268 אל יעקב דה האז, ניו יורק
מרינבאד, 31 באוגוסט 1936 אנגלית
מרינבאד, 31 באוגוסט 1936
סודי
דה האז היקר,
את מכתבך מ20 לחודש/1 קיבלתי זה עתה דרך לונדון. בהשפעתו החלטתי להגיש לחברים את ההצעה הבאה: לקיים ועידה פרטית/2 של ראשי תנועה מוזמנים, במועד כלשהו בתחילת נובמבר./3
בנובמבר: מכיוון שאז תהיה כבר מאחורינו המגבית (הצלחה או כישלון), שעלינו לקיימה במרבית ארצות אירופה במהלך ספטמבר ואוקטובר, כדי להבטיח אמצעים לכמה פעולות מדיניות ממשיות. אז נדע נדע (ורק אז) אם יש לנו זכות כלשהי למלא תפקיד או שעלינו להתפטר ולהתפרק.

ועידה פרטית - בשל סיבות רבות אין באפשרותנו לכנס ועידה נבחרת. האם יבואו אנשינו בנובמבר? משום מה סבורני שיבואו, בשל המצב. אני מקווה שחבריי יקבלו את ההצעה, ואז נפרסם אותה. השאלות שיש להציגן בהתכנסות הזאת הן אלה אשר אתה הצגת או רמזת עליהן, ובעיקר השאלה: האם האוריינטציה על אנגליה צריכה להימשך, ולא – האם אפשר כבר לציין במפורש תחליף ברור./4 כמו כן – ארגון מחדש ויסודי של הצ"ח, של הרביזיוניזם וכו'.
הרשה-נא לי להתוודות, ששאלת האוריינטציה עדיין אינה ברורה לי (אף על פי שתכנית הארגון מחדש מוכנה אצלי, והיא תכנית די יעילה), ולא הייתי מתחייב שהיא תהיה ברורה לי בנובמבר; וכלל אינני מתבייש בכך. הפתרון אינו תלוי עוד ב'עמדת' האנגלים (או הערבים) בלבד כפי שזה היה עד כה: מעל לכול, כעת זו שאלה בדבר ערכה הממשי של אנגליה בשוקי ארצות הים התיכון ובשוקי אירופה לאחר התהפוכות שהתחוללו לאחרונה (אתיופיה),/5 וגם לאחר מלחמת האזרחים בספרד/6 שתוצאותיה עדיין אינן ברורות. כיצד ניתן לאמוד את הערך הזה לפני שיתגבש המצב החדש? אני קצת מתרעם על ההפגזה הידידותית המתמדת שנחשפתי לה בחודשים האחרונים: 'אנא תן לנו "הנחיה", הרביזיוניזם התרגל למלא אחר הנחיות ברורות'. כל עוד הייתי אחראי ל'הנחיות' הללו, הן היו ברורות רק מפני שתמיד דאגתי, טרם ניסוחה של תכנית, לקבל תמונת מצב ברורה; ואולם כל עוד הקרקע מקרטעת, אינני יכול לקבל זאת, ואינני מתבייש להודות בכך.
הייתי רוצה שתנועתנו תשמור עכשיו על שתיקה. אני תמים דעים עם שאיפתך הכנה ביותר 'שעלינו לפעול': לכן אני מתנגד להשתתפותנו במחאה כלשהי או בפעלולים אחרים המבוימים על ידי אייבלה גולדברג./7 כמו כן אינני יכול להסכים לדרישתנו 'לעשות משהו', כדי להדוף את ההגבלות על העלייה/8 ומהלומות אחרות, או כדי להפסיק את הבושה הנוראה של ה'הבלגה' (בתחילה היא הביאה תועלת,/9 ומראשית יולי היא הפכה לבושה). הציונות של וייצמן נחרץ גורלה והיא חייבת להגיע לנקודת השפל; שום דבר אינו יכול להציל אותה, והדבר הראוי היחיד שבידינו לעשותו הוא להתנער מכל אחריות למפולת שאותה ניבאנו לעתים כה תכופות. ואשר להבלגה – ביולי שלחתי אישית שני מברקים כדי לשים לה קץ, המברקים נתקבלו אך לא פעלו על פיהם. אתה רואה, זהו החומר האנושי העומד לרשותנו, החרש והסבר פנים/10 כך אני עושה וכך אני מתכוון להמשיך.
היודע אתה מי יזכה באמון המוני היהודים לאחר שהקטיעה הזאת תסתיים? זה אשר יֵשב בשקט עד לסיום הניתוח. אני מצטער מרה שהיה עליי לחתום על חוזה לסיור הרצאות שצריך להתחיל בספטמבר, ולכן יהיה עליי לדבר; אבל בהרצאות הללו אנסה להסביר בדיוק את האמת הזאת: 'מה שקורה הוא הפשע שלכם עצמכם, אני אמרתי לכם זאת; ועתה לא נותר לי דבר להבטיח או להציע חוץ מהעצה היחידה – בטחו בנו ולכו אחרינו, דחו את כל העצות האחרות כי ראיתם את האידיוטיות שלהם ואת תבונתנו'.
שלח_נא לי את 'העיבוד' של מתווה תכניתך החדשה שהבטחת, מפורט ככל שניתן. אין לי ספק שלאחר פיזור הערפל, אנחנו נצא עם קו מדיני מקורי, נמרץ, הגיוני ומאוד שובה לב. ובהבטיחי זאת, אינני מודאג מתקופת דיכאון ואפילו לא מנחיתות עצמית.

