אל ויליאם ראפאר, ז'נווה
לונדון, 27 במארס 1936 אנגלית
לונדון, 27 במארס 1936
פרופ' ראפאר היקר,
אני מודה לך מקרב לב על מכתבך מ23 לחודש./1
שלחנו לך העתק משופר של הפטיציה שלנו בעניין המועצה המחוקקת./2 בהתאם לאחת מהערותיך ששמעתי בז'נווה, היא מתחילה בהצהרה שלא תהיה התנגדות לעיקרון אם תימצא דרך המיישבת את העיקרון הזה עם מטרתו הציונית של המנדט./3
דבריך על 'שופטים שאינם מנוסים' אשר עלולים להבין בצורה בלתי נכונה את התנגדותנו, הם נכונים למרבה הצער. מצד שני, ראוי לציין שהפרלמנט ובית הלורדים היו תמימי דעים בהתנגדותם לתכנית – בכלל זה סוציאליסטים וליברלים; ואף על פי שהם עצמם שופטים מאוד מנוסים, באופן קולקטיבי הם תמיד מצליחים לשקף את הלך הרוח/4 של בעל המעמד הגבוה. האם הערה זו היא אות שאפילו 'שופטים שאינם מנוסים' עשויים עכשיו ללמוד אינסטינקטיבית להתייחס באי-רצון לרעיון, שמאמץ כדוגמת המאמץ הציוני יהיה נתון להפרעות מצד הערבים?
הרושם הכללי כאן הוא שאחרי הדיון הנוכחי/5 המועצה/6 'מתה', אולם אני מפקפק בכך. ווקופ עשוי לאיים בהתפטרות, ודמויות אפלות מקרב תומכיו עשויות לרמוז על אפשרות להתפרצות של הערבים, ואז הממשלה עלולה לעשות מה שממשלות באנגליה נוהגות לעשות בדרך כלל, להיכנע לאותו צד אשר מעורר בעיות.

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי

הערות:
1 במכתבו מ23 במארס אישר פרופ' ראפאר קבלת קטע העיתון ובו התשובה בכתב של שר המושבות ג'ון תומאס למשלחת מטעם הארגונים היהודיים בבריטניה, בעניין המועצה המחוקקת לארץ ישראל (ראה איגרת אל ראפאר 18.3.1936 , הערה 1). ראפאר ציין שהוא קרא את הידיעה בעניין רב (מ"ז, ג4/3/4).
2 הנוסח המתקדם נשלח ב23 במארס ליושב ראש ועדת המנדטים המתמדת. הנוסח הקודם הוגש לנציב העליון לארץ ישראל ולשר המושבות ביולי 1935 (איגרות אל ווקופ 8.7.1935 ו- אל מקדונלד 10.7.1935 ).
3 בהקדמה לתזכיר הפטיציוני המתקדם בעניין המועצה המחוקקת לארץ ישראל נאמר, שיהדות העולם אינה מתנגדת באופן עקרוני למוסד של שלטון עצמי, בתנאי שההרכב שלו יבטיח לממש את אשר צוין במפורש במבוא של כתב המנדט, כי מטרתו של המנדט להקים מחדש את הבית הלאומי היהודי (אצ"מ, A139/23).
4 במקור בגרמנית: Stimmung
5 בפרלמנט ובבית הלורדים בנושא המועצה המחוקקת.
6 דהיינו התכנית להקים מועצה מחוקקת לארץ ישראל ירדה מן הפרק.