269 אל דוד רזיאל, תל אביב
לונדון, 6 בנובמבר 1939 עברית
לונדון, 6 בנובמבר 1939
אדוני הנציב,
הנני שמח מאד בדעתי שמכתבי זה יגיע לעצם ידיו./1 יקבל_נא את ברכתי ואת איחולי היוצאים מן הלב.
יחד עם זה לא אוכל להסתיר מלפניו את דאגתי על שלא קבלתי עד עתה כל תשובה מאדוני על מכתבי אליו מיום 25 לספטמבר./2 ידוע לי שהמכתב הגיע, וכבר היו כמה פגישות עם קציני השלטון הנמצאים בארץ לדון על ההצעות שבמכתב ההוא; אבל מפי אדוני עוד לא שמעתי מלה. כמובן ידוע לי כי בימי ערבוביה אלה יש כמה עכובים חיצוניים בעבודת הדאר, על כן עוד לא אמרתי בלבבי שאדוני 'לא כתב'. אני מקוה כי מכתבו יגיע לידי מחר או בעוד יומים או בעוד שבוע, ומתאריכו אראה כי ענה לי עוד מכבר.
ואולם הנני מוכרח וחייב להביא בחשבון גם את האפשרות השניה – לאמר שלא ענה אדוני. את הסבה או הסבות, במקרה הזה, לא אוכל לשער או לנחש ממרחק כזה. אבל האפשרות הזאת דורשת ממני כי עוד פעם אדגיש לפני אדוני את השקפתי המכרעת ואדרוש מענה מיידי.
אנא לקרוא מחדש את מכתבי מיום 25 ספטמבר. מאז עברו ששה שבועות, ומה שהיתה לי רק תקוה נעשתה ליש. אינני משער לי, כמובן, כי א"י נהפכה לגן עדן, אבל אין כל ספק שנפתחו כלי עבודה נרחבים לפני הצ"ח, הצה"ר ובית"ר. כמה זמן יאריך המצב הזה – אין איש יודע; על כן, חובתנו להשתמש בו עד המקסימום. ביחס לבית"ר, פירוש ה'מקסימום' הזה ניתן במכתבי הנ"ל: לפתח פעולה רבה בכל ענפי הבית"ריות (בפרט חנוך צבאי – פלוגות – פלוגות הגיוס – חנוך אידיאולוגי), ובעבור זה למַנות לראשי כל מקצוע ומקצוע אישים שהם 'חסידי' אותם המקצועות.
זהו הבסיס שעליו צריך אדוני כעת להרכיב נציבות המתאימה לתפקיד השעה; ואת זאת צריך לעשות בלי כל איחור.
העיקר הוא: כל ענף בידי אדם האוהב אותו. תולדות תנועתנו בשנים האחרונות גרמו לכך שיש עתה בקרבנו מצבי רוח שונים, או אולי פאתוסים שונים למול ענף זה או אחד מענפי הבית"ריות. הנני מוכן להתחשב בעובדה הזאת כל זמן שהיא קיימת (אם כי אני מקוה שבעתיד הקרוב תתמזגנה כל המגמות): ועל כן לא אסכים, למשל, כי יימסר מקצוע החנוך הצבאי אלא ביד אדם שכבר הספיק להראות את סמכותו וגם את 'חסידותו' בכוון הזה – ומצד אחר לא אסכים שבראש פלוגות הגיוס יעמוד אדם שאיננו ידוע לנו בתור 'חסיד' הפלוגות והאידיאולוגיה היסודית של הגיוס. לאמר: אדוני בהַרכִּבו
את רשימת הנציבות המחודשת, צריך לבחור בכוחות כאלה שאולי עד עתה לא הורגלו לעבוד יחד; ואחר שיציע את ההרכב ואני אאשר אותו בתור ר"ב/3 והשלטון, תוטל על אדוני החובה הקשה לנהל את הנציבות הז ה ברוח ליכוד ואיחוד.
הדבר הזה אפשרי רק אם אדוני בעצמו הרהו 'חסיד' לא רק של ענף זה או אחר כי אם של 'בית"ריות' בשלימותה. כזה ראיתי את אדוני בזמן פגישתנו הקצרה,/4 ואין כל סבה שנשתנה בינתים. אז בפאריז מצאתי אצל אדוני הבנה (וגם יותר מ'הבנה': אינטואיציה) של הקשר הסולמי בין המושגים מוניסמוס – הדר – גיוס – צבא; הבנה שכל אחד מהשלבים האלה הרהו אבר עקרי במנגנון שבלעדיו אין לנו קיום, ושהמנגנון הוא יחידה בלתי נפרדת. על כן, במסרי בידי אדוני את כל בנין בית"ר בארץ, לא יראתי שמה/5 יסבול מזה איזהו מענפי המפעל. אדוני לא הספיק לעשות את כל מה שרצה, אבל העיכוב הזה בא מפני סבות חיצוניות, ולכן לא הוצאתי ממנו שום מסקנות, והנני מוכן גם היום באותו האמון לתמוך בפעולת אדוני בתור נציב בית"ר בארץ ישראל, כל זמן שאדוני בטוח כי יש בכחו וברצונו לעשות את תפקידו באותה רוח ובאותו המובן שהמריצוני במסרי לו את התפקיד.
בטוחני שאם נשתנתה דעת אדוני – כך יודיע לי; ואם לא נשתנתה (ואני מקוה שלא נשתנתה), אז יוביל את המשא ומתן עם קציני השלטון והמועצה השלטונית/6 הנמצאים עתה בארץ עד סיום משביע רצון, על בסיס פשרה הגיונית ורחבת היקף, ויציע לי רשימת חברי הנציבות שבה אמצא מומחים נלהבים לכל אחד מענפי המפעל הבית"רי.
מיד אחרי קבלו את מכתבי זה, קדם כל יענה לי אדוני במברק אנגלי כדלמטה:
Letter November sixth received. Answer follows (indicate date). Or else: Answer
7/mailed (indicate date).




























































הנני מאחל לאדוני הצלחה רבה בכל דרכיו.

נאמנו,

זאב ז'בוטינסקי

1 דוד רזיאל שוחרר ממחנה המעצר במחצית אוקטובר.
2 לעיל, איגרת 250.
3 ראש בית"ר.
4 דהיינו הפגישה בוועידת פאריס שהתקיימה מסוף ינואר עד תחילת פברואר 1939
5 צריך להיות: שמא.
6 מועצת שלטון בית"ר.
7 אנגלית: המכתב מ6 בנובמבר התקבל. תשובה תבוא (ציין תאריך). או באופן אחר: תשובה נשלחה בדואר (ציין
תאריך).