26


אל רוברט בריסקו, ניו יורק

לונדון, 26 בפברואר 1939 אנגלית
לונדון, 26 בפברואר 1939
מר בריסקו היקר,
אני כותב דברים אלה בתחושה מאוד לא נוחה. אני פשוט אינני מבין מה גרם לשיבוש המהלך התקין של עבודת השליחות, בה תלינו תקוות רבות. בשל ההערכה העצומה והחיבה העזה שאני רוחש כלפיך, הרשה_נא לי להציג את המצב בכנות, כפי שאנו רואים אותו מהצד הזה של האוקיינוס.
ראשית, עניין ההוראה הרשמית. אני מצרף העתק של הקטע הרלוונטי מהמכתב שמר אברהמס הביא אליך לליוורפול./1 מר אברהמס עצמו יכתוב לך – גם זה יצורף/2 – מה הייתה התרשמותו מן הרוח שבה קיבלת את ההוראה הזאת: בהחלט לא הבעת סירוב, אלא להפך: הבעת נכונות מלאה לנצל את שירותיו של ד"ר אקצין. כיצד אפוא קרה שהייתה התעלמות מכוונת מהוראה זו?/3 וזאת, מבלי להתייחס אלינו כאן, מבלי להסביר מדוע, ומבלי לבקש מאתנו להציע סידור כלשהו אחר?
שנית, מהותו של העניין: וכאן אני חייב להיות לגמרי גלוי_לב. אינני צריך לספר לך איזה נכס מהווים נאמנותך ועזרתך לא רק להצ"ח, אלא לציונות כולה. מלבד כישוריך האישיים המולדים – החל בכוח הקסם המיוחד שובה הלב של אישיותך וכלה בהישגיך כלוחם חירות,/4 שאין שני לו בקרב היהודים כיום - ולעובדה שאתה מגיע מעברו השני של הגשר יש משמעות סמלית חשובה: אנשים נוטים לראות בכך סימן לבאות, נבואה לתחילת השיבה של כל הכוחות היהודים לצבא השחרור שלנו. אולם מכיוון שהצטרפת אלינו זה לא כבר, אין לך בקצות האצבעות את כל הידע העובדתי שנציג דיפלומטי במעמדך הנוכחי חייב להיות מצויד בו. העיסוק הציוני מורכב ביותר, מצבה של ההסתדרות הציונית החדשה שלנו מורכב פי כמה וכמה, ותכנית נורדאו וכל מה שכרוך בה עוד יותר מסובכים. בשליחות מעין זו מתעוררות, פשוטו כמשמעו, אלפי שאלות שחייבים להיות מוכנים לענות עליהן על כל צעד ושעל, ופשוט אי_אפשר לענות עליהן בלא לגלות בקיאות מושלמת לא רק בתיאוריה שלנו, אלא במיוחד בכל התקדימים, בכל הפרטים האינסופיים על אודות הקונגרסים, בניסיונות ההתיישבות בארץ ישראל ובמקומות אחרים, בפולמוסים, בחילוקי הדעות, בשמות וכו' וכו'. אני מסרב להאמין אפילו לרגע, שאדם הגון כמוך מסוגל לכפור בעובדה שכל ההכשרה הזאת עדיין לוקה אצלך בחסר. זהו מצב מסוכן ביותר פי כמה משום שהקליקָה של ההסתדרות הציונית הישנה תנסה לטרפד את שליחותך. היא תעשה כל אשר
לאל ידה כדי להחדיר ספקנות אפילו במוחותיהם של ידידים נוצרים, היא תפיץ שקרים לרוב על הציונות, על ארץ ישראל ועל ההסתדרות הציונית החדשה. להשאיר מתקפות כאלה ללא מענה, או מבלי להזים אותן כראוי ולהסתמך רק על הקסם שבעניין עצמו, יהיה הרה אסון. אני אומר לך בגילוי לב שמעולם לא עלה בדעתנו לעמוד במצב כזה. אפילו לדרום אפריקה, שאין אנו מייחסים לה אפילו אחוז אחד מן החשיבות שאנו מייחסים לשליחותך, אנו תמיד מתאמצים להרכיב משלחות המשלבות הן כישרון הן ידע בתקדימים.
