264 אל לואיס ישראל ניומן,/1 ניו יורק
לונדון, 22 באוקטובר 1939 אנגלית
לונדון, 22 באוקטובר 1939
ד"ר ניומן היקר,
רב תודות על מכתביך מ6, 10, ו12 לחודש./2 הם הגיעו רק שלשום. נראה כי הוויזות בכל זאת תוענקנה,/3 ועל כל פנים נדע זאת סופית בתוך מספר ימים. כמובן שנשלח מיד מברק, תהא התוצאה אשר תהא. וגם אם תהיה תקלה כספית רצינית, אף על פי שאני עדיין מקווה שלא תהיה תקלה כלשהי.
הדיווחים שלך מעניינים מאוד ואינפורמטיביים. עמיתיי ואנוכי עיינו בהם בתשומת_לב. נראה שלדעתך יש סיכויי הצלחה, אולם המכשולים – בקרב החוגים היהודיים – יהיו רציניים. חוששני שיסתבר שהם הרבה יותר רציניים מכפי שאתה צופה, משום שמטרת הביקור הזה היא יותר מאשר מימון פינויים של הפליטים מרומניה/4 וכו'. אין ספק שנושא זה חשוב ביותר, ועליו לתפוס מקום ראשון במגבית שלנו. אני שמח לשמוע שבנושא זה מובטחת אהדת הציבור. אני גם שמח לדווח לך, כי על פי מידע שקיבלנו מבוקארשט, הסיכויים לפנות את הפליטים הללו אינם רעים. אולם בזמן כזה אין די בכך שיהדות אמריקה, שהיא כמעט היחידה והאחרונה בפזורה היהודית החרבה שנותרה על תילה, תסתפק רק בדאגה להחזרת פליטים למולדת, ואין זה משנה מה מספרם.
דברים משתנים במהירות כה גדולה עד כי שלושה רבעים מהעניינים שכתבתי לאקצין לפני כחודש אבד עליהם הכלח./5 את מקום 'הלחץ על קונסטאנצה',/6 אשר היה יסוד לתקווה שיימשך כמאפיין העיקרי של המפלה7 תפס בינתיים ההֶסְגֵר הרוסי./8 כך שבמקום זרם ממשי של יוצאים יהיה לנו סוג של מנוסת בהלה שתקפא על מקומה – אנשים המשתוקקים לברוח בשעה שכל היציאות חסומות. נוסף על כך אפשר שיתאמתו השמועות בדבר תכניתם של הנאצים לקבץ מספר מיליונים בפינה כלשהי של פולין שתיקרא בשם 'המדינה היהודית',/9 ולאחר שיוחלט על כך – מי יודע באיזו איטיות או מהירות תתבצע העברה זו? מובן מאליו שזו לא תהיה מדינה יהודית, אבל היא תהיה עובדה מוגמרת/10 ותגרום לתוצאות נוראות ליהודים, לפולנים, לבעלות הברית ולציונות. ובלי להעליב איש מן הג'נטלמנים הנאים שמתכוונים ליישב יהודים בפיליפינים,/11 אני חייב לשבץ את מעלליהם בין הדברים המזיקים ביותר של המצב הזה: התוצאות תהיינה מיקרוסקופיות מבחינה מספרית, אבל יתנו לכל הווינטרטונים/12 את הזכות להעמיד פנים שהבעיה 'טופלה' וכי אין מה לדאוג. כך שבסיכומו של דבר תוחרף הצרה העיקרית
שממנה אנו סובלים היום: העובדה ש'איננו על המפה', שאין לנו כל חלק במטרות המלחמה של מישהו, למעט באלו של היטלר.
