314 אל שלמה זלצמן, תל אביב
וארשה, 10 באוקטובר 1936 רוסית
וארשה, 10 באוקטובר 1936
סודי
סולומון דוידוביץ' היקר,
מסיבות שונות עליי לשאול אותך שאלה עסקית:
א) כמה אתה משלם בעבור תרגום מאמריי ובעבור תרגומים אחרים לצורך הספרים?
ב) האם אתה מוכן למסור לידיי את התרגומים הללו? הייתי מוכן לקבל על עצמי את כולם או רק את החשובים ביותר – תלוי בתשלום. העניין הוא שנפרדתי ממאָמענט./1
אל תחשוש פן לא יהיו תרגומים./2 נסכם כך שאת שכר הסופרים אקבל לאחר מעשה,/3
דהיינו לאחר מסירת החומר. אני מבטיח שעד למסירת 15 הגיליונות הראשונים לא אבקש אפילו מקדמה.
הסיבה איננה חומרית בלבד, העניין הוא שבשעת קריאת התרגומים מתעוותים
פניי./4 לדוגמא: בעמ' 229, באמצע: камо грядеши./5 האם המתרגם או העורך לא ידעו שזה קוו ואדיס? אבל העיקר – הסגנון כולו אינו שלי, ואני מצר על כך.
או אפשר כך: תזמין אצלי את שמשון, את חמשתם, ואת מגילת הגדוד.
הרהר בדבר.
אני מחבק אותך ואת ליובוב איסאקובנה./6

שלך, ו' ז'
אני דואג מאוד לערי, ועוד יותר לאניה השוהה כבר כמדומני בלונדון. אלה החיים...



הערות:
1 איגרת זו קדמה לחלק השני של איגרת אל ז'בוטינסקי י' 9.10.1936
דלעיל, שכן לזלצמן הוא כתב שנפרד ממאָמענט, בעוד שבחלק השני של איגרת 313 (אל יוענה) כתב שבמחלוקת שלו עם העיתון חל שיפור. אלא שאי אפשר להפריד את החלק השני של
איגרת 313 מחלקה הראשון, שמועד תחילת כתיבתה הוא 9 באוקטובר. ואולם כעבור למעלה משבועיים הוא מבשר ליוענה: 'ממאָמענט נפרדתי סופית' (ראה איגרת אל ז'בוטינסקי י' 2.11.1936 ).
2 ז'בוטינסקי הרגיע את זלצמן שלא יחשוש פן עומס העבודה המוטל על כתפיו ימנע ממנו לעמוד בהתחייבות.
3 במקור בלטינית: post factum
4 כל המאמרים, פרט לאחד, שראו אור בכתבים נבחרים כרך ראשון: גולה והתבוללות, בהוצאת שלמה זלצמן, תורגמו לעברית בידי ד"ר א' א' קבק ומ' אזרחי-קרישבסקי.
5 במשפט: 'אבל הנה לך הקְבלה לכך מתוך הרומן камо грядеши של סנקביץ,' לא טרח המתרגם (אזרחי-קרישבסקי) לתרגם את שם הרומן מסלאווית עתיקה שפירושו 'לאן אתה הולך'. ז'בוטינסקי ציפה ששם הרומן יובא בלשונו של סנקביץ': Quo Vadis
6 רעייתו של שלמה זלצמן.