דבר זה אינו פוגע בשום אופן במרווח היוזמה וההחלטה הכרוכים בשליחותך. אתה הנציג הדיפלומטי, אתה האחראי להצלחה או לכישלון, ומשום כך עליך להחליט בעצמך במקרים מסוימים: אתה במקום רחוק או נתקל בעניין דחוף, ואין לך אפשרות להתייעץ עם הנשיאות. אבל גם לסמכות רחבה מעין זו יש כללים. הכלל הראשון הוא שעל ההחלטות הללו להתקבל רק לאחר התייעצות עם יועצים בעלי ההכשרה הדרושה (גם אם תחליט בניגוד לעצתם). הכלל השני הוא שאין לבחור 'יועצים מוסמכים' בלא להכיר היטב את הצוות העומד לרשותך במקום. בוודאי שאינך יכול לטעון שאתה מיטיב לשפוט מי הוא האדם בעל הכישורים הטובים ביותר באמריקה לצורך ייעוץ בענייני הצ"ח יותר מהנשיאות. בוודאי שלא היית מטיל ספק בזכותה של ממשלה אחרת, השולחת נציג דיפלומטי מיוחד מטעמה, לדרוש למנות כיועץ את האיש במקום, אותו היא מעריכה כבעל כישורים מיוחדים כמו ידע, טקט וניסיון. אין זה הוגן לשלול מאתנו את אותה הזכות.
הלוא אני מבין שלעתים קיימת אי_התאמה אישית כה חריפה, שיש להשלים עמה ולהקריב גם את הטוב שביועצים. האם התגלע סכסוך מעין זה בינך לבין ד"ר אקצין? אם כן, מדוע לא הודיעו לנו ולא ביקשו מאתנו למנות מישהו אחר? בכנות, האם אינך חושב שהתנהגותך משאירה טעם לוואי/5 של חוסר הערכה כלפי חברי הנשיאות – שבאמת אינו מגיע לחברים נאמנים שלך כמונו – שלא לדבר על היותה מנוגדת לעקרונות הבסיסיים של כל תנועה מאורגנת.
חלקים אחדים במברקך האחרון (המצורף)/6 רק מחזקים את טעם הלוואי. אני חש פגוע עמוקות מדבריך: 'אמנה מחליף מתאים' - האם אין זו זכותה הטבעית של הנשיאות למנות את אלה שיבצעו את עבודתנו בוושינגטון או במקום אחר? אני מקווה שלמעשה רק התכוונת לומר שאתה מתכוון להציע לנשיאות אדם שנחשב בעיניך מתאים: אבל גם כך לא תהיה בכך תועלת רבה, כל עוד אין לנו מושג מדוע
דחית את שירותיו של אדם, אשר זוכה (חרף כל אי_ההסכמות בינינו בענייני פנים) להערכתנו ולאמוננו המלא, שהוא נציג דיפלומטי מוכשר ביותר, יעיל ובעל ניסיון עצום.
זה מביא אותי לתלונתנו השלישית: כל הזמן נשארנו ללא כל דיווח. לא ידוע לנו מדוע סולק ד"ר אקצין, איננו יודעים מה באמת קרה בוושינגטון, את מי פגשת, מיהם התככנים העומדים מאחורי המכשול אשר עיכב את התקדמותך. כל אותה עת שיתק אותנו חוסר הידע הזה במגעינו עם חברים אמריקאים בווארשה, בבוקארשט וכאן, שכן הכול ידעו על אודות המסע שלך, ואיננו יכולים לעשות ולו צעד קטן, בשעה שאיננו יודעים כיצד הוא עשוי להשפיע על צעדיך בוושינגטון, או כיצד מהלך שלנו אמור להיות מושפע ממהלכיך שם. כל זה קורה בדיוק בשעה קריטית, כאשר אמורים היינו לנצל עד תום את קשרינו עם השגרירויות האמריקאיות. במשך שבועות ישבנו בשקט בציפייה להודעה מן 'השליח', כפי שהובטח באחד המברקים. בסופו של דבר כאשר נשאלת טלגרפית, השבת במברק, שהודעה כזאת מעולם לא נשלחה. בשם אלוהים, אם נאלצת לוותר על רעיון 'השליח', מדוע לא הברקת לנו ש'עניין השליח אינו בר ביצוע', כך לפחות היינו יודעים שאין לנו למה לצפות? ומעל לכול: מדוע לא כתבת? אפילו אם יש סודות, בוודאי שאין חשש כי בדאבלין מישהו יתערב במכתביך, וידידינו בדאבלין היו יכולים למסור לנו אותם ביד, אם לא באמצעות הדואר?
על כל זאת אני מיצר מאוד, יותר משאוכל לבטא.
אבל לפחות לגבי העתיד, מה שניתן לתקן חייבים לתקן. ובכותבי לך בתוקף תפקידי הרשמי ובשם הנשיאות, אני מבקש ממך במלוא הרצינות, שבעתיד תתייחס להוראות העתידיות שיינתנו לך במלוא כובד הראש, כפי שהיית נענה להוראותיה של כל ממשלה אחרת שהייתה זוכה לנאמנותך, והיית רואה את עצמך כנציגה הדיפלומטי.

