אל ועידת ברית הצה"ר באוסטריה,/1
וינה
פאריס, 24 במארס/2 1934 גרמנית

אנו חיים בתקופה קשה ומרה - התנועה הציונית הממלכתית נתונה במצור מכל עבריה. אין כל צורך שאתאר את המצב, הוא ידוע לכול. ברצוני רק להזכיר לוועידה שההתקפה היא שיטת ההגנה הטובה ביותר ואולי אפילו השיטה היחידה. אנו לא נתגונן, אנו נתקיף.
לניסיון לנעול את שערי ארץ ישראל בפני חלוצינו/3 יש לנו תשובה אשר תעמיד את 'נועלי השערים' בפני הברירה: לוותר על הניסיון המחפיר, או להיפרד מזכויותיהם הרשמיות שמהם נהנו עד עתה. תשובה זו מופנית גם לאלה המנסים להפוך לבלתי אפשרית את הישארותם של הרביזיוניסטים הרוצים בכך בהסתדרות הציונית. המצב יהיה כדלהלן: או שההנהלה הציונית תוותר על הניסיון הזה, או שתחדל לשמש בא-כח של כל התנועה הציונית, ובכך היא תעמיד בסכנה את הזכות האחרונה שנותרה לה לפליטה לפי המנדט.
יודע אני שהמלחמה תהיה ארוכה, אבל במלחמה הזאת לא אנו נהיה במצור. ההסתדרות הציונית תיאלץ להגן על עצמה, להתנצל, לחפש כל מיני אמצעים בכדי להינצל מהחורבן שהיא בעצמה חוללה. מעשיה אינם טהורים, כפי שלא היתה טהורה האווירה של הבחירות ושל הקונגרס/4 אשר מתוכם צמחה ההנהלה הציונית הנוכחית. על ההנהלה הציונית להאשים את עצמה, ולא אותנו, על ההרס היום-יומי של ההסתדרות הציונית.
מעניין: אנו, ברית הצה"ר, הננו היחידים שבידם להציל את אחדותה של ההסתדרות הציונית, משום שאין אנו שונאיה של ההסתדרות הציונית. אנו רק סבורים שהנטייה להנהיג בהסתדרות הציונית חוקים המאפשרים לרוב מקרי להפריע לנו - למפלגה היחידה של הציונות המדינית - בעבודתנו הפוליטית היא טעות וחטא. כוונה כזאת היא אבסורדית, שכן ברית הצה"ר היא ריבונית ובלתי תלויה.
ההסתדרות הציונית תוכל להינצל רק על ידי רפורמה אחת: הפיכתה לפדרציה של מפלגות ריבוניות וחופשיות, שתעבודנה יד ביד בעניינים שלגבם קיימת הסכמה כללית, אך תהיינה חופשיות לנהל את מדיניותן. זו תכניתנו להצלת אחדותו של הקונגרס ואחדותה של הסוכנות, אבל סוכנות ציונית בלבד ולא מעורבת. וכשם שבטוחים אנו שגם מחר יאיר היום, כן בטוחים אנו שתכניתנו תנצח, משום שמוצא אחר אין.
תכנית זו כוחה יפה גם לגבי היישוב. גם שם האחדות קרובה ללבנו, וגם שם לא נרשה שתשתלט מפלגה אחת/5 - ועוד מפלגה המנצלת לרעה את החופש כדי להסוות את מהותה הריאקציונית; מפלגה המשפילה את עצמה בסייעה לממשלה אנטי-ציונית ולכנופיית נוכלים של גבירים מתבוללים; מפלגה המפעילה את כל כוחה כדי לכרוך את החבל על צווארם של שלושה צעירים יהודים, שהיא יודעת כי חפים הם מפשע; מפלגה המבצעת פוגרום ביהודים אחרים באגרוף, במקלות באבנים ובסכינים. אנו בטוחים, כשם שאנו בטוחים שגם מחר יאיר היום, כי יעלה בידינו לאלץ את היישוב כולו להתקומם נגד השלטון הזה; שכן גם את היישוב נעמיד בפני ברירה: או שאין אחדות ביישוב או שבונים את האחדות על בסיס שוויוני.
המאבק קשה אבל סופו ברור: לנו הניצחון. מי שחש עצמו חלש מדי להקריב קרבנות, מוטב שיפרוש. בברית הצה"ר, בבית"ר, בברית החייל/6 ובברית ישורון/7 יש מקום רק לסוג אחד של אנשים - לאנשי פלדה. אבל כל אלה הם מאבקים זעירים בהשוואה למאבק הגדול: תנועת הפטיציה. על פי תוצאותיה ייקבע עתידם של הצה"ר, הציונות והעם היהודי. שימו לב, אפילו מיליוני חתימות אינן יכולות להביא את הגאולה השלמה, משום שגאולתו של העם הנצחי תלויה בהרבה צעדים ובהרבה שלבים; אבל הפטיציה היא השלב המכריע, משום שהעולם ייווכח שהעם היהודי הוא אומה, שהציונות היא הצלה לנו ולעולם כולו, וכי נציגיה האמיתיים של הציונות הם אלה ההולכים בדרכיו של הרצל. השתדלו שהעולם יכיר בכך. אתם הרי יודעים ללא ספק שהדבר אפשרי. העם מחכה לקריאתכם! קראו לו, השמיעו זעקה; קדימה, היאבקו, נַצְחוּ!
ולדימיר ז'בוטינסקי
הערות:
1 הוועידה התקיימה בווינה בימים 24-25 במארס 1934.
2 בהעדר תאריך כתיבת האיגרת, צוין תאריך הקראתו של המכתב בוועידה (Der Judenstaat (Wien), 30/3/1934).
3 שלילת זכותם של חברי בית"ר לקבל סרטיפיקטים (איגרת אל יעקבי ש' 26.2.1934 , הערה 5).
4 הבחירות לקונגרס הציוני ה18 והקונגרס (21 באוגוסט-4 בספטמבר 1933) התנהלו באווירה של השמצות מצד מפלגות השמאל, שהאשימו את הרביזיוניסטים באחריות לרצח ארלוזורוב.
5 דהיינו מפלגת פועלי ארץ-ישראל.
6 ארגון של חיילים יהודים משוחררים שהיה מסונף לברית הצה"ר. הוקם בפולין ב1932 והקים יחידות להגנה נגד התפרצויות אנטישמיות אלימות. בשנת 1934 הוקמו סניפים של 'ברית החייל' בשמונה ארצות.
7 זרם אורתודוקסי בתוך ברית הצה"ר, בעיקר בפולין, שמנה אלפי חברים. ראה גם איגרת אל בלוך 5.5.1933 .