זהו העוול שיש לתקן בכל מחיר העולה על הדעת. גם לו ניתן להוכיח שמשהו משני התיאורים הללו מתקיים, קצרה ידם של יהודי אנגליה וצרפת מלעזור: כל גישתם/13 למציאת פתרון היא חלק בלתי נפרד מגישתן של האומות השליטות שלהם, ומדיניותם (אם יש כזו) היא פונקציה של המדיניות האנגלו_צרפתית בלי שום תוספת: סוג של סרח עודף שאין גומלים לו, שאין לו דבר 'למכור' ולפיכך איננו יכול ללחוץ להרחבת מטרות המלחמה של בעלות הברית. היישוב בארץ ישראל נמצא כמעט באותה עמדה של אוזלת_יד, אם כי מסיבות אחרות. במלחמה זו ארץ ישראל איננה 'חזית', ונראה כי לא בטוח שיש סבירות לכך. כל עוד מצב זה נשאר בעינו, רוב היישוב יחשוש לעורר שאלות לגבי העתיד, אשר עלולות לעורר מחדש את הסכסוך עם הערבים, ולהעציב את לבבות הממשל המנדטורי (אם כי די צפוי שהמופתי, עתה משיצא לחופשי,/14 לא יהסס להיות הילד הרע אשר כן יעורר את השאלה המביכה ויעציב את הלבבות האציליים הללו, ואפשר שאפילו ישכנע אותם לתת הבטחות נוספות לערבים, מכיוון שהם כן 'נחשבים' ואנו לא). והיה וארץ ישראל תתקרב לאזור הסכנה, מן הסתם תוקם מיליציה מעורבת, שתורכב מיחידות של יהודים וערבים – דהיינו תינתן גושפנקה לאנדרלמוסיה שבמצב הקיים. היישוב יכול היה להוות גורם נכבד בציונות, אלמלא היה הרכבו כפי שהוא. חוששני שבמצב הנוכחי אין זה בניגוד לשכל הישר לקבוע שיהדות פולין, על אף היותה חבולה, תמלא תפקיד פעיל יותר בהשפעה על מהלך העניינים מאשר היישוב – ולו רק בשל המשקל שיש למספרים ולעוני – שלא לדבר על גטאות מייפר/15 ורובע פובורג סנט הונורה./16 באנגליה ובצרפת ישנו גורם אחד שעשוי להשמיע קול עצמאי – כוונתי לקולם של היהודים הזרים המפוזרים כאן, או ליתר דיוק של בני הנוער שלהם בשעה שייקראו להתגייס. אלא שכאן באנגליה נראה שלא אכפת לאיש (לפחות כרגע) אם הם יצטרפו, משום שכנראה במלחמה הנוכחית אין צורך בכוח אדם כפי שהיה במלחמה הקודמת, ואילו בצרפת רובם כבר התגייסו בשקט. אינני יודע אם בסופו של דבר תסכמנה בעלות הברית להקים יחידות יהודיות, אבל אפילו אם תעשינה זאת, לא תהיה לכך שום משמעות פוליטית. המצב השתנה לגמרי מאז 1917, כאשר הקמת גדוד עברי היוותה סמל כה מהפכני: היום צעד מעין זה אין בו כדי להעלות אותנו
'על המפה'.
בקיצור: אם (אני מותח קו עבה ככל שניתן תחת המילה 'אם') קיים כוח שעדיין יכול להעלות את הבעיה היהודית לראש התור ולהכריח את בעלות הברית לנהוג בנו לפחות כפי שהם נוהגים בכותל החזיר הדני (הם משלמים בעבורו), כוח זה יכול לבוא רק מקרב יהודי אמריקה. לא מקרב 'הציונות האמריקנית', שאת ערכה אנו יודעים; גם לא מחוגי ה'ג'וינט',/17 או כל דבר שהוא שווה ערך למה שכונה במלחמה הקודמת ולאחריה בשם 'ג'וינט' – עתה צוות מליגה ב', שאפילו שני דגי הרקק, מארשל/18 ווארבורג,/19 עזבו. הגורם לו אנו זקוקים חייב להיות צירוף של ציונות ו'ג'וינט' והכול; אולי 'אספה לאומית' שתוגבל לארצות הברית. אני מתאר לעצמי עד כמה קשה ומייאש יהיה המצב, מכיוון שהוא הסתבך עוד יותר מחמת קיומם של תחליפים דוגמת 'הקונגרס היהודי האמריקני', שכבר עתה מתיימר בכל תפארת קוצר_ידו להיות האספה הלאומית בהא הידיעה. אפשר שתסכים אתי ואפשר שלא - משימתנו עתה היא להניע את יהדות אמריקה למאמץ כביר שלא היה כמותו בהיקף ובתעוזה. זוהי מטרת מסענו וזה תוכנה של התכנית שאגיש עם בואי. (תכנית הביטחון המיוחדת שהתוויתי במכתבי לאקצין היא רק פרט - חיוני אך לא הכרחי מבחינה אורגנית).
אשר לקרן 'תל_חי', הידידים האמריקנים והפעילות הכספית באופן כללי: אנא, אל תחשבו שאנו מוכנים נפשית לזנוח היבט זה של שליחותנו. להפך – אנו בהחלט יודעים, שאם מאמץ משותף זה, מצד התנועה ומצד הנציגים במקום, לא יעלה יפה ולא נצליח גם 'לכבוש מקום תחת השמש' לצורך איסוף כספים בעבורנו באמריקה, נהיה אבודים לגמרי. אבל האווירה כולה והטון של 'מגבית' זו (או מגביות) חייבים להיות שונים מהרגיל.