שלך תמיד,

ו' ז'בוטינסקי

הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2
דהיינו ועידה ללא בחירות.
3 הוועידה של ראשי התנועה אשר נועדה להתייעצות בנושאים דחופים וחיוניים, כגון המשך האוריינטציה על בריטניה, עלייה ב', ההגנה הלאומית, הארגון מחדש של הצ"ח ושל ברית הצה"ר, אמורה היתה להתקיים בטרייסטה. אולם בסופו של דבר היא התקיימה בווינה בימים -14-19 בנובמבר 1936, בהשתתפות 84 נציגים.
4 למנדט הבריטי על ארץ ישראל.
5 על ירידת קרנה של אנגליה באזור הים התיכון לאחר כיבוש אתיופיה על ידי איטליה ראה איגרת אל וייצמן ח' 18.5.1936 , הערה 4.
6 במלחמת האזרחים בספרד (איגרת אל פוליאקוב 22.7.1936 , הערה 7) גילתה אנגליה אוזלת יד לנוכח התערבותן של גרמניה הנאצית ואיטליה לטובת המורדים אשר עמדו להפיל ממשלה שנבחרה בבחירות חוקיות.
7 ראה איגרת אל דה האז 15.1.1936 , הערה 7.
8 במקור בעברית בכתב לטיני. לקראת בואה של ועדת החקירה המלכותית לארץ ישראל, כדי לבדוק את הסיבות למרד הערבי, פורסמו בעיתונות ידיעות על אודות תכניתה של ממשלת בריטניה להשהות זמנית את העלייה עד תום דיוני הוועדה המלכותית. בישיבת הפתיחה של מושב הוועד הפועל הציוני בציריך (25 באוגוסט 1936) הביע דוד בן_גוריון את החשש, שלנוכח המאורעות בארץ ישראל עלולה ממשלת בריטניה להפסיק את העלייה (Daily News Bulletin, 26.8.1936). בלונדון פורסמה באחד היומונים ידיעה, שלא אושרה על ידי מקור מוסמך, כי הוועד הערבי העליון בארץ ישראל החליט להפסיק את השביתה מתוך הבנה שהעלייה היהודית תופסק באופן זמני (Daily News Bulletin, 28.8.1936). ראה גם איגרת אל יעקבי ש' 25.9.1936 , הערה 23.
9 ראה איגרת אל מערכת הירדן 19.5.1936 , הערה 3.
10 במקור בצרפתית: faites bonne mine