לך להתעכב בפאריס כעשרה ימים. אם לא, היא תהיה מוכנה להצטרף אליך בבוקארשט
ומשם היא תיסע לאמריקה. באופן אחר עשויה אולי אביבה/5 לנסוע עמה לבוקארשט (זה בהחלט תיאורטי משום שאין לנו מושג על אודות האפשרויות).
המהלך השני נראה הגיוני משתי סיבות: ראשית, משום שמפאת עבודתך אתה עשוי לשהות שם במשך חודשים; שנית, משום שאין שום מטרה מוגדרת לבואך לכאן, אלא אם כן יחול שינוי בנוגע לשאלת הלגיון./6 אני מניח שקיבלת את מכתבו של אמרי,/7 שהעתק ממנו שלחתי לך לפני חודשיים; אולם האירועים שאירעו מאז הופכים את התכנית לאבסורדית. בכל זה תדון עם בן_חורין, ותחליט אם אתה יכול (ומעדיף) לבקר את אמך כאן במערב בתוך זמן סביר, או שאתה מעדיף לפגוש אותה ברומניה.
כל זה ישתנה כמובן מידית, כאשר שאלת הלגיון ועניינים דומים יקבלו פתאום מפנה חיובי יותר. אם זה אכן יקרה, תשנה את הדברים בהתאם. אולם, אף על פי שאני דבק באמונתי, שאם המלחמה תימשך הכול ילבש צורה חיובית, אני בספק אם זה יקרה בטרם יחלפו מספר לא מבוטל של חודשים. בן_ח'/8 גם יביא לך את הוראותי המיועדות לך אישית.
אשר למצב שמחייב אותך להישאר
בתפקידך, אני מקווה מאוד שבן_חורין יוכל להביא את כל העניין להסדר משביע רצון. אין טעם שאדון בכך במכתב. אבל אני מבקש שתדע, ושנן_נא את הדבר באוזניהם של פלטין, קוסטין,/9 ציטרון,/10 גלעזר,/11 פראנקו/12 וכולם: אני מודע בהחלט למצב הבלתי אפשרי של שתי הקבוצות./13 מבחינתי, אין זה משנה אם אנחנו נושאים באחריות רשמית לכך (לדעתי, לא): אולם לא אנוח עד שבעיה זו תיפתר. ברור שבתנאים הנוכחיים אין באפשרותו של איש לפעול 'במהירות'; אך לא אנוח - כאן או בארצות הברית או בדרום אמריקה – עד שהבעיות ייפתרו. ממכתביהם של פראנקו וקוסטין/14 ברור לי לגמרי איזה רושם יצר העסק של ציטרון,/15 ואני יכול לתאר לעצמי עד כמה זה פוגע בך, במוניטין שלי ושל אספרג'וק./16 אין דבר, בסופו של דבר זה יהיה בכל זאת סיפור על הישג גדול./17
1 ערי ז'בוטינסקי (כרך א, איגרת 94, הערה 2) טיפל באותה עת יחד עם פעילי עלייה
של התנועה הרביזיוניסטית בהעלאת כאלפיים וארבע מאות מעפילים, שהיו תקועים בספינות על נהר הדנובה, בנמל סולינה.
2 מדובר כפי הנראה בכסף שנועד לעלייה ב' שהופקד בשעתו על ידי שלמה יעקבי בבנק 'טאטרה' בפראג. מן הסתם עלה בידי יעקבי להעביר את הכסף לבנק בריטי, כאשר הוא שהה בפראג ביום הכיבוש הגרמני של העיר (ראו כרך י"ד, איגרת 51).
3 אליהו בן_חורין (כרך ה, איגרת 179, הערה 1) היה חבר נשיאות הצ"ח. בתום שליחותו בבוקארשט הוא הצטרף למשלחת הנשיאות בארצות הברית לצדו של ז'בוטינסקי.
4 נפתלי פלטין - Faltin (כרך י"ד, איגרת
172, הערה 6), נציב בית"ר צ'כוסלובקיה, הביא לנמל סולינה קבוצה של 530 בית"רים, למרות הודעתו של ערי ז'בוטינסקי שעדיין אין אנייה שתשיט אותם לארץ ישראל (ראו להלן, איגרת 44).
5 אביבה קוגן, ארוסתו של ערי.
6 דהיינו ממשלת בריטניה תחזור מסירובה להקמת לגיון יהודי, שיילחם שכם אחד עם צבאות בעלות הברית נגד גרמניה.
7 במכתבו מ17 בנובמבר 1939 הודיע ליאופולד אמרי (כרך י"ד, איגרת 277, הערה 1), כי מפאת גילו ערי לא יוכל להתגייס לחיל האוויר המלכותי בתור טייס, אולם הוא יוכל להתקבל בתור תותחן אוויר (מ"ז, א27/3/1). ראו כרך י"ד, איגרת 278.
8 אליהו בן_חורין.
9 ז'אק קוסטין – Jacques Costin (כרך י"ג, איגרת 195, הערה 1) נמנה עם הפעילים הראשיים של מרכז העלייה של הצ"ח בבוקארשט.
10 אלכסנדר ציטרון, לימים יהושע הלוי (בֶּרֶהו בֶה 1917 –
נתניה 2009) נמנה עם ראשי בית"ר בצ'כוסלובקיה. בשנת
1939 הוא נתמנה לנציב בית"ר סלובקיה. הלוי לחץ על פעילי מרכז העלייה בבוקארשט שיסייעו לו להוציא את קבוצתו לרומניה. בשל מחסור בכסף לא ניתן היה להיענות לבקשותיו. על השתלשלות ההפרשה ראו להלן, הערה 16.
11 אליעזר גלעזר (כרך י"ג, איגרת 222, הערה 1) שהה באותה עת ברומניה וסייע להוציא אל הפועל את מסע האנייה 'סאקאריה', בה הפליג גם הוא לארץ ישראל.
12
ראובן פראנקו (כרך י, איגרת 281, הערה 1). נמנה עם הפעילים המרכזיים במפעל עלייה ב' וגם הוא נמנה עם המארגנים של אניית המעפילים 'סאקאריה'.
13 קבוצה אחת של בית"רים מפראג בראשותו של נפתלי פלטין נמצאה ברפסודה 'ספירולה', והקבוצה השנייה שהובאה על ידי וילי פרל מווינה ומפראג נמצאה בספינה 'סאטורנוס'.
14 המכתבים לא נמצאו.
15 הכוונה כנראה לעסקת חכירה של האנייה הצרפתית 'סאן בריק' שהוצאה אל הפועל על ידי ד"ר ראובן הכט בשנת 1939 בכספי קבוצת ציטרון מבראטיסלבה. ערב פרוץ המלחמה ביטלו שלטונות צרפת את העסקה וכספם של אנשי קבוצת ציטרון ירד לטמיון. מכיוון שלא ניתן היה לצרפם ל'סאקאריה', השיג בן_חורין בעבורם מימון מבנקאי יהודי עשיר בבוקארשט לרכישת ספינה יוונית בשם 'סטאפנו' ששמה שונה ל'פנצו'. ספינה
זו הפליגה מבראטיסלבה ב18 במאי 1940 כשעל סיפונה 509 מעפילים. על תלאותיהם ראו את ספרו של יהושע הלוי הביתה! ארבע שנים בדרך לציון: מסעותיה של אוניית מעפילים אחת.
16 Asperjoc – עיירת נופש בחבל ארדש (Ardèche)באזור האלפים בצרפת. במקום זה בילה פעם ערי עם הוריו.
17 הסיום חסר.