זהו המצב - כפי שהודיעו לך, הורינו לידידינו בארץ ישראל לדרוש' שוויון כלכלי בתקופת המשבר', שמשמעו: כספים שיגיעו לארץ ישראל, בין אם מן ה'קרנות' או מכל מקור ציבורי אחר, יחולקו בין כל הארגונים (ולא בין 'מגישי בקשות פרטיים') באופן יחסי למספר האנשים הנזקקים ברשימותיהם; הוא הדין ביחס למקומות עבודה פנויים, ואפילו הענקת קרקעות והקלות להתיישבות. בתמורה, הודענו ש'אם נידרש לעזור באיסוף הכספים הללו, נהיה מוכנים לדון בהצעה'. בקיץ האחרון רוטנברג הבטיח לי שהוא מצדד מאוד בהסדר מסוג זה; ואף על פי שתהא זאת טעות לחשוב שיש להשפעתו של רוטנברג משקל רב מדי, או שיש לו אפילו היכולת לעמוד על דעתו, בכל זאת נראה שיש סיכוי
שתושג מידה כלשהי של 'שוויון'. קרוב לוודאי שהוא יחול על הכספים השייכים באופן רשמי ל'ועד הלאומי' – 'כופר היישוב'/20 וכו', וגם על מס ההכנסה החדש מרצון, אם אי_פעם יתבטא בכסף מזומן. אבל מובן מאליו שחלק הארי מגיע מקרן היסוד ומקק"ל,/21 ואת זה הם ישמרו מן הסתם לעצמם.
אם כך, המגבית שלנו צריכה להתחיל במחאה. הטיעון שלנו הוא שבמהלך המשבר הנוכחי אסור להרשות מבחינה מוסרית שתהייה אפליה כלשהי בחלוקת כספים המגיעים מנדבות הציבור, יהא שם הקרן אשר יהיה. כל עוד נמשך המשבר, כל הכספים הללו צריכים להיות מופקדים בקרן משותפת לשימושם של כל יהודי ארץ ישראל הזקוקים לעבודה או לסיוע; וכל עוד הכספים מחולקים באמצעות הקרנות השונות – צריכה להינתן רשות לכל הארגונים לפעול כסוכנויות לחלוקת כספים. בזמנים כאלה לא ניתן להגן מבחינה מוסרית על ההבחנה שהייתה נהוגה בתקופת שלום בין גופים המסונפים להסתדרות הציונית הישנה לבין גופים שאינם מסונפים אליה, כשהראשונים היו זכאים לתמיכה ולחלוקת קרקעות והאחרונים - לא. אנו חשים שמחאה על פי הקווים הללו תיצור רושם ניכר ואהדה רחבה, בתנאי שתיעשה באנרגיה מיליטנטית מספקת. במילים אחרות: אם דרישתנו לשוויון תידחה, תעמוד המגבית שלנו בסימן מאבק נגד המגבית המאוחדת. אינני משלה את עצמי שנוכל לרסק את המגבית הזאת, אבל ראיתי בדרום אפריקה כיצד איסוף הכספים שלנו יוצא נשכר כאשר הוסבר לציבור הרחב שההסתדרות הציונית הישנה מתנהגת כלפי הצ"ח ומוסדותיו כאל 'ילדים חורגים', ובעת מלחמה השפעתה של מתקפה כזו תהיה אפילו חזקה יותר.
אם להפך, ההסתדרות הציונית הישנה תיאלץ להיכנע לפני בואנו, אזי אנו עשויים לעמוד בפני הצעה או דרישה לאחד את המגביות. אפשרות כזאת נראית קצת בלתי סבירה, והייתי מהסס כעת לחוות דעה כיצד ניתן להפעיל את המאגר המשותף וכיצד ישפיע הדבר על פעילויותינו האחרות. לפי שעה רציתי רק להדגיש, כי בכל מקרה תצטרך המגבית שלנו לשאת אופי בלתי שגרתי – בין אם תהיה התנגשות חזיתית עם ההסתדרות הציונית הישנה ובין אם בדיוק להפך.
