פונה לקהל העברי ומסביר את עמדתו ועמדת רוב חבריו האסורים בעכו
בעניין הגנת ירושלים.
מאשים את מוסדות היישוב העברי על כי אינם ממשיכים את מלחמת
האסירים, בעקבות ההוראות שקיבלו מוועד הצירים ומחיים וייצמן.
מותח ביקורת על המדיניות של חיים וייצמן והעיקר על הודעתו כי אין
צורך בגדוד העברי.
מאשים את ועד הצירים, שביטל את הצום ואסיפת המחאה, ומדגיש שסר
רונאלד סטורס והקולונל בראמלי ממשיכים לכהן בממשל הצבאי גם אחרי
הפרעות בירושלים, ומושלים אחרים לומדים מדוגמתם.
מבקש לארגן אספות מחאה פומביות, שישלחו ישר לאירופה ולאמריקה
דרישה לפטר את גנרל בולס, את סר רונלד סטורס ואת קולונל בראמלי.
תובע שוועד הצירים יודיע לממשלה מי אחראי לפעולת ההגנה בירושלים,
ידרוש את שחרור האסירים תוך שלושה ימים, ויתפטר אם הדבר לא יושג.