1. הנשיאות מצפה ממך שתשלח דין וחשבון מלא על פעילותך, בדואר חוזר אם לא קודם לכן.













































אם אתה מעדיף כתובת פרטית: גברת ש' קלינגר - 19 Park Sq. East, W.1 - תעשה זאת ללא פגם.
2. אנא, ציין בדין וחשבון בשל אילו נימוקים סירבת לשתף פעולה עם ד"ר אקצין, ואת מי אתה מציע במקומו בתור יועץ לעבודה המדינית בוושינגטון. כמובן שעליך להבין שההחלטה הסופית והבחירה בעניין זה שמורות לנשיאות והוראתה
הסופית היא שתתבצע.*
3. בשובך לוושינגטון תבקש מהיועץ (בין אם זה ד"ר אקצין ובין אם זה מישהו אחר) להתלוות אליך. הוא יצטרף אליך ואתה תיוועץ בו כל עוד תתנהל המערכה המדינית שלך. כמובן שאנו משאירים לשיקולך, לאלו ביקורים הוא יתלווה אליך. אולם חיוני ביותר שהוא יהיה מעודכן באופן מלא בכל מהלכיך, תיוועץ בו בכל שאלה חשובה, ותעשה כל מאמץ אפשרי כדי להציגו בפני כל האישים שאנו אמורים להישאר עמם בקשר לאחר שתיסע, כאיש אמונך/7 הזוכה גם באמוננו.
אני מקווה במלוא הכנות שתבין את ההגינות ואת ההיגיון בכל הדרישות הללו, אבל על כל פנים, לא אני ולא עמיתיי מתארים לעצמנו אפשרות של עיכוב בביצוע הוראה זו, שהיא זכות השמורה לנשיאות, וחובתך לפעול על פיה מכיוון שקבלת על עצמך לשמש שגריר מטעמה.
כל עמיתיי מבקשים ממני למסור לך דרישת שלום לבבית ולהביע את ביטחונם המלא בך, שלא התערער חרף אי_ההבנות. וברוח זו אני שולח לך את ברכותיי הלבביות.
דרישת שלום לבבית לך ולגברת בריסקו.

שלך תמיד,

ו' ז'בוטינסקי
* ייתכן שנצטרך לזרז את העניינים על ידי חזרה על השאלה הכלולה בסעיף 2 במברק./8
מצורפים בזה:

1. העתק של תמצית ההוראה./1
2. מברקו של מר בריסקו.9/
3. התיאור במכתב של מר אברהמס./10

אל
רוברט בריסקו, ניו יורק
27 בפברואר 1939
בריסקו היקר,
אני תמה מה קרה. בתור מי שהיה בקשר קרוב אתך ודן אתך יותר מכל אדם אחר בשליחותך, אני חש אי_נוחות רבה בשל העובדה שאינך משתף את אקצין בפעילותך המדינית. אני זוכר מן הסתם, כאשר נפגשתי אתך בליוורפול הסכמת לשתף פעולה עם אקצין בוושינגטון, בהתאם להוראות הנשיא שקראת אותן לפני הנסיעה. השארת לעצמך חופש פעולה בפעילות הנוגעת ליהודים.
הייתי רוצה לספר לך שהנשיא מוטרד באופן רציני. הוא ציפה לפעילות שיטתית בשטח בוושינגטון, שתשלב את הידע ואת המעמד של אקצין עם כישוריך המדיניים ועם אישיותך. התנפצות תקוותיו גרמו לו מפח נפש איום, במיוחד כאשר לא קיבל ממך שום דיווח ושום הסבר מספק על אודות ההתרחשות. האם תוכל להתיישב ולכתוב דין וחשבון המסביר כל מה שהתרחש מא' ועד ת'?
הוועידה המתקיימת כאן, אשר מכונה הוועידה הערבית_יהודית,11 מתקדמת בכיוון שציפינו. היא נעה לכיוון ההתפרקות, שבעקבותיה הכול ידברו על אודות מתקפת בזק מדינית בארצות הברית. אתה, השוהה באמריקה, תוכל לשפוט טוב יותר מאתנו
את סיכוייה של מערכה זו.
דרישת שלום לבבית לגברת בריסקו ולך.

שלך בנאמנות,

א' אברהמס

1 את תמצית ההוראה, שכללה את משימות שליחותו של בריסקו, ראו לעיל, איגרת
3.
2 מכתבו של אברהמס מ27 בפברואר אל רוברט בריסקו מובא להלן בהמשך לאיגרת זו.
3


ד"ר אקצין ציין, כי מן ההתחלה התייחס אליו בריסקו בחוסר אמון (בנימין אקצין, מריגה






לירושלים, פרקי זכרונות, עמ' 308).
4 רוברט בריסקו היה חבר במחתרת האירית, שנאבקה בשלטון הבריטי למען עצמאותה
וחירותה של אירלנד.
5 כאן ולהלן במקור בגרמנית: Beigeschmack
6 המברק לא נמצא.
7 במקור בגרמנית: Vertrauensmann
8 המברק אל בריסקו לא נמצא.
9 מברקו של בריסקו לא נמצא.
10 מכתבו של אברהמס מובא להלן.
11 ועידת סנט ג'יימס בלונדון (לעיל, איגרת 18, הערה 3).