ברור לי, אף על פי שאנו בהחלט מביאים בחשבון גידול של כוחותינו באמריקה (במידה רבה בזכות היחס שלך, ד"ר ניומן), אין להם הכשרה מספקת הן למטרות הפוליטיות והן למטרותיה הכספיות של הרפתקה גדולה זו. במקרים כאלה ה'הכשרה' נעשית תוך כדי הלחימה – אם המטרה ראויה ואם הקבוצה היא בעלת חיוניות. אני
מקווה שהמטרה אכן ראויה וכי הקבוצה היא בעלת חיוניות – אני מקווה כך לטובת כולנו, שכן אם המאמץ הזה לא יצליח, פירושו של דבר שהיהדות כולה דעכה. מכל מקום, יהיה לי עונג רב להיאבק במצב הביש הזה בחברה כה טובה.

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי
נ"ב: מובן מאליו שתראה את זה לעמיתיך בוועדת הצ"ח.
1 לעיל, איגרת 163, הערה 1.
2 המכתבים לא נמצאו.
3 הוויזות לחברי משלחת הצ"ח לארצות הברית. ראו גם לעיל, איגרת 255.
4 דהיינו מגבית למען פינויים של הפליטים היהודים שנמלטו מפולין לרומניה (ראו גם לעיל, איגרת 258, הערה 3).
5 המכתב, המוזכר גם להלן, לא נמצא.
6 הלחץ של יהודים ממרכז אירופה, מפולין ומרומניה, שהמתינו בנמל קונסטאנצה ברומניה לאניות שיעלו אותם לארץ ישראל,.
7 במקור בצרפתית: débâcle ; דהיינו התמוטטותה של פולין כעבור ארבעה שבועות של לחימה. - החלק המערבי נכבש סופית על ידי הצבא הגרמני והחלק המזרחי נכבש על ידי הצבא הרוסי.
8 הרוסים הטילו הסגר בשטח שנכבש על ידם במזרח פולין, ולא התירו יציאת יהודים מתחומם.
9 ממקורות ממשלתיים בברלין נודע, כי גרמניה בוחנת תכנית להקים 'מדינה יהודית' באזור לובלין_ניסקו ולרכז שם את יהודי פולין ומרכז אירופה שהיו בשליטת הגרמנים ('Germany and Poland', The Times, 14.10.1939). למעשה מדובר בתכניתו של ריינהארד היידריך, מראשי האדריכלים של השואה, להקים שמורה יהודית ( (Judenreservatבאזור לובלין_ניסקו שבה ירוכזו יהודי פולין שנמצאו בתחום הכיבוש הגרמני ויהודי מרכז אירופה. התכנית לא יצאה אל הפועל.
10 במקור בצרפתית: fait accompli
11 ב17 באוקטובר 1939 הודיע הנשיא רוזוולט על צעדים שננקטים ליישב פליטים יהודים מאירופה ברפובליקה הדומיניקנית ובפיליפינים (Daily News Bulletin, 19.10.1939).
12 על לורד וינטרטון,
ראו לעיל, איגרת 184, הערה 3.
13
במקור בגרמנית: Einstellung
14 המופתי חג' אמין אל_חוסייני אשר ברח מידי הבריטים באוקטובר 1937 שהה בלבנון. ב13 אוקטובר 1939 חמק מלבנון בעזרת שוחד לעירק ולבסוף הגיע לאיטליה ולגרמניה.
15 Mayfair הוא רובע יוקרתי במערב לונדון. יהודי בריטניה המבוססים חיים לדעתו של ז'בוטינסקי בגטו רוחני,
אשר כנועים עד כדי כך שאינם מעזים להגן על
כבודם הלאומי.
16 רובע Faubourg St. Honoré בפאריס גם כן נחשב לאזור יוקרתי.
17 במקור JDC (Joint Distribution
Committee): ארגון צדקה יהודי שהוקם ב1914 בארצות הברית במטרה לסייע ליהודים במצוקה.
18 לואי מארשל (Louis Marshall) נמנה בשעתו עם ראשי הציבור היהודי בארצות הברית. הוא היה ממייסדי הג'וינט. ראו גם כרך ג, איגרת 325, הערה 6).
19
פליקס מוריץ וארבורג Felix Moritz Warburg) ) – ממנהיגיה של יהדות ארצות הברית – כיהן בשנת 1932 בתפקיד יושב ראש הג'וינט (ראו גם כרך ו, איגרת 57, הערה 12).
20

מגבית שכספיה נועדו למימון צורכי הביטחון של היישוב היהודי בארץ ישראל.
21 קרן קיימת לישראל