אל נשיאות הצ"ח, וארשה
לונדון, 28 ביולי 1936 גרמנית

לונדון, 28 ביולי 1936
ידידים נכבדים,
למכתבו של ד"ר ש'/1 מ26 ביולי:
1. הבלגה:/2 ההבלגה שלנו. כבר פעמיים עיכבנו מברקים,/3 תחילה ב12 ביולי ואחרי כן לפני כשבוע. את התוצאה אתם הרי רואים: אפס. חייבים לחשוב באופן מציאותי: להבלגה סיבות עמוקות יותר מכפי שצויין בהנחיות שלנו. גם אם היינו מוציאים פקודות מפורשות (דבר שלא הייתי מייעץ לעשות), ספק גדול אם האפס היה משתנה. בצורה שקופה יותר אינני יכול לכתוב.
2. פקודה:/4 אני תומך בזה בלב ונפש. אבל הלוא אינכם רוצים, שבשאלה שהיא כה שנויה במחלוקת ייבקע אצלנו עקרון הקולגיאליות, דהיינו: 'אני' אחליט דבר מה, בשעה שידוע לי בוודאות שיעקבי וטיומקין/5 מתנגדים, אתה/6 ודאם תומכים, ברכין תומך רק בשל 'חובה מוסרית' אבל לא בשל 'חובת המשמעת' כמו בטיוטה שלי, קופלוביץ'/7 לא השיב כלל על שתי שאלות; קולישר,/8 אשר אני חייב להשיג את עצתו גם אם לא לאמצה, גם כן שותק. דבר אחד אני מבקש למנוע בכל מחיר: שמחר יודיעו מפאריס שהפקודה אינה חוקית מכיוון שהיא לא זכתה לרוב בוועד הפועל של הצה"ר. אם קופלוביץ' היה אומר 'כן' אזי היה לנו לפחות רוב - ארבעה כנגד שלושה, ואחרי כן - מצדי
שהעניין יתפוצץ. אבל לא לפני כן. אבקש שהיום יכתבו שוב אל קופלוביץ'.
3. השלטון הוציא פקודה/9 על דעת עצמו, עוד לפני שנתנו דעתנו לכך. האם משמעות הדבר פגיעה במבצע האיגרת?/10 (מצורפים בזה מסמכים: 18 ביוני).
4. אתם צודקים בהחלט: אם נלך בדרכה של הסוכנות היהודית, לא תהיה לנו הזכות לתשרי./11 ולפי דעתי לא תהיה לנו כלל זכות קיום. אין ספק שהגיע הזמן לרביזיה באוריינטציה כולה, לא רק כלפי אנגליה אלא כלפי העולם כולו, כלפי מערכת השמש וכלפי היהדות. כולנו נותנים על כך את הדעת - בווארשה, בלונדון ובכל מקום. אולם בטרם מחליטים, דרוש זמן למחשבה; וכל עוד חושבים יש לשמור על שתיקה; ובזמן שחושבים ושומרים על שתיקה יש לדרוש מהתנועה כסף, מכיוון שבאוקטובר יהיו חייבים להתחיל, מכאן שעל הכסף להגיע לפני אוקטובר. אם המפלגה אינה רוצה לתת כסף, משמע שאין לה אמון, ואז מסיקים את המסקנות. ידידיי, זו השפלה בשבילכם, שאצלנו תמיד חוזרים לבעיה הזאת. אני אומר, ומייעץ גם לכם לומר: איננו יכולים ואיננו רוצים 'לסחוט' דבר מה ממוחנו. כאשר הרעיון יתגבש נאמר זאת. עד אז - או אמון (בצורת כסף רב) או היו שלום.
5. לו היה בבעלותנו עיתון, הייתי מפרסם בו כל זאת. במאָמענט/12 לא היה לי נוח. בכלל עליי להביא בחשבון, ששיקולים מפלגתיים פנימיים יפריעו מאוד לעבודתי המקצועית – ככלות הכול עליי לשמור על ערך עבודתי המקצועית. זו הסיבה העיקרית מדוע לא סיימתי עדיין את המאמר על האיגרת. פעמיים התחלתי בו, ניסיתי לעצבו כך שהוא יעורר עניין 'כללי', אבל לא הצלחתי./13
6. טוב מאוד היה, לו עלה בידינו לגבש סיסמאות חדשות לקראת תשרי. לדעתי חלף זמנן של הסיסמאות שהשתמשנו בהן עד כה. אנצל את כל תקופת הריפוי שלי בקרלסבאד למטרה זו. כִּתבו לי את רעיונותיכם; קיימו סימפוסיון בהשתתפות כולם – משופמן14 'בימין' ועד מקסימיליאן כהן/15 ואלחנן לוין/16 'בשמאל', והודיעו לי בכתב את התוצאה. ואולי משהו יֵצא מזה./17
7. וייזל:/18 כפי שכתבתי אתמול, ד"ר ש' חייב לקבל על עצמו את מגבית תשרי. אם הוא יוכל לגייס את וייזל, מצוין!/19 וגם אם לא, זה חייב בכל זאת להתבצע.
8. כתבתי לאחימאיר./20 מן הסתם קיבלתם את ההעתק.

9. אנחנו ממשיכים כאן במאמצים כדי לזרז את נושא הסרטיפיקטים. לו היתה לנו אפשרות להשתמש בשירותיו של מלקולם/21 או בשירותיהם של אחרים (לא שלי) להתרוצצויות, היו הסיכויים טובים בהרבה. אולם חייבים להתחשב בעובדה, שהממשלה רואה בנו את אויביה ובסוכנות – את עֲבָדיה. אם נמצא את הסיסמאות הנכונות, הרושם הזה יהיה חזק יותר (ונכון יותר). אנו פונים אל הממשלה בדרישה, שבשם הצדק תיטיב עם מתנגדיה על חשבון עבדיה. האידיוטיות של מצב זה נעשית כל הזמן חמורה יותר. גם לזה יש לשים קץ באופן ברור – את הצה"ר הלוחם יש לנתק איכשהו מבחינה ארגונית מהצה"ר המתחנן.





































































































































אולם אני עומד על כך שתוגש תלונה לשלטונות פולין./22 כמובן רק כאשר ניתן יהיה להכין אותה היטב, דהיינו אם ספקטור/23 ואחרים יישארו בקשר עם האנשים המוסמכים. אם הדבר אינו אפשרי, דהיינו אם הידידים בפולין לא ירצו לשתף פעולה, אזי ותרו על הפעולה.
ההשגות שציינתם - 'מסוכן ומביך'/24- חלות גם על הפעולה בלונדון או שאינן חלות על שום מקום. הלוא אין זה הגיוני שהתלונות נגד הסוכנות היהודית תהיינה רצויות בלונדון ובארץ ישראל, ורק בווארשה תהיינה בלתי רצויות. דווקא בפולין צריך להיות מוקד הקרב.
אני מציע שורה של תיקונים (מצורפים בזה).
על שאר השאלות ישיב ידידנו לוי./25

שלכם, ו' ז'
מצורפים בזה:
1. פקודה 62 וכרוז של השלטון./26
2. תזכיר בעניין הסרטיפיקטים./27
הערות:
1 שכטמן. המכתב לא נמצא.
2 במקור בעברית בכתב לטיני.
3 במברקים הללו ביקש ז'בוטינסקי לבטל את ההוראה מ19 במאי להגנה הלאומית (ארגון ב') על אודות ההבלגה (ראה איגרת אל מערכת הירדן 19.5.1936 ). עד תחילת חודש יולי עדיין דגל ז'בוטינסקי ב'הבלגה', בנימוק שהדבר עשוי לסייע להקמת גדוד עברי לֶגָלי בחסות בריטית.
4 במקור בפולנית: ukas (צריך להיות ukaz), דהיינו מתן פקודה להגנה הלאומית להפסיק את ההבלגה.
5 ד"ר זינובי טיומקין היה חבר נשיאות הצ"ח.
6 דהיינו יוסף שכטמן, יושב ראש נשיאות לשכת הצ"ח בווארשה.
7 אהרן קופלוביץ' היה חבר נשיאות הצ"ח.
8 פרופ' אלכסנדר קולישר (איגרת אל לאוטרבך 7.5.1925 , הערה 4) היה חבר נשיאות הצ"ח.
9 פקודה 62.
10 במבצע הפצת 'איגרת האזרח הציוני' (איגרת אל ועידת ברית הצה"ר, פולין 7.5.1936 ).
11 לקיים את המגבית בתשרי.
12 איגרת אל גרוסמן 31.5.1932 , הערה 15. החל בנובמבר 1932 שימש העיתון אכסניה קבועה למאמריו הפובליציסטים של ז'בוטינסקי, והוא ונקט עמדה אוהדת כלפי התנועה הרביזיוניסטית. אולם העיתון עדיין לא היה בשליטת התנועה הרביזיוניסטית.
13 בסופו של דבר פורסם מאמרו 'על מהות האיגרת' במאָמענט, ב29 ביולי 1936.
14 יוסף שופמן (איגרת אל גרוסמן 13.1.1927 , הערה 2) היה חבר נשיאות הצ"ח בפולין, וב1937 הוא נבחר ליושב ראש שלה.
15 זהותו לא נתחוורה.
16 עורך הדין אלחנן לוין נמנה עם ראשי הרביזיוניסטים בווארשה.
17 במקור ביידיש בלשון מטפורית: wet sich epes aroistanzen
18 ד"ר זאב וולפגאנג פון וייזל היה חבר נשיאות הצ"ח והיה ממונה על ההסברה.
19 במקור בצרפתית: à la bonne heure!
20 הכוונה כפי הנראה למכתב מ19 בפברואר (איגרת אל אחימאיר 19.2.1936 ). אולם ייתכן שהיתה פנייה נוספת שלא נמצאה.
21 ג'יימס א' מלקולם (איגרת אל יעקבי ש' 25.7.1935 , הערה 10; ראה גם איגרת אל מלקולם 27.1.1936 , הערה 1)
22 על סירובה של הסוכנות היהודית להעניק סרטיפיקטים לחברי בית"ר ולרביזיוניסטים.
23 ד"ר יעקב ספקטור, חבר לשכת נשיאות הצ"ח בווארשה.
24 להתלונן לפני שלטונות פולין על הסוכנות היהודית (לעיל, הערה 22).
25 הארי לוי.
26 פקודה 62 והכרוז מטעם שלטון בית"ר לא נמצאו.
27 הכוונה כפי הנראה לתזכיר בדבר חלוקת סרטיפיקטים לעלייה לעובדים נדרשים, אשר צורף לאיגרת אל מלקולם